אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

זאת ילדותי השניה - הקיבוץ ש-50% מתושביו הם ילדים

"הנסיעה בשבילי האופניים, הנופים שמסביב והעצמאות של הילדים כבר מגיל צעיר". כמחצית מהתושבים בקיבוץ חולתה הם מתחת לגיל 18. איך קרה שדווקא בעמק החולה מסתתרת לה ממלכת ילדים אמיתית?


הסיפור של קיבוץ חולתה מתחיל בקיץ 1936 בהתארגנות של מס' חלוצים עבריים שמגיעים לגליל העליון, בלי יותר מדי משאבים אבל עם חלום על הקמת יישוב בארץ ישראל. הם לא נרתעים מהאתגרים, ומתחילים ללמוד את עבודת האדמה במושבה יסוד המעלה.

הקבוצה מתרחבת אט אט, ולובשת עם הזמן צביון חקלאי. שתי פרות נרכשות, 100 תרנגולות וצאן נקנים, ושלושה דונמים של תירס וירקות נפרשים על השטח. במקביל הקיבוצניקים השאפתנים מפעילים סירת דיג, שתהפוך כעבור שלוש שנים לאחד המנועים של ענף הדיג בארץ ישראל (לזמן קצר, ראו בפינת ההיסטוריה בהמשך). 

83 שנה לאחר מכן, האידיאלים בין הירדן לעמק החולה, נותרו בעינם. אמנם הילדים של חולתה 2019 לא לומדים שחייה באגם החולה, ואת ראשיהם של המייסדים מעטרת שיבה, אך הנכדים ובעיקר הנינים ממשיכים את המסורת. זאת ביחד עם שורה מרשימה של משפחות צעירות מכל רחבי הארץ, המוצאות בחולתה קהילה חזקה, נופים משגעים, מערכת חינוך ערכית ושותפות גורל.

 
 קהילה חזקה כבר 83 שנה. ילדי חולתה (צילום: ג'רמי ווגל)


כמעט 50% ילדים

650 תושבים מתגוררים כיום בחולתה וכ-280 מתוכם הם ילדים מתחת לגיל 18. שלב ההרחבה הראשון של הקיבוץ "נחטף", כאשר שיווק של 16 מגרשים התנהל במהירות, וכעת הקיבוץ ממשיך את ההצלחה עם שלב ב' ובו 44 מגרשים. מחצית מהמגרשים הינם לבנייה עצמית (בנה ביתך), ומחיצתם השנייה זמינה לרכישה לפי דגמים.

החברה אשר עומדת מאחורי הפרויקט היא חברת דקל א.ח.ר שהינה חברה יזמית וקבלנית בעלת וותק של למעלה מ-20 שנה בתחום ההרחבות ביישובים הכפריים. ברזומה של "דקל" תמצאו למעלה מ-1,500 יחידות דיור ביותר מ-20 פרויקטים בקיבוצים ברחבי הארץ. "כחברה הפועלת בענף מזה עשרות שנים, היה חשוב לנו לעצב בחולתה מספר רב של דגמים שיתאימו לסוגים שונים של משפחות", מסביר ברק אוחיון, מנכ"ל החברה, "אנו מציעים למשתכנים כ-7 דגמים של 4-7 חדרים, גם במפלס אחד וגם דו-קומתיים. הכל בסטנדרט בנייה איכותי, בהתאם לכל המפרטים המוכרים".

ברק מוסיף כי השכונה החדשה תוכננה בצמוד לקיבוץ כהתרחבות טבעית. "החברים שיגורו בשכונה ירגישו כחלק מהקיבוץ. הם יפתחו את הבוקר מול הנופים המהממים של הירדן, הרי הגולן וכמובן החרמון. לטעמי מדובר באחת השכונות עם הנוף היפה ביותר בגליל העליון".

"גם הקיבוץ עצמו הוא במיקום פנטסטי. קרוב ליסוד המעלה וממש במרכז הגליל העליון המתפתח. מצד אחד יש כאן שקט פסטורלי, ומצד שני חיי תרבות עשירים, זמינות ונגישות לכל השירותים".

פיתוח התשתיות בשכונה הינו בעיצומו והמגרשים בני חצי דונם. לאור מיקומו הגיאוגרפי, קיבוץ חולתה מאפשר למשפחות ליהנות מהטבות מס משמעותיות של עד 7%. הבתים נרשמים על שם הרוכשים ברשות מקרקעי ישראל, שכן הקיבוץ עבר תהליך של שיוך דירות.

 
חלק טבעי מהקיבוץ. בניית השכונה החדשה בחולתה (צילום: לינה זלאט)


לגדול כמו פעם

"לחולתה שתי ספינות דגל עיקריות", אומרת אלה קורן, רכזת הצמיחה הדמוגרפית בקיבוץ, "הראשונה היא הקהילה החזקה והמגובשת, שהינה מאד מגוונת ותוססת, והשנייה היא מערכת החינוך הנפלאה שלנו". בתור מי שגדלה בעצמה בחולתה, ולאחר תקופה של לימודים וחיים במרכז הארץ, שבה לקיבוץ עם הקמת המשפחה, אלה מסבירה כי למרות השינויים הכלכליים שחלו במקום, התחושה כאן היא עדיין של "קיבוץ של פעם".

"נכון, הילדות שלי בחולתה שונה במובנים מסוימים מהילדות של ילדיי", היא אומרת, "אך בתכל'ס, קווי הדמיון הם רבים. המרחבים הפתוחים, הנסיעה באופניים בשבילי הקיבוץ, הנופים שמקיפים אותנו, החופש והעצמאות של הילדים כבר מגיל צעיר, כל אלה נשארו בדיוק אותו הדבר. כשמשווים את זה לילדות עירונית, ששם השינויים ב-20 השנים האחרונות היו דרמטיים הרבה יותר, היתרונות של החיים בקיבוץ מתחדדים באופן משמעותי. במידה רבה אפשר לומר שלגדול בחולתה בשנת 2019 זה לגדול בקיבוץ כמו פעם".

מערכות החינוך בחולתה מקיפות את הילדים בכל ימות השנה. מגיל שלושה חודשים ועד העלייה לכיתה א', הילדים לומדים במסגרות שנמצאות בתוך הקיבוץ עצמו. בית הספר היסודי ממוקם בקיבוץ איילת השחר (7 דק' נסיעה ויש כמובן הסעות מאורגנות), והחטיבה-תיכון הם בבית הספר המצוין "הר וגיא" בקיבוץ דפנה. בין לבין הילדים נהנים ממסגרות בלתי פורמאליות שפועלות באופן רחב ביותר הן בשעות אחר הצהריים בשגרה והן בחופשים ובחגים מעבר לתוכנית הרגילה של משרד החינוך.

 
מערכת חינוך פעילה כל ימות השנה (צילום: ג'רמי ווגל)


עוד במדור: מצאנו את יישוב הבוטיק של ישראל >

מהקרנבל בריו לעמק החולה

כשם שהאוכלוסייה של הקיבוץ מגוונת, כך גם הפרופיל של הנקלטים החדשים בחולתה. דוגמה חיה לכך אנו מוצאים בפגישתנו עם מרוקסה קרבליו-לביא, שאמנם מתגוררת בחולתה כבר כשנתיים, אך במקור במקור היא בכלל מעיר קטנה בדרום אמריקה – ריו דה ז'נרו בברזיל, העיר ה-26 בגודלה בעולם עם למעלה מ-6.5 מיליון תושבים ו-12 מיליון במטרופולין.

"את בעלי עידן, בן קיבוץ יפתח, פגשתי כשעבדנו בארצות הברית", אומרת מרוקסה, בעברית קולחת וכמעט בלי מבטא, "כשהוא חזר לישראל נפרדנו. בשלב מסוים החלטתי לבוא לבקר ועכשיו אתה רואה שהביקור נמשך כבר 15 שנה".

מרוקסה ועידן גרו בהתחלה מספר שנים בקיבוץ יפתח. באחד הימים, במסגרתה עבודתה כאדריכלית, התאהבה מרוקסה באווירה המיוחדת של עמק החולה, כמו גם במזג האוויר החמים (בהשוואה לקיבוץ יפתח). "פשוט נדלקתי על העמק", היא נזכרת, "הירידה לנחל מכיוון כביש 90, הנופים הירוקים, היישובים הקטנים, זה נראה כמו גלויה ורציתי לגור בגלויה הזו".

בתוך חודש המשפחה כבר מצאה את עצמה ביסוד המעלה, שכן בקיבוץ חולתה טרם נפתחה האופציה להילקט, ובמשך כמעט 8 שנים הם המתינו לשעת הכושר. בשנת 2017 החלום הפך למציאות, ומשפחת לביא החלה את תהליך הקליטה והמעבר לחולתה.

"כמו שהתאהבנו באזור, באותה המהירות התאהבנו בקהילה", מצטרף עידן לדברים, "הילדים התחברו מיד לחברים בקיבוץ, ונראה כאילו הם ממש נולדו כאן. המבוגרים הסבירו לנו פנים ואנחנו חלק בלתי נפרד מההוואי הקיבוצי. בתור קיבוצניק, היה לי חשוב מאד לגדל את הילדים באווירה הזו. חופש, עצמאות ואיכות חיים. אני שמח מאד שנפתחה לי הדלת לעשות את זה במקום כל כך מיוחד כמו חולתה".

 
נטמעו במהירות בקהילה (צילום: מתוך האלבום המשפחתי)


"השגרירים של חולתה"

דברים דומים אני שומע גם ממורן ועופר יוסף, הורים לשלושה שעברו לקיבוץ אשר גאים להיות הדיירים החדשים הראשונים בהרחבה של קיבוץ חולתה. אם תרצו, החלוצים של חולתה, מודל המאה ה-21. שניהם במקור מעמק יזראל. היא עירונית מעפולה, והוא מושבניק מגדעונה. חבר של עופר, אשר עבר עם משפחתו לקיבוץ כפר בלום השכן, המליץ להם לבדוק את ההרחבה הנפתחת בקיבוץ חולתה. "באנו, נדלקנו", אומרת מורן, "אהבה ממבט ראשון".

"היות ושנינו מגיעים מעמק יזרעאל וגרנו כמה שנים בכפר תבור, אף פעם לא חשבנו לגדל את הילדים באיזו עיר במרכז. הגליל היה לנו בראש וחיכינו למקום הנכון", היא אומרת, "כשהגענו לכאן לפגישה ראשונה, זה היה ברור שאין דרך חזרה. לאחר פגישת ההיכרות, באנו עוד מספר פעמים, וככל שהכרנו יותר את הקהילה, כך ההחלטה התגבשה בהתאם".

 
 תמיד חלמו על הגליל. משפחת יוסף (צילום: מתוך האלבום המשפחתי)


מורן ועופר אינם מוותרים על עמק החולה גם במחיר של נסיעה יומיומית לשרון ולמרכז. עופר, איש צבא הקבע, עובד בקריה בתל אביב, ומורן, מנהלת בחברת תקשוב, נמצאת כל הזמן בנסיעות (כשהמשרד הראשי בנתניה). "זה לא הדבר הכי פשוט", מודה עופר, "אבל כשמחשבים את כל השיקולים, למרות שהעבודה במרכז, החיים בחולתה שווים את זה". בני הזוג יוסף כל-כך מרוצים מהחיים בצפון, עד שהם הפכו לשגרירים של חולתה. אחותה של מורן, לירון, הצטרפה לפני כחודש לחגיגה, כשעברה לקיבוץ ביחד עם בעלה, אבי ושני ילדיהם.

כעת ממתינים בחולתה להצטרפות של משפחות נוספות, אשר ישלימו את הצמיחה הדמוגרפית הנוכחית של הקיבוץ, וירחיבו את הקהילה המקומית. התשתיות בשכונה מתפתחות בקצב מהיר, ההתעניינות רבה, ולאלה, רכזת הצמיחה הדמוגרפית, ברור שלא ייקח הרבה זמן עד שגם המשימה הזו תושלם בהצלחה. כך, מקווים כאן, יבוא להשלמתו פרק נוסף בדברי ימיו של אחד הקיבוצים המיוחדים ביותר בגליל.

280 ילדים ביישוב אחד. קיבוץ חולתה (צילום: ג'רמי ווגל)


פינת ההיסטוריה: "שירת האגם הגווע"


חבריו הראשונים של קיבוץ חולתה נקראו למקום בכדי ללמוד לחיות ליד האגם, להכיר את הדגה ואת מחצלת הקנים, ולחיות בנוף המיוחד על אתגריו הרבים. משבר חד עבר על הקיבוץ כשהתנועה הציונית החליטה לייבש את האגם כחלק מתפיסה כלכלית ומדינית.

קבוצת הדייגים נאלצה לחסל את כל צי הסירות, באירוע שהוגדר על ידי ההיסטוריון הקיבוצי, מוקי צור, כדומה למעשה של "רועה שמחסל את העדר או קיבוץ ספר שהגבול ברח לו".

בן הקיבוץ ולימים חתן פרס ישראל, הצלם פטר מירום, אשר במהלך עבודתו כדייג תיעד את מראות האגם, פרסם בעקבות האירועים את אחת מיצירותיו החשובות ביותר, "שירת האגם הגווע". אלבום צילומים אייקוני שמתעד את חייו (וגוויעתו) של אגם החולה. מילים קשות נכתבות בצמוד לצילומים, והן אף הולחנו על ידי בן קיבוץ אחר.

כתבות נוספות בנושא:

טור אורח: אתם לא חייבים לשלם 8,000 ש"ח למ"ר

מבתים ממכולות ועד לתכנון מרפסות, ישנם לא מעט פתרונות בנייה. כך תוזילו את המחיר של בית החלומות

עושים לכם סדר - מפת העדיפות הלאומית המלאה

המונח אולי נשמע מוכר, אבל מה המשמעות האמיתית ובעיקר הכלכלית של אזורי העדיפות הלאומית בישראל?