אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

ילדי הסנדקות החדשים של בן גוריון

בזמן מגוריו בשדה בוקר שימש רוה"מ הראשון כסנדק לכל ילדי הקיבוץ. 65 שנה אחרי שהצטרף ואחרי שנים של הגירה שלילית חוזרים ילידי הקיבוץ לשכונה שעתידה לקום: "בן גוריון היה מאושר לראות את זה"


הקשר בין דוד בן גוריון לשדה בוקר הוא מהאתוסים הרומנטיים ביותר בתולדות המדינה, ואין אחד שלא ביקר בטיול שנתי כזה או אחר בצריף של "הזקן" בקיבוץ. אולם מעטים יודעים שלבן גוריון היה תפקיד חשוב נוסף בשדה בוקר, מעבר לארבע שעות שבועיות עם הטלאים בדיר המקומי. כ"סלב" בעידן שלפני האינסטגרם, ראש הממשלה הראשון היה הסנדק של כל אחד ואחד מהילדים שנולדו בקיבוץ בתקופות שבהן התגורר בקיבוץ.

65 שנים לאחר שהוועדה בשדה בוקר החליטה (ברוב מכריע של 7:0) לקבל את דוד ופולה בן גוריון לקיבוץ, בשדה בוקר סופרים עוד ועוד ילדים, ועוד ועוד משפחות צעירות. לאחר שנים של הגירה שלילית, שאפיינה לא רק את שדה בוקר אלא את רוב יישובי הנגב והערבה, סוף סוף מרגישים בשינוי מגמה.

אם לפני שלוש שנים בלבד נאלצו בשדה בוקר לסגור את "גנון יעלים", גן הילדים המיתולוגי משום שלא היו מספיק ילדים, בשנת הלימודים הקרובה הגנון יתמלא בכמעט 20 זאטוטים. "אני בטוחה שבן גוריון היה מאושר להיות סנדק לכל הילדים השדה-בוקרניקים החדשים שלנו", אומרת ענבר כהן-ניר, רכזת הצמיחה הדמוגרפית בקיבוץ, "זה פשוט נהדר שמשפחות צעירות מכל רחבי הארץ אינן חוששות לעבור לדרום, ועוזרת לנו להמשיך את החזון לקיים בשדה בוקר קהילה מגובשת, מעורבת, איכותית וחלוצית". 

 

 הסנדק הקיבוצי, בן גוריון בברית מילה בקיבוץ (צילום: ארכיון קיבוץ שדה בוקר)



בית פרטי, קהילה, הטבות מס

שדה בוקר הינו אחד מ-40 הקיבוצים השיתופיים האחרונים שנותרו במודל הקיבוצי המקורי, והקליטה אליו היא במודל קליטה שיזורית. רגע, מה? נסביר: המשמעות היא שזירה (מלשון חיבור) של שני אורחות חיים - אורח חיים שיתופי ואורח חיים מתחדש. כולם חברים בקיבוץ אבל הנקלטים החדשים יתקבלו לחברות מלאה באורחות חיים של "חבר חדש" , ויבנו את ביתם בשכונה החדשה שמתכוננת לקום בקרוב.

השכונה, מתכתבת עם התפיסה של המועצה האזורית רמת הנגב להגביר את קצב הקליטה ליישובים ולגדול באופן דרמטי. היא מציעה ארבעה דגמי בתים לבחירה ותאפשר לחברים החדשים להיות שותפים מלאים בניהול חיי הקהילה ועיצובה, בנוסף לזכויות בקרקע ובבנייה עתידיות. כמו כן, לאור מיקומו של שדה בוקר באזור עדיפות לאומית א', התושבים זכאים להטבת מס בגובה 12% המגולמת לחיסכון של אלפי שנים בשנה למשפחה, ולמענק בפיתוח התשתיות בשכונה.

בקיבוץ מקווים כי השכונה תמשוך משפחות מכל רחבי הארץ, ובנים ובנות שגדלו בשדה בוקר אך עזבו עם השנים, ורוצים לשוב כעת עם משפחותיהם. ממש כמו משפחתו של "הבן החוזר", אלעד לוי, אותו אני פוגש על המדשאה במרכז הקיבוץ. 

 

 מתכננים להגדיל משמעותית את הקליטה בשנים הקרובות (צילום: קיבוץ שדה בוקר)



באותו נושא: המשפחות שחזרו הביתה, לנווה איתן >

"הלב משך לשדה בוקר"


אלעד הוא בן קיבוץ שדה בוקר ומשפחתו גרה במקום. אדוה, אשתו, היא בת קיבוץ גבעת חיים מעמק חפר. "בתור קיבוציניקים מבטן, גם אדוה וגם אני תמיד ידענו שנרצה לגדל את הילדים במרחב הכפרי", אומר אלעד. הוא מדגיש כי ההחלטה התחזקה לאחר שטעמו מהעיר. הם גרו ברחובות בזמן שהוא השלים את לימודיו בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, ואדווה למדה חינוך והוראה בסמינר הקיבוצים בתל אביב. עם סיום הלימודים עברו לקיבוץ של אדווה בעמק חפר, אך בחלוף כחמש שנים החליטו לרדת דרומה.

"גרנו בעיר, גרנו בקיבוץ באזור המרכז, אבל הלב משך לשדה בוקר", אומר אלעד, "כאן יש את המרחבים המדבריים שאנחנו אוהבים. את השקט והשלווה של הנגב, את המשפחתיות של אנשי הדרום, ואת אחד הקיבוצים הכי מדהימים בישראל".

היות שאלעד הוא אגרונום במקצועו, ואדוה בוגרת לימודי חינוך והוראה, בני הזוג השתלבו בעבודות התפורות למידתם. היא נקלטה כמורה ומחנכת בבית הספר היסודי "משאבים" (בקיבוץ משאבי שדה), והוא עובד כמנהל מכירות באזור הדרום בחברת "הזרע", מהחברות המובילות בעולם בייצור, טיפוח ושיווק זרעי מכלוא של גידולי שדה וירקות. שניהם מציינים את ההחלטה כנכונה בעיקר בזכות החינוך והילדים. אלעד מבחינתו מאושר מכך שהבנים מתחנכים ממש באותו הגן בו הוא בנה מגדלים מקוביות לפני כמה עשורים.

כאגרונום העובד בענף החקלאי, הוא נהנה מזמינות לחלק גדול מהענף הנמצא בדרום. ימים רבים הוא מבלה בנסיעות לחקלאים ברמת נגב ובערבה, אך מגיע לעתים גם לכל רחבי הארץ. "בשדה בוקר יש סוג של איכות חיים שאין בשום מקום אחר", אומר אלעד, "מרחבים, טבע, הצניעות של הדרום. אין כמו לקום בבוקר ולראות מסביב הרים ולא ערים, שטחים פתוחים ולא קניונים. כל זאת במעטפת של קהילה חמה ומשפחתית, וכן תרבות וחינוך". 

 

 מיצו את החיים בעיר ומצאו את הבית בשדה בוקר (צילום: צביקה שמעיה)



הגננת מחנכת בגן שבו למדה כילדה

לא לחינם פתחתי את הכתבה בילדי הסנדקות של בן גוריון. מערכת החינוך של שדה בוקר היא מהדגלים החשובים ביותר של הקיבוץ. זוהי מערכת חינוך קיבוצית אמיתית, המאפשרת לילדים מידה רבה של עצמאות, עם נגיעה בנוף הקיבוצי, בהתיישבות בנגב, בעונות השנה ובסל ערכים ציוניים.

"הגן הקיבוצי פועל לפי גישה פדגוגית שמעמידה את הילד במרכז ושואפת לחבר אותו לשורשים, לטבע ולקהילה", אומרת עירית גולדמן, הגננת בגן הילדים בשדה בוקר ובת לראשוני המתיישבים בקיבוץ. כגננת שהינה חלק מהקהילה המקומית, עירית אומרת כי היא רואה את עבודתה כשליחות של ממש. אם תרצו, הזדמנות שניתנה לה להעביר במו ידיה את המסורת העשירה של קיבוץ שדה בוקר לדור הבא. 

"הגן שלנו הוא גן קיבוצי במלוא מובן המילה", מתגאה עירית, "אנחנו משקיעים מאד בכל ילד וילדה, ונהנים מיחס מצוין בין מספר הילדים למספר אנשי הצוות. הילדים יוצאים לאין ספור טיולים בקיבוץ ובענפי המשק. הם מכירים את הנגב לעומק ולרוחב, ואנו מחנכים אותם לפי המורשת של שדה בוקר ובן גוריון. כמעט כל ההפעלות והיצירות מבוססות על חומרים מקומיים ולא קנויים, יש לנו חצר גרוטאות מפוארת שמפתחת את הדמיון והמחשבה ולילדים מלוא החופש והעצמאות".

במערכת הגיל הרך בקיבוץ מתחנכים גם ילדים מהישוב השכן, מדרשת בן גוריון, שהוריהם מעדיפים מערכת זו. על כן, מסבירה עירית, ילדי הגן מכירים גם את המדרשה ומטיילים ביישוב לפחות פעם אחת בשנה. 

 

 יום טיפוסי בגן (צילום: קיבוץ שדה בוקר)



מהאוניברסיטה לקיבוץ

לא כל המשפחות הנקלטות בשדה בוקר הן משפחות של בנים ובנות חוזרים. קחו למשל משפחה נוספת שאני פוגש כאן - משפחת טמיר. ההורים עדי ואורי וארבעת ילדים, אשר גרים כשנתיים בשדה בוקר ועומדים לעבור לשכונה החדשה של הקיבוץ בקרוב. עדי היא ד"ר לביולוגיה שנולדה וגדלה בראשון לציון (ושהוריה גרים במושב משמר השבעה), ואורי, מהנדס מכונות, מגיע מהצד השני בהחלט של המדינה - מושב רמות שברמת הגולן.

ההתאהבות בדרום נולדה כאשר למדו באוניברסיטת בן גוריון. בשנה האחרונה ללימודים, כשעדי נכנסה להריון וניצתו מחשבות על משפחה וחינוך, הם עזבו את בירת הנגב והחלו לחפש קהילה כפרית באחד מהיישובים באזור. בעקבות היבטים תעסוקתיים שמשכו אותם דרומה יותר לרמת הנגב, הגיעו בסופו של דבר לשדה בוקר.

"הדרך הייתה ארוכה אבל התוצאה משתלמת", אומרת עדי, "בקיבוץ שדה בוקר מצאנו את שלושת הדברים שהיו חשובים לנו יותר מכל כהורים צעירים – קהילה, חינוך ותרבות. עכשיו, כשאנחנו מסמנים שנתיים בשדה בוקר, אני יכולה להגיד שמצאנו את שחיפשנו, ואפילו יותר מזה". המשפחה גרה בשכונת הקראווילות בשדה בוקר, ביחד עם עוד כ-15 משפחות צעירות, שכולן באותו הסטאטוס כמוהם. הורים לילדים בגילאים שלהם, אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים."
 

מצאו את השילוש הקדוש: קהילה, חינוך ותרבות (צילום: מתוך אלבום משפחתי)



"הילדות של הילדים שלי היא חלום", אומר אורי, "הם מסתובבים חופשיים בשבילים של הקיבוץ, נהנים מחירות ועצמאות ברמה גבוהה, עם הרבה יותר משחקים בחוץ והרבה פחות מסכים. בנוסף חשוב לזכור כי רמת הנגב היא מועצה גדולה מאד מבחינת היקף השטח ואוכלוסיה. יש כאן שירותים מצוינים של הסעות מיישוב ליישוב. הילדים יוצרים קשרים חברתיים לא רק עם החברים משדה בוקר, אלא עם ילדים בני גילם בכל יישובי הסביבה. הקהילה היא משפחה אחת גדולה, גם ברמה הגרעינית של שדה בוקר, וגם במישור הרחב יותר של יישובי רמת הנגב".
כשאני יוצא מהשער של קיבוץ שדה בוקר ומתחיל את הדרך הביתה, אני נזכר שוב בדמותו של בן גוריון, אשר הגיע לכאן לראשונה לפני כמעט 7 עשורים.

נכון, שדה בוקר מודל 2019 שונה משמעותית משדה בוקר גרסת בן גוריון, אך האווירה החלוצית, הערבות הקהילתית, שותפות הגורל, וים של ציונות משמרים גם היום את האווירה הישנה. האם הקיבוץ יצליח במשימתו לקלוט את כל המשפחות לשכונה החדשה? ימים יגידו, אך כפי שזה נראה מהצד, הקיבוץ מגלם אפשרות נהדרת למשפחות צעירות.

*רוצים להכיר את שדה בוקר טוב יותר? לחצו >

כתבות נוספות בנושא:

מעיירה במדבר לבירת הקנאביס של העולם

בלי הרבה רעש תקשורתי הפכה בעשור האחרון ירוחם לאחד היישובים הצומחים בישראל, עם אלפי דירות חדשות ומערכת חינוך זוכת פרסים. כעת הפוקוס מופנה שם למטרה חדשה

שוק הקנאביס נכנס לחברות מלאה בקיבוצים ומושבים?

גידולים חקלאיים הם חלק מתעודת הזהות של כל מושב וקיבוץ בישראל כבר יותר מ-100 שנים, אך האם דווקא טרנד הקנאביס יהפוך כל פרדס ונחלה למכרה זהב?

מהגן לתיכון: קצרין הופכת את החינוך למנוע צמיחה

בבירת הגולן לא מתרשמים מהאירועים הביטחוניים של החודשים האחרונים וממשיכים להפוך את מערכות החינוך למודל הצלחה בכל הארץ