אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

בין קיימות לכלים רב פעמיים - מסע אקולוגי מיוחד

הקשר בין אקולוגיה ושמירה על איכות הסביבה נטועים עמוק ב-DNA של המרחב הכפרי. לכן היה זה מתבקש לצאת למסע מדן ועד אילת בעקבות יזמים עם רעיונות גדולים בתחום המחזור הטכנולוגי ההולך ומתפתח

05.11.2020|שחר דניאלי

החיבור בין קיימות ואקולוגיה נראה טבעי (תרתי משמע) בכל הנוגע למרחב כפרי. במקום שבו חקלאות, טבע ואדמה נטועים עמוק בDNA וילדים קטנים מבלים יותר בחוץ מאשר בין ארבע קירות הגן, קל יותר לצקת יסודות של חשיבה סביבתית.

אך כיצד הדברים באים לידי ביטוי בפרקטיקה? יצאנו למסע מרתק ומעט שונה בעקבות העשייה האקולוגית. החל מקיבוץ שלם המגדיר עצמו "קיבוץ אקולוגי", דרך שכונה אקולוגית יוצאת-דופן במצפה רמון ומיזמים נוספים. פגשנו אותם בין בתי בוץ ייחודיים וכרמי יין אקולוגיים, והכרנו תושבים המציעים למשפחות חדשות ערכת כלים רב-פעמיים.

לוטן, קיבוץ אקולוגי במלוא מובן המילה (צילום: קיבוץ לוטן)


קיבוץ לוטן - המשפחות הנקלטות מתחברות ל"קטע האקולוגי"

את הסיור אל ארץ ישראל האקולוגית נתחיל באחד המקומות המתאימים ביותר לכך - קיבוץ לוטן שבחבל איילות. קיבוץ שהוקם בתחילת שנות ה-80 על ידי עולים חדשים מארה"ב וחיילי נח"ל, ואשר לפני כ-15 שנה נסחף אל התפיסה האקולוגית שהוטמעה עמוק ב-DNA של המקום, והייתה כחוט המחבר בין מייסדיו. "בשלב הראשון זה החל עם מחזור הפסולת בתוך הקיבוץ, תוך מציאת פתרונות אקולוגיים שונים, ומכאן זה הלך והתפתח", מספרת תמר, תושבת הקיבוץ ורכזת הצמיחה הדמוגרפית בלוטן, "כיום לוטן הוא מוקד עלייה לרגל עבור המתעניינים באקולוגיה יישומית ותיירותית".

בקיבוץ פועל "המרכז לאקולוגיה יצירתית" בו מתקיימים בשנה רגילה שלא כוללת סגרים ומגפה עולמית שיעורים וסמינרים בנושא אקולוגיה, קיימות ואיכות סביבה. זאת לצד אירוח סטודנטים מכל רחבי תבל המגיעים לתקופות של מספר שבועות עד חודש שלם, ומשתתפים בלימודי אקולוגיה ייחודיים. "מעבר לכל אלה, לוטן נחשב ליעד של תיירות אקולוגית", אומרת תמר, "יש לנו כ-24 חדרי אירוח לתיירות אקולוגית ושלל אטרקציות מרתקות. בית תה סולארי הפועל במבנה בוץ ומגיש קולינריה מהגינה האורגנית, מתחם אקו-כיף שבו הפסולת הממוחזרת הופכת לגן שעשועים, שירותי קומפוסט ועוד, וברגע שייפתח ענף התיירות אנו מעריכים כי גם הביקוש יחזור בהתאם".

לפני כארבע שנים עבר לוטן תהליכים של הפרטה וכיום הוא קיבוץ מתחדש. הקצב כאן עומד על כ-3-4 משפחות חדשות בשנה, ותמר מסבירה כי המשפחות אינן בהכרח "מצוידות" עם רקע אקולוגי. אולם למרות שלכל אחד מהחברים יש חופש מלא לנהל את חייו כראות עיניו, רבים מתחברים לתפיסות הסביבתיות. היא אף נותנת את עצמה כדוגמה. "כשהגענו לכאן בעלי ואני לפני כארבע שנים ממרכז הארץ, הנושא האקולוגי לא היה מוכר לנו", היא נזכרת, "היינו הורים צעירים לבן ובת שחיפשו מקום לקבוע בו את ביתם. קיבוץ שיספק לילדים מערכת חינוך ערכית, וקהילה מגובשת שנוכל להתחבר אליה. כל התקוות הללו התגשמו בלוטן, וקיבלנו גם את הבונוס האקולוגי שאני שמחה מאוד שילדיי מתחנכים לאורו".

בימים ללא סגר, נחשב ליעד של תיירות אקולוגית. חדר האירוח בלוטן (צילום: קיבוץ לוטן)


נאות סמדר – שיתוף פעולה בין האדם לסביבה

אנחנו ממשיכים צפונה מלוטן, על כביש 40, ומגיעים כעבור כ-12 ק"מ ליעד אקולוגי נוסף – קיבוץ נאות סמדר. הקיבוץ בדרום הר הנגב הוא קיבוץ אורגני ואקולוגי לחלוטין. תושביו עוסקים בחקלאות ובמשקי חי - מגדלים זיתים, תמרים, ופירות נשירים, מטפחים כרמי ענבים בין השאר ליקב האורגני שבמקום, ומייצרים יוגורט וגבינות מיוחדות בחוות עזים אורגנית.

בדומה ללוטן, גם בנאות סמדר בולטים מבני בוץ מרכזיים כמו מבנה המדרשה החינוכית. בקיבוץ ממחזרים ומטהרים את מי השפכים באמצעות טיהור ביולוגי של צמחי מים, והבסיס האקולוגי שזור היטב בקהילה. מקימי הקיבוץ מספרים שעוד כאשר נאות סמדר עלה על הקרקע בסוף שנות ה-80, המייסדים ראו לנגד עיניהם חזון אקולוגי וירוק. הם מצאו בעשייה האורגנית והאקולוגית ביטוי לעקרון הקיבוצי החשוב של שיתוף פעולה. לא רק שיתוף בין החברים בתוך הקהילה, אלא גם שיתוף פעולה בין הסביבה לאדם.

שמים דגש על שיתוף פעולה בין החברים ובין אדם לסביבה (צילום: קיבוץ נאות סמדר)


עוד במדור: רשת הבטחון האמיתית נמצאת בנגב >>

מצפה רמון - 200 יחידות דיור אקולוגיות בשכונה בת קיימא

כ-80 ק"מ הלאה משם בכביש 40 - מצפה רמון. יישוב מהמם בתחומו מתגוררים גם שני יזמים שאפתנים – ויקטור חג'ג' ויוני הרן שעומדים להשיק בקרוב את אחד הפרויקטים האקולוגיים המרשימים ביותר שהיו כאן מאז ומעולם. 200 יחידות דיור בשכונה בת-קיימא, אשר גם תיקרא שכונת "קיימא", וזאת לפי מודל שמשלב עקרונות אקולוגיים וסביבתיים עם כדאיות כלכלית.

"השכונה תוכל לתפקד כיחידה אוטונומית ובת-קיימא, המסוגלת לספק את מלוא צרכיה השוטפים באופן עצמאי כולל חשמל, מים, טיפול בפסולת, מזון ועוד", אומר חג'ג', "זאת באמצעות שימוש חכם ומתקדם בתשתיות מתחדשות אשר מבוססות על טכנולוגיות מוכחות. טכנולוגיות שעברו אינטגרציה המאפשרת להן לפעול בסינרגיה עם מערכת ניהול מרכזית אחת".

הרן מסביר אמנם שהשכונה תחובר בפועל לתשתיות של מדינת ישראל, אך רק בשל היבטים רגולטוריים ומשפטיים. הבינוי הוא תכנון ייחודי בבניה מרקמית עד שלוש קומות, ובשילוב מרפסות ירוקות המשמשות כגנים תלויים (מודל שלאחרונה נפוץ בעולם ומשלב גידולים וצמחייה ענפה)."הבנייה תעשה על ידי שיטה אשר פותחה בישראל כבר בשנות ה-60, ובשכונת קיימא אנו מתכוונים להעניק לה חיים חדשים. שיטת הבנייה הזו מאפשרת לקצר לוחות זמנים ולהעמיד בית מוכן עם קירות ותשתיות בתוך שבועות ספורים בלבד".

מבחינת לוחות זמנים, חג'ג' והרן סבורים כי יהיה ניתן לאכלס את השכונה באופן מלא בתוך כחמש שנים בלבד. בשלב ראשון, יתחיל לפעול בשכונה מרכז מחקר שישמש לשם הדגמת הקונספט והוכחת יכולות. המרכז ישלב בין מרחב תיירותי, ציבורי וחקלאי. היזמים מניחים כי הוא יעניק את הבסיס הכלכלי ההתחלתי כאשר המתחם התיירותי שבו יחל לפעול בעוד כשנתיים, ושנה לאחר מכן, יתחיל תהליך האכלוס של השכונה (שאמור להסתיים במלואו ב-2025).

"משלב עקרונות אקולוגיים וסביבתיים עם כדאיות כלכלית" (צילום: עמוד הפייסבוק "הקבוצה לקיימות")


נקלטים חדשים? קבלו ערכת כלים רב-פעמיים

במחלף חטיבת הנגב, צפונית לבאר שבע, ימינה לכביש 60, במרחק נסיעה קצרה תגיעו היישר לקיבוץ כרמים שהינו יעד אקולוגי נוסף על המפה הישראלית. כאן, תופתעו לשמוע, כל משפחה שנקלטת בקיבוץ מקבלת ביחד עם סל הקליטה גם ערכה של כלים רב-פעמיים. ערכה שנועדה לסייע למשפחה להתרגל לאורח החיים האקולוגי שנחשב לחלק בלתי נפרד מהקיבוץ המקסים.

שכונת ההרחבה החדשה של כרמים קרויה בהתאם – "השכונה הירוקה החדשה". בשכונה 130 יחידות דיור אשר כולן יחידות דיור אקולוגיות. כרמים לא תמיד היה קיבוץ אקולוגי וההפיכה לכפר אקולוגי הייתה דווקא מתוך סוג של "משבר". כמו קיבוצים רבים אחרים, גם כרמים נקלע לקשיים כלכליים. זאת עד כדי כך שבתחילת העשור הקודם היו מי ששקלו "לסגור את הבסטה". חברי כרמים לא התייאשו. הם החליטו על שינויים פנימיים וחיצוניים, כולל הפיכת הקיבוץ לקיבוץ מתחדש שיהיה גם כפר אקולוגי וגם משולב (דתיים וחילונים). החזון נוסח בהסכמה וקהילת הקיבוץ צמחה היטב.

היקב האקולוגי של יחיעם

המגמה האקולוגית נמשכת ומגיעה כמובן גם לצפון הארץ וליישובים הכפריים בגליל ובגולן. דוגמה מצוינת לכך היא היישוב כליל שהוא ללא ספק כפר אקולוגי פר-אקסלנס. הבתים המבודדים פזורים בינות הנופים הפתוחים והציוריים, ללא גדרות ועל גבעות עם מטעי זיתים, בוסתני פרי וחורש טבעי. הכפר האקולוגי כלל איננו מחובר לרשת החשמל כאשר כל האנרגיה הנצרכת היא סולארית, וקווי מתח לא פוצעים את הנוף.

במרכזו של העמק שבלב היישוב ניצבת חורבה עתיקה של יישוב קדום ובין קירות האבן ניתן לראות בתי בד, בורות מים ושרידי קברים. כליל הוא מוקד עלייה לרגל עבור תיירות אקולוגית בגליל. ביישוב מספר אפשרויות לינה וכן אירועים שונים המתקיימים לאורך לוח השנה. החל מסדנאות אקולוגיות, פעילויות לכל המשפחה, מסלולי טיול בחיק הטבע, מכירה של התוצרת המקומית ועוד.

אחד התושבים המקומיים בכליל, יוסי יודפת, הוא גם בעליו של אחד מהיקבים האקולוגיים האיכותיים בצפון – יקב "עבייה". הכרמים גדלים בכליל בחקלאות אורגנית שנועדה לשמור על האדמה ועל בריאות האדם, והיקב עובד בקיבוץ יחיעם (תפוקה של כ-7,500 בקבוקים בשנה). "תפיסת עולם אקולוגית היא מכלול ולא רשימת מכולת שמסמנים עליה V", אומר יוסי, "ממש כמו המשמעות של המילה – אקולוגיה – תורת הסביבה. המטרה של העשייה האקולוגית היא מצד אחד לדאוג לבריאות של בני האדם, ומצד שני שימור קרקע עבור הדורות הבאים".

"גישה אקולוגית היא גישה סביבתית אשר דברים רבים נכנסים אליה. למרות שאנחנו רואים הרבה עשייה אקולוגית נהדרת בקיבוצים, יש לזכור שאין זו תפיסה שמלווה כל חקלאי וחקלאי. נהפוך הוא, חלק לא מבוטל מהפגיעות בקרקעות בישראל ובעולם נובע מתוך חקלאות. עבורי, בתור מי שנולד וגדל בקיבוץ רביבים, למד במדרשת שדה בוקר וכיום חי בכליל שהוא כפר אקולוגי, אני פשוט לא יכול לפעול אחרת".

"תרומתה" של הקורונה

לא מעט דובר על השינויים שהכניסה הקורונה אל תוך חיינו. מי שצפה אתמול (רביעי) בכתבתו של גיא ורון כתב חדשות 12 אשר דיברה, בין היתר, על האתגר הגדול של עובדי מחלקות התברואה בעיריות המתמודדים עם כמויות בלתי נתפסות של מגבונים, מסכות וכפפות בתעלות הביוב, מה שגורם לסתימתן על בסיס יומיומי. מהנתונים של המשרד לאיכות הסביבה המוצגים בכתבה, עולה כי מאז החלה מגפת הקורונה להשתלט על חיינו, מאלצת את רובנו לשהות שעות רבות בבית, תרבות הצריכה של מוצרים שאינם מתכלים עלתה ב-15 עד כ-20 אחוזים, וחלקם כאמור מוצאים את דרכם בסופו של יום לאסלה הקרובה אלינו. מומחים לאיכות הסביבה מכנים את התופעה "פסולת משברית". הצורך בשמירה על היגיינה וכמויות החד פעמי של משלוחי האוכל מובילה לכמויות זבל לא הגיוניות וגורמות לסתימות רבות בביובים.

ומה עם המחזור? בישראל רק פחות מרבע מהפסולת תמוחזר. את אחד הפתרונות לעניין ניתן למצוא בקיבוץ צאלים, שם ממקומם מפעם אבטיפוס של חברת UBQ, והיא מאמינה כי נמצא פתרון לבעיה. התהליך שמבצעת החברה פועל כך שאת הפסולת שאנו משליכים גורסים, הופכים שם לתרכובת פלסטיק שלא מזיקה לסביבה אותה ניתן להסב ללא מעט מוצרים (לדוגמא מגשי הפלסטיק של חברת "מקדונלדס"), כאשר היתרון העיקרי במוצר הוא שהשימוש אינו מוגבל ואף ניתן לצבוע אותו. וזוהי רק עוד דרך אחת מיני רבות לשמור על מקורות הטבע. הזמן אוזל ופתרונות מסוגים אלו חייבם למצוא עצמן משולבות בצורה קבועה במלחמה שלנו בהתחממות הכדור ומשבר האקלים. ימים יגידו.

הקורונה הפכה אותנו ליצרי זבל אדירים (צילום: depositphotos)


כתבות נוספות בנושא:

They too - הכירו את הנשים החזקות במגזר הכפרי

ניפוץ תקרות זכוכית, ההפיכה למודל לחיקוי והבחירות שהביאו איתן בשורה נשית עוצמתית. 4 ראשות מועצות בראיון פתוח: "לעודד נשים נוספות להתמודד"

כך יראה עמק המעיינות בעשור הקרוב

ישוב חדש, פיתוח שכונות ומיזם תעסוקתי ייחודי יחכו למאות המשפחות שיעברו להתגורר בעמק המעיינות בעשור הקרוב . חלק שני בסדרה