אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

התקווה האחרונה של חקלאי המובלעות

25 שנה לאחר חכירת השטחים בנהריים וצופר לחקלאי האזורים, עומדת ירדן להחזיר לידיה את השליטה. רגע לפני ש"גזר דין המוות" יוצא לפועל, החליטו מס' גורמים לשכנע את המלך האשמי לשנות את ההחלטה


270 ק"מ מפרידים בין אי השלום בנהריים, לבין מובלעת צופר שבערבה. 2 נקודות קטנות על המפה שאלמלא היו אוגרות בתוכן סיפורים טראגיים סביר להניח שמעולם לא הייתם שומעים עליהן. כזה הוא סיפורן של שבע התלמידות הישראליות  שבשנת 1997 נרצחו ע"י חייל ירדני. כזה הוא סיפור חדירות המחבלים הקטלניות בשנות ה-60' ו ה-70' אל מושבי הערבה בתוכם מושב צופר וכזה הוא סיפורם העכשווי של עשרות חקלאים קשי יום שבמשך חצי יובל חששו ממה שעומד לקרות בשבועות הקרובים. משבר אותו מגדירים רבים מהם כ"גזר דין מוות".

הפרסומים בתקשורת אי שם באמצע 2018 לפיהם חוסיין מלך ירדן אינו מעוניין להאריך את החכירה שהחלה עם חתימת הסכם השלום ב-1994 וחותר להשיבם לחזקתה של הממלכה האשמית בתום חכירה של 25 שנה לא תפסו כאמור את חקלאי המובלעות וראשי המועצות שבתחומם מופתעים. הם מתריעים מרחוק כבר שנים אך ממשלות ישראל לדורותיה בחרו לדבריהם להתעלם.

אוגרים בתוכם סיפורים טראגיים. מובלעות נהריים וצופר (צילומים: שגיא בן יצחק ואהרון שוחט)


"אשר יגורתי יבוא לי"

תחילה קצת מספרים: חקלאי מושב צופר מעבדים כ-1,500 דונמים באזור הדרומי לאורך הגבול עם ירדן (המהווים כ-33% מהשטח), וחקלאי אשדות יעקב מאוחד ואיחוד מעבדים כ-800 דונמים באזור נהריים סמוך לחופי הכנרת. ביום שישי האחרון, רגע לפני החג השני של סוכות, התקיים בנהריים טקס לציון 25 שנה לחתימת הסכם השלום עם ירדן. הטקס נערך תחת הכותרת "שומרים על השלום באי השלום" והוא קיבץ אליו את מיטב הבכירים בתנועה הקיבוצית, תנועת המושבים, חברי כנסת ואת יו"ר כחול לבן בני גנץ, בקרוב אולי ראש הממשלה שיתבקש להתנהל מול המלך הירדני.

האירוע התקיים בצל הדיווחים לפיהם למרות התקדמות במגעים בין ישראל לירדן, הקולות הרשמיים מהצד השני של הגדר אינם מבשרים טובות. עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן סיפר על הרצון להמשיך ולעבד את הקרקעות ועל המצוקה שהוא וחבריו חשים אל מול אוזלת ידה של הממשלה במציאת פתרונות אפקטיביים. גרינבאום הדגיש כי מדברי בכירים בממשל הירדני עולה המסקנה שהממלכה לא תיסוג מדרישתה לסיים את החכירה, אך נותרה מחויבת לשמור על הסכם השלום.


בשיחה איתנו גרינבאום נשמע סקפטי  בנוגע לעתיד. "נכון לרגע זה, לאור הסיטואציה הפוליטית המורכבת בישראל ולאור המסרים הנחושים שנשמעים מהצד הירדני, לא הייתי חותם על תסריט אופטימי. כמו שכתוב בספר איוב – אשר יגורתי יבוא לי". ההתעקשות הירדנית, לדבריו, חורגת במידה מסוימת מההבנות של הסכם השלום, לכל הפחות "בין השורות".

"יש כאן תזוזה מהאיזון העדין שהוגדר בהסכם לפיו הריבונות היא של ירדן אך ישראל מעבדת את האדמות. שדה החיטה נכנס לשדה הפוליטי, ומכאן הדרך להתבצרות בעמדה היא קצרה, קצרה מאוד". גרינבאום ואנשי המרחב הכפרי מפנים אצבע כלפי ממשלת נתניהו המתעלמת לטענתם מהסיטואציה ואיננה מציעה פתרונות. "זה לא סוד שאין ממשלה כבר חודשים ארוכים. ראש הממשלה עסוק בפלונטר הפוליטי וכמובן שכך גם כל המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים למשבר והתחושה היא שזה לא באמת מעניין מישהו. אם הייתה כאן ממשלה מתפקדת, אני בטוח שהיא הייתה מסוגלת לתת מענה".

"ממשלה מתפקדת הייתה נותנה מענה למשבר". עידן גרינבאום (צילום: אריאל בשור)


יו"ר קק"ל: "אפשר למצוא פתרונות"

בעצרת נשמעו קולות ביקורתיים נוספים. יו"ר קק"ל, דניאל (דני) עטר, אמר כי הממשלה לא השכילה לקיים עם הירדנים "שיח רציף ובריא" והובילה, לצערו, "שיח מדכא שמחבל בשלום". עטר הוסיף כי במקום שהסוגיה תאפשר לחדש כקדם את הרצון הטוב של הצדדים שהוביל להסכם השלום, יש חשש שהתוצאה תהיה הפוכה. בדבריו קשר עטר בין חוסר ההתקדמות ביצירת פיתוח משותף לבין הקריאות הירדניות להפסקת הסיפוח של האזורים המוחכרים.

"אם הייתה ממשלה שתומכת בתהליך של לשנות מציאות אני בטוח שלא היינו מגיעים לרגע הזה שבו מתנגשת היכולת לעבד את הקרקע והבעלות על הקרקע עם הריבונות על הקרקע", אמר עטר, "אפשר למצוא פתרונות. בשטח הזה יש 800 דונם מתוכם 700 דונם בבעלות של קק"ל. מה יותר פשוט מלהגיע להסכם שהריבונות תישאר ירדנית, שפותחים שער ומאפשרים לחקלאי עמק הירדן להמשיך לעבד את הקרקע כמו שעיבדו אותה בעשרות השנים האחרונות?".

"בימים שיצחק רבין היה ראש הממשלה, שמחנו ונהנו על חדוות היצירה הציונית. היה שיתוף פעולה מתוך אהבה ושלום, ולא מתוך רצון של עימותים ומחלוקות. המקום הזה היה אמור להיות סמל לשלום, לריבונות ולעיבוד קרקע משותפת".

"אפשר למצוא פתרונות. יש בשטח 700 דונם בבעלות קרן קיימת לישראל". מוך הטקס שנערך השבוע בנהריים (צילום: שגיא בן יצחק)


סיפורו העצוב של מטע הזיתים

חקלאיים שהשתתפו בטקס העידו כי כבר בשנים האחרונות ניתן היה לראות "סדקים" בהסכם שבאו לידי ביטוי בבעיות בתיאום הביטחוני בין צה"ל והצד הירדני. "העבודה נעצרת תכופות, הקבלנים נתקעים, ולעתים קרובות מדי הירדנים מערימים קשיים בחזרה לשטח ישראל", העידו החקלאים. אחרים הוסיפו כי הם נאלצו להסיר מטעים שלמים בשל הקושי שבתיאום הביטחוני, ומוסיפים כדוגמה מטע זיתים שהוסר לחלוטין בגין חוסר וודאות.

אורן ראובני, דור שלישי לחקלאי אשדות יעקב אשר מעבדים את קרקעות נהריים מזה כ-70 שנה, מנסה לשמור על אופטימיות, אך מודע להשלכות שעלולות להיות להעברת הקרקעות לירדן. "האדמות בנהריים מעובדות למעשה על ידי שני קיבוצים – אשדות יעקב איחוד ואשדות יעקב מאוחד", מסביר אורן, "הגידול האחרון, עד לפני שנה, היה מטע זיתים שנאלצו להוריד אותו מכמה סיבות, כאשר אחת מהן היא העתיד הלוטה בערפל. מטעים עם רגישות לפרי - כמו בננות, אבוקדו ובמקרה הזה זיתים - דורשים זמינות גבוהה של החקלאים. בנהריים, מספיק שמתחלף קצין בצד הירדני או שיש איזה עניין ביטחוני-פוליטי, והגישה יכולה להיחסם. לא מדובר כאן בגידולי בעל אלא בגידולים מבוססי השקיה, ואין מקום לטעויות או עיגולי פינות".

דבריו של אורן מתכתבים עם העשייה בשנה וחצי האחרונות באדמות בנהריים, שהופנו לגידולי חיטה (בעל), המאפשרים גמישות מבחינת זמינות יומיומית לשדה. "אני בסופו של היום חקלאי, ואני אגיד לך את האמת, הכי היינו רוצים לשים בנהריים מטעי אבוקדו", הוא אומר, "אבל בשביל מטע כזה, שהוא החזון שלנו, אנחנו צריכים לדעת שיש הסכם לפחות ל-25 שנה. פחות מזה והסיכון הוא פשוט גדול מדי".

אורן והחקלאים מביעים תרעומת על כך שהמדינה, שאמורה לתמוך ולעמוד מאחוריהם, מקרינה כלפיהם אדישות. "אנחנו לא רוצים טובות, פשוט שלא יפריעו לנו", הוא אומר, "אנחנו גם חקלאיים, גם קיבוצניקים וגם גרים בפריפריה. שלוש סיבות טובות שצריכות להוביל את המדינה לפתור את הנושא ולאפשר לנו לעבוד".

"בשנים האחרונות ניתן היה לראות סדקים בתיאום הביטחוני". החקלאים בשטחי נהריים (צילום: אורן ראובני)


עוד במדור: האסון שהוביל להקמת בית כנסת בקיבוץ הכי חילוני >

בימים של סבא ופנחס רוטנברג

"מעבר לפן החקלאי, יש כאן גם פן אישי", הוא מוסיף, "אין לי דרך להעביר במילים מה זה אומר מבחינת חקלאי לוותר על אדמות. זה ממש כמו לאבד איבר מהגוף. אלו אדמות שאנחנו מעבדים עוד מלפני קום המדינה, כשסבא שלי ופנחס רוטנברג הגיעו לכאן לראשונה (רוטנברג, "הזקן מנהריים", רכש את האדמות לראשונה והקים בנהריים את תחנת הכוח ההידראולית שתהפוך בעתיד לחברת החשמל לישראל, ש.ד)".

לדבריו, אף גורם ממשלתי לא מבקר במקום – לא שר החקלאות ולא ראש הממשלה. "אם נתבקש לתת אדמות בשביל שלום, ניתן אדמות בשביל שלום, אבל בוא, קצת רגישות. אנשים עיבדו את האדמות כאן בתנאים לא תנאים. דברי הימים של אשדות יעקב מספרים על חקלאים שעלו על מוקשים כשהלכו לטפל במערכות השקיה. התסכול לגבי קלות הדעת שאנחנו מרגישים מצד הממשלה הוא אדיר".

"אם לא היינו אופטימיים לא היינו חקלאיים"

אורח חשוב נוסף שנכח במקום הוא ראש מועצה אזורית ערבה תיכונה, אייל בלום, אשר העניין נוגע גם למובלעת צופר שתחת שיפוטה של המועצה הדרומית, ואשר כבר לפני שנה הזהיר מכך שמשקים יקרסו אם הירדנים ידרשו לעמוד על החזרת השטחים של מובלעת צופר לידיהם. הופעתו של בלום הייתה חיזוק לאירוע שכן במשך חודשים ארוכים הוא נמנע מלהתייחס באופן פומבי לנושא מחשש שדיבורים מיותרים יגרמו יותר נזק מתועלת. עכשיו, ככל הנראה, גם תענית הדיבור הנ"ל הוסרה.

עשרות משקים מעבדים קרקעות במובלעת צופר והחקלאים נעים בין ייאוש לתקווה. "אם לא היינו אופטימיים לא היינו חקלאיים", אומרים במושבי הערבה, "אבל ברור שאף אחד לא יודע מה צופן בחובו העתיד". רבים מהחקלאים חוששים כי בעוד זמן קצר ממש הם כבר יעמדו בפני חסימה בפני מעבר אל תוך המובלעת. גם כאן, ממש כמו בצפון, יש מי שהתחיל כבר להקדים תרופה למכה על ידי צמצום נזקים וירידה של עשרות אחוזים בדונמים המעובדים.

 חוששים מחסימה בפני המעבר אל תוך המובלעת בקרוב (צילום: דליה שחר)


קריאה אחרונה לממשלה

בשבועות הקרובים נוכל לדעת האם האיום הירדני אכן יתממש והאם האזורים המוחכרים יחזרו לחזקתה של הממלכה האשמית. כל שנותר לעשות הוא להוציא גם מכתבה זו קול קורא לממשלת ישראל. למרות הפלונטר הפוליטי והמצב הפנימי המורכב בישראל, חשוב מאד שממשלת ישראל תפעל בנושא לא רק בדיבורים אלא במעשים. בפרט לאור העובדה שמדובר על עשרות משקים ואלפי דונמים חקלאיים שעלולים לרדת לטמיון לבלי שוב.

כתבות נוספות בנושא:

עשרות יישובים כפריים נוספו למפת העדיפות הלאומית

הממשלה החליטה: עשרות יישובים כפריים נוספו למפת העדיפות הלאומית. במגזר הכפרי מביעים סיפוק ותקווה לצמיחה מואצת

המדריך לנטילת משכנתא – חלק א'

בכדי לסייע לכם למפות את כל התהליך והכללים שאתם חייבים לדעת לפני החתימה על החוזה המאיים, אתר הבית בשיתוף "טנא משכנתאות" עם המדריך המלא למשכנתאות בכפר