אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

כך יראה עמק המעיינות בעשור הקרוב

ישוב חדש, פיתוח שכונות ומיזם תעסוקתי ייחודי יחכו למאות המשפחות שיעברו להתגורר בעמק המעיינות בעשור הקרוב . חלק שני בסדרה


כשמשפחה עוברת דירה, התעסוקה היא חשש מהותי, וכשאותה משפחה עוברת לאזור כמו עמק המעיינות, המרוחק כ-70 ק"מ ממרכז הארץ, החשש גדול שבעתיים. לכן, כאזור שחרט על דגלו לצמוח עד סוף העשור הקרוב בכ-5,000 תושבים חדשים, מרביתם ככולם משפחות צעירות, הנושא התעסוקתי הוא "מפתח" בתהליך. כיצד מתמודדים עם עבודה בעמק המעיינות והאם המושג רילוקשיין ישראלי תופס גם כאן? יצאתי לברר - כתבה שנייה בסדרה על עמק המעיינות.

 
 רילוקיישן ישראלי גרסת עמק המעיינות (צילום: קיבוץ חמדיה)


פיתוח של 200 מגרשים למגורים בשנה

הבנייה בעמק המעיינות הייתה בשיאה בעשור האחרון, ובעשור הבא התוכניות שאפתניות הרבה יותר. "אם בשנת 2010 היו לנו שלוש שכונות בלבד שהוקמו, והצמיחה הייתה ברמה של עשרות בודדות של משפחות בשנה, היום אנחנו עובדים כמעט בכל יישובי המועצה", אומר דעאל לוי מנכ"ל החברה הכלכלית במועצה האזורית עמק המעיינות, "ב-21 יישובים יש פיתוח של שכונות חדשות, בחלקם יש אפילו יותר משכונה אחת בפיתוח, והקצב התייצב על יותר מ-150 מגרשים בשנה".

לצד אלה דעאל מזכיר את "הדבר הגדול הבא" מבחינת בנייה בעמק המעיינות והוא פיתוח והקמה של "מיטל", ישוב חדש על הגלבוע בצמוד לכפר מלכישוע. יישוב שבמועצה מקווים כי ייהווה מנוף גדול לחיזוק ההתיישבות על ההר, ויתווסף ליישובים הקיימים מעלה גלבוע ומירב. שכונת קרווילות ראשונה שתקלוט את המשפחות הראשונות במיטל תהיה מוכנה לאכלוס בחודשים הקרובים, ופיתוח ישוב הקבע שמתוכנן ל-264 מגרשים צפוי להתחיל בקיץ הקרוב.

דעאל מציין כי לא רק שכמעט כל היישובים בעמק צומחים, גם המעטים שטרם התחילו ייכנסו לתהליך בעשור הקרוב. כמו כן, כשהוא מדבר על פיתוח שכונות הוא מתכוון למהלך רוחבי שכולל הקמת מגרשי משחקים, מגרשי ספורט, ריאות ירוקות, תשתיות ציבוריות, מועדונים, מבני ציבור, גני ילדים, מעונות יום וכמובן בתי ספר. "אנחנו עכשיו באמצע הקמת בית ספר חדש, וכל בתי הספר הקיימים מתרחבים", אומר דעאל, "כולם נמצאים בשדרוג והרחבה. עמק המעיינות שם דגש על החינוך, והצמיחה במוסדות הלימוד היא ברומטר ברור למגמה".

העשור הבא בסימן השקעה בפיתוח תשתיות ומבני ציבור. הקמת בית ספר חדש "שדות" (צילום: מוא"ז עמק המעיינות)


אפשרויות תעסוקה כמו במרכז 

יצאתי למסע קצר באזור בכדי לפגוש את האנשים. פגשתי עצמאים, דיברתי עם שכירים, ושוחחתי עם מרכז "מעברים" המסייע לקדם את התעסוקה באזור. "עמק המעיינות הוא לא תל אביב, ואפילו לא חיפה, אבל יש לנו הרבה יותר להציע מבחינת תעסוקה", אומר ראש המועצה, יורם קרין, "לצד האפשרות להצטרף לענפים המצליחים שכבר משגשגים בעמק – כמו תיירות, חקלאות, חינוך ותעשייה – הקליטה הולידה מקורות תעסוקה נוספים".

"תוכלו למצוא אצלנו עורכי דין, מהנדסים, מנהלים, רואי חשבון, עצמאים, בעלי מקצועות חופשיים, רופאים, אחיות, אנשי דיגיטל, היי-טקיסטים ועוד. אם אני מביט קדימה לעבר העשור הקרוב, השאיפה היא שכמה שיותר עובדים לא יצטרכו לגמוע ק"מ על הכביש למרכז בכל בוקר, ויוכלו לעבוד כאן ליד הבית. איכות החיים המשולמת".

דבריו של קרין מתחברים עם המציאות שבשטח. אחרי הקמת עידן טכנולוגי, המרכז לפיתוח טכנולוגי וחדשנות חינוכית המשותף למועצה ולחברת גבע סול, שמעסיק מספר מהנדסים ואנשי טכנולוגיה, נחנך בשנה האחרונה בקיבוץ מעוז חיים שבעמק המעיינות מרכז חדשנות וטכנולוגיה הכולל גם חממה טכנולוגית ומאיץ עסקי (אקסלרטור). המרכז פועל תחת השם InnoValley (חיבור בין "עמק" ל"חדשנות") והוא הוקם ביוזמת ראש המועצה קרין ומנהל הארגון הכלכלי משקי שאן, גברי איכנוולד. הוא נמצא בבעלות קבוצת שאן ומשתף פעולה עם המועצה האזורית ועם תוכנית "זרעים" של המשתלה (מיסודם של איגוד התעשייה הקיבוצית והתנועה הקיבוצית).

"רואים את הרפת רק בטיול של שבת עם הילדים"

בביקורי במרכז אני פוגש את אורן גבאי גולן, מנהל שיווק העובד בסוכנות הדיגיטל ספרינג ואלי שהינה שלוחה צפונית בעמק המעיינות של חברת הפרסום המובילה בישראל מקאן תל אביב. אורן, נשוי לליטל ואב ל-2, מספר כי הוא הגיע לעמק עם וותק של כ-10 שנים בשיווק ודיגיטל, ועם רזומה הכולל עבודה בחברות גדולות ובניהול מערכי שיווק בארגון ציבורי. "ספרינג ואלי היא שלוחה צפונית דיגיטלית של חברת הפרסום הגדולה בישראל", אומר אורן, "לפני כ-3 שנים נפתחה השלוחה ע"י אילן שילוח וחנה רדו מתוך מחשבה שאפשר לעבוד בדיגיטל מכל מקום בעולם. כל מה שצריך הוא מחשב ו-WIFI. היום יש לי עשרות לקוחות, גם מגוש דן וגם מהצפון".

בני משפחת גבאי-גולן מגיעים במקור מרמת גן, עירוניים לחלוטין. עם לידת בנם הבכור, החליטו לעשות שינוי בקצב החיים ולעבור למרחב הכפרי. הם חיפשו קיבוצים או יישובים קהילתיים שנמצאים בקליטת משפחות חדשות והלב משך לאזור העמקים בצפון הארץ. בסוף ההחלטה הייתה להתקבל כחברים בקיבוץ שדה נחום, ולפני כשנתיים המעבר לקיבוץ הושלם. "היה חשש אמיתי למצוא עבודה באזור ואפילו התכוננתי לעשות נסיעות מדי יום למרכז כדי להישאר ולעבוד בתחום", נזכר אורן, "החשש התפוגג במהרה כי מיד מצאתי עבודה בתחום שלי, בחברה מובילה ומצליחה, וכל זה 15 דק' נסיעה מהבית. כך אני שומר על איכות החיים שהעמק מציע. כשעבדתי וגרתי במרכז היה לוקח לי שעה לחזור הביתה בערב. היום? רבע מהזמן".

"תחום השיווק והדיגיטל מאוד מבוקש באזור המרכז", הוא אומר, "עם זאת, אני מזהה שדווקא המגורים בצפון אפשרו לי להביא לעמק את הניסיון והקשרים שצברתי במרכז". "הרבה חברות, מפעלים וארגונים שנמצאים בצפון מבינים שכדאי להם לגייס אנשי דיגיטל מהעמק ולצרוך את שירותיהם. חברות וארגונים מהאזור מבינות את היתרון שבעבודה עם מישהו קרוב, שמכיר את האזור, את העמק וקרוב לעשייה בצורה יותר טובה. יש לי עשרות לקוחות, מחצית מהם מהעמקים - מפעלים, מועצות אזוריות וחברות קטנות ובינוניות".

כאחד שעשה את המעבר, אורן מבקש להעביר מסר לנלקטים המתעניינים. "אני יכול להבין את החשש", הוא אומר, "רוב הכלכלה במדינה מנוהלת ומתקיימת ברדיוס של קילומטרים ספורים סביב תל אביב. יש תפיסה שגויה שכל מי שגר בצפון עובד או ברפת או בחקלאות. אני יכול להעיד על חבריי מהקיבוץ ומהקיבוצים השכנים, רובם עובדי צווארון לבן. אנשים שהביקור היחיד שלהם ברפת הוא עם הילדים בטיול של אחר הצהריים". 

"המגורים בצפון אפשרו לי להביא לעמק את הניסיון והקשרים שצברתי במרכז". אורן גבאי גולן ומשפחתו (צילום: מתוך אלבום משפחתי) 


הכוח של העסקים הקטנים

מחוץ למרכז לחדשנות אני פוגש בקיבוץ מעוז חיים משפחה נוספת שנקלטה זה עתה בעמק המעיינות, והפעם הנושא התעסוקתי הוביל את אם המשפחה, רעות דפנא, להקים עסק עצמאי. כציירת ומורה לרישום, רעות פתחה בקיבוץ סטודיו בו היא מעבירה חוגים לילדים וסדנאות רישום באבקת פחם, המתקיימות לא רק בעמק המעיינות אלא בכל רחבי הארץ. רעות ואסף עברו לקיבוץ לפני כשלוש שנים, ובדומה לאורן וליטל, ההחלטה התקבלה בסמוך ללידה.

"אסף במקור ממעוז חיים, וקצת לפני שבתי נולדה החלטנו שזה הזמן המתאים להתקרב למשפחה", אומרת רעות ומוסיפה לגבי העניין התעסוקתי, "למרות הדאגות, אם אתם רוצים איכות חיים ומגורים במקום עם חינוך מצוין ואנשים נהדרים, עמק המעיינות הוא הכתובת. כעצמאית, אני ממש מאושרת כאן. אני מרגישה שהעסק שלי מתחיל לפרוח, ויש הרבה פרגון ורצון של הסביבה לתמוך ולקדם את העסק שלי והעסקים באזור. לעסקים הקטנים יש כוח חשוב ומשמעותי לעמק הנפלא הזה".

"איכות חיים ומגורים במקום עם חינוך מצוין ואנשים נהדרים" רעות דפנא ובתה (צילום: מתוך האלבום המשפחתי)


עוד במדור:  כך יראה עמק המעיינות בעשור הקרוב - חלק ראשון >

מרכז "מעברים": השמה, הכשרות ותמיכה בבעלי עסקים

ברמת המועצה, בעמק המעיינות מביטים קדימה, והמטרה היא להרחיב את הנושא התעסוקתי ולהפוך אותו למנוע צמיחה. מכיוון שהמועצה נמצאת בקצב צמיחה שנתי אשר עומד על כ-2.5%, והיות שנקלטו בשלוש השנים האחרונות כ-400 בתי אב (וצפויים להיקלט כ-1,000 נוספים בעשור הבא), המועצה פועלת כל הכוח לקדם מענים מתאימים.

אחד מהם, טרי מהתנור, הוא מרכז אזורי לטובת קידום תעסוקה, חדשנות, יזמות ופיתוח כלכלי. המרכז, "מעברים", הוקם על ידי משרד הרווחה, המועצה האזורית עמק המעיינות והמועצה השכנה, עמק הירדן, בשיתוף פעולה עם מרכזי החדשנות של עמק המעיינות ועמק הירדן. "אנחנו יודעים שהזמנים השתנו ושרבים מהנקלטים בעמק מגיעים מהמרכז", אומרת תאיר קליימן, מהיחידה האסטרטגית במועצה האזורית, "לכן מרכז מעברים פועל בראש ובראשונה בכדי לקדם מגוון פתרונות תעסוקתיים ברמת התושב. אנחנו עוזרים עם מיפוי נכון, גיוס, השמה מדויקת ועוד. פועלים כל הזמן בזיהוי צרכים קהילתיים בהיבט התעסוקתי, תוך קידום עסקים ויזמים מקומיים על ידי ייעוץ, ליווי, הכשרות, קורסים, גיוס עובדים, נטוורקינג ופיתוח הזדמנויות". תאיר מסבירה ש"מעברים" שואף להיות הרבה יותר ממרכז השמה לאנשי העמק. הרעיון הוא לעזור גם במציאת עבודה וגם ביצירת עבודה. "מרכז מעברים פועל לפתח מנועי צמיחה חדשים ברמה האזורית וברמה היישובית", היא אומרת, "מנועי צמיחה שיהיו עוגנים ומקורות מניבים נוספים ליישובים".

"הכל אפשרי בעמק"

יש לא מעט דוגמאות לאותם עסקים קטנים המצליחים לייצר פרנסה בעמק. אחת מהן היא הצורפת והמעצבת נטע עמית פייקוב (נשואה לבארי ואמא לעמית ויהלי). המשפחה מתגוררת בשלפים כבר ארבע שנים ונטע פתחה במקום סטודיו העוסק בעיצוב תכשיטים. סטודיו שמשרת לא רק לקוחות מהאזור ומכל הארץ, אלא אפילו מייצא תכשיטי זהב מייד אין איזראל לכל העולם.

עבור נטע, המעבר לשלפים היה מעבר לעצמאות. "סיימתי תואר לעיצוב תכשיטים בשנקר בשנת 2014 ועוד בלימודים התחלתי לעצב ולמכור תכשיטים במכירות ביתיות", היא אומרת. "לאחר מכן תמיד המשכתי לעצב ולמכור תכשיטים לצד עבודות אחרות כשכירה. כשעברנו לבית החדש בשלפים בניתי לי בו סטודיו והתחלתי לעסוק בעיצוב תכשיטים במשרה מלאה. אני יוצרת בעיקר בזהב 14 קראט, וקצת בכסף, ומוכרת דרך האתר שלי בישראל ובאתר ETSY לחו"ל".

הלקוחות הפוקדים את הסטודיו הן בעיקר נשים, "עם טעם טוב שיודעות להעריך תכשיט זהב בעבודת יד", אומרת נטע. לגבי המעבר לשלפים, היא אומרת שגם מבחינתה וגם מבחינת בן זוגה בארי, היה זה מעבר טבעי. היא במקור מקיבוץ שלוחות, ובארי מאשדות יעקב, ושניהם בני העמקים. לאחר 5 שנים של לימודים במרכז, המשפחה החליטה לגדל את הילדים במרחב כפרי וקרוב למשפחה.

"הכל אפשרי בעמק, רק צריך חשיבה מחוץ לקופסא, יצירתיות ושיתופי פעולה עסקיים", אומרת נטע ופונה למי שמתלבט וחושש מתעסוקה, "כבעלת עסק לעיצוב תכשיטים, אני מרגישה יתרון דווקא בייחודיות. אני לא עוד אחת מאלף כמו למשל אם הסטודיו שלי היה בתל אביב. בנוסף - אם פעם חשבתי שהמיקום הגאוגרפי הוא מגבלה, היום אני מבינה שאין לו משמעות. החנויות שלי נמצאות בעולם הווירטואלי ואני שולחת מדי יום תכשיטים לקצה השני של העולם. כמובן שקצב החיים כאן, והנוף שמחוץ לחלון, נותנים לי את השקט וההשראה ליצור".

שולחת תכשיטים לכל העולם בלחיצת כפתור, נטע עמית פייקוב (צילום: מתוך האלבום המשפחתי)


רופא הילדים של העמק

לפני סיום אני פוגש אדם שעבורו המקצוע הוא חלק בלתי נפרד מהעשייה החברתית והקהילתית. הכירו את ד"ר תומר ליפשיץ מאיר, אשר הגיע לעמק המעיינות בעקבות אשתו, נעמה, בת קיבוץ נווה איתן. הוא עובד כרופא ילדים במרכז בריאות הילד בבית שאן, הנותן מענה לבית שאן ולכל יישובי העמק. "הבחירה לעבוד כרופא ילדים בעמק נעשתה מתוך רצון להיות מעורב בקהילה, לטפל באנשים שאני מכיר ורואה בהם שכנים וחברים", אומר תומר, "אני נהנה מכך שכשאני מסתובב בעמק הורים וילדים מזהים אותי ובאים להגיד שלום ולספר לי מה שלום הילדים. תחושת הקהילה והמעורבות גורמת לי להרגיש בבית בעמק, ולהרגיש שמעבר להיותי רופא אני גם חלק מקהילה גדולה וחמה".

תומר מתייחס בשיחתנו לנושא של הביקוש לרופאים ואנשי מקצועות הרפואה בצפון. סוגיה אשר עולה תדיר בכותרות אמצעי התקשורת. "כל רופא שמגיע לעבוד בפריפריה מתקבל בידיים פתוחות ובהרבה רצון טוב. המערכות הרפואיות עושות הרבה כדי להביא עוד רופאים ולשכנע רופאים צעירים להצטרף לצוותים הרפואיים בפריפריה", הוא אומר.

בדומה לחבריו שהתראיינו קודם לכתבה, תומר סבור שהנושא התעסוקתי הוא אתגר שאפשר לצלוח. "ישנן אפשרויות רבות ומגוונות למי שירצה לעשות את הצעד. לעבור, לעבוד ולגור בפריפריה בכלל ובעמק המעיינות בפרט. בתור מי שמגיע מרמת השרון, אני יכול להבין את החשש מהמרחק מהמשפחה, מהסבים והדודים ומהמקום המוכר, אבל יש כל כך הרבה הטבות במגורים בפריפריה. תחושת הסיפוק והתרומה כל כך גדולים, מה גם שהנסיעה ממש לא משמעותית. אפשר להזכיר את הרכבת שהיא ממש קרובה ואת המרחקים שהם קצרים מבעבר".

 
"תחושת הקהילה והמעורבות גורמת לי להרגיש בבית בעמק" ד"ר תומר ליפשיץ מאיר ומשפחתו (צילום: מתוך האלבום המשפחתי)


לסיכום, דיברנו רבות בשתי הכתבות האחרונות על עמק המעיינות. בכתבה הראשונה נגענו בהיבט של החינוך והקליטה, ובכתבה זו באתגר התעסוקתי ובענף התיירות. בכל אחד מהמישורים הנ"ל צפויים לעמק המעיינות אתגרים לא קטנים. אולם לאחר ביקור במקום ושיחות עם האנשים, גם עם התושבים וגם עם היושבים בתפקידי מפתח, אין ספק שהכיוון הוא חד ולמעלה.

כעת ניתן רק לראות האם העשור הקרוב יהיה טוב לעמק המעיינות לכל הפחות כמו שהיה העשור הקודם. עשור שהתחיל עם יישובים רבים שנמצאים תחת צמיחה שלילית, ושנפתח בסערה עם למעלה מ-150 משפחות שבוחרות בכל שנה להקים בעמק את ביתן.

*ב-27.3 הוא חוזר, שנה שלישית ברציפות – יריד הקליטה, הבנייה והתעסוקה של עמק המעיינות!
ההרשמה תיפתח בקרוב.

כתבות נוספות בנושא:

המדריך לנטילת משכנתא – חלק א'

בכדי לסייע לכם למפות את כל התהליך והכללים שאתם חייבים לדעת לפני החתימה על החוזה המאיים, אתר הבית בשיתוף "טנא משכנתאות" עם המדריך המלא למשכנתאות בכפר

יישובים חדשים, הבטחות ישנות

אישור הקמתם של 5 יישובים כפריים זה חדשות נהדרות, בעיקר למשפחות צעירות. אך האם המהלך אכן ייצא לפועל?