אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

נווה מדבר - סוד הצלחתו של היישוב הדתי-לאומי הראשון בנגב

בשנת 2001, רגע אחרי תחילתה של האינתיפאדה השנייה, קבוצת חלוצים חלמה על שילוב של קהילה פורחת במדבר, פתרונות תעסוקתיים לתושבים ונופי בראשית. קצת פחות מ-20 שנה חלפו ואפשר להכריז שהחזון הוגשם. הכירו את אחד היישובים הצומחים בנגב, בלב ארץ המכתשים

24.06.2021|שחר דניאלי

"הטרקטור הראשון פרץ את הדרך לישוב ביום בו הובא לקבורה השר רחבעם זאבי ז"ל, מתוך הערכה לפועלו למען עם ישראל בארצו. הקמת הישוב היא שלב נוסף בתהליך ארוך ומיגע של המאבק לחידוש ההתיישבות בנגב והמשך העשייה הציונית, וכמו כל חזון גדול המימוש בפועל דורש מאמץ, סבלנות, נחישות וקצת חוצפה…" (מתוך אתר האינטרנט של היישוב "מרחב עם")

הציטוט הנ"ל מתייחס למאורע שהתרחש בשנת 2001, רגע אחרי שהחלה האינתיפאדה השנייה. "לפני 20 שנה היה כאן רק חול, חול ועוד קצת חול", פותח הרב יוסי שטרהל בזמן שהוא עומד במרכז היישוב הקהילתי-דתי מרחב עם. "היום, עם כ-500 תושבים שמתוכם יותר מ-250 ילדים, המעשה הציוני שלנו הוא הפרחה אמיתית של הנגב". יוסי ואשתו הדר, ביחד עם 90 המשפחות שמתגוררות במרחב עם, הגיעו לנגב בחיפוש אחר קהילה דתית לאומית תוססת, ורצון להיות חלק מהקמה של יישוב חדש בארץ ישראל.

הוא במקור מגבעת שמואל, עירוני לחלוטין, והיא ממרכז שפירא (אחוזת אתרוג) שבדרום השפלה. שני אנשי חינוך שהייתה להם הזכות להיות המשפחה הראשונה שנקלטה במרחב עם ישירות לבית הקבע ("קליטה בשלט רחוק"). "לפני שהגענו לכאן, גרנו שמונה שנים ביישוב עלי, שם למדתי בישיבה של בוגרי צבא ועשיתי הסמכה לרבנות", אומר יוסי, "הדר כבר אז עבדה בהוראה ובחינוך, ולאחר כמה שנים החלטנו שאנחנו רוצים להמשיך. חיפשנו יישוב קהילתי דתי שתהיה בו אמירה ציונית ומצאנו את מרחב עם. כאנשים שהצפון פחות מדבר אליהם, הנגב היה החלום. חלום שהתגשם, תודה לאל".

בנייה מתפתחת בלב הנגב (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של מרחב עם)


גם שקט וגם רעש בלב המדבר

היישוב מרחב עם ממוקם מול רכס חלוקים, בין ירוחם לשדה בוקר. כ-30 דקות נסיעה מב"ש וכ-10 דקות מירוחם. הוא עטוף בנופים מדבריים קדמונים בלב ארץ המכתשים ופועלים בו בתי כנסת, מגרשי ספורט, מרכז קהילתי, מעון, גני ילדים, גני שעשועים ואפילו חאן אירוח פופולרי ומבוקש (שכמו חאנים אחרים בישראל תפס תאוצה בשנה האחרונה).

התפיסה של המקום היא שהוא מהווה בית גם לאנשים שמחפשים את השקט והשלווה שבנגב, וגם את אלה שרוצים "להרעיש בלב המדבר". היישוב עלה על הקרקע בשנת 2001 ושמו מבטא את המרחבים שמקיפים אותו ואת זכרו של השר רחבעם זאבי ז"ל, אשר הובא לקבורה ביום פריצת הדרך למקום. "הכל התחיל עם ארבע משפחות שהגיעו לפני כ-20 שנה בערב שבת פרשת 'וירא'. הגנרטור קרטע ואת המקרר היחיד שכחו לחבר לחשמל. למרות זאת, זו הייתה הפעם הראשונה מזה 2,000 שנה שהודלקו על הגבעה הזו נרות שבת", אומר יוסי.

ואכן, הרבה עבר על היישוב הקהילתי הקטן מאז שמשפחת שטרהל נחתה בו לפני כשבע שנים. מנקודת היאחזות בתחילת דרכה היישוב קרם עור וגידים. רוב המגרשים בנויים, התשתיות הוקמו, מבני קבע עומדים על תילם וגני הילדים שוקקים.

פסיפס של הציבור האמוני

אחד המאפיינים המיוחדים של מרחב עם הוא שהקהילה הדתית שמתגוררת בו היא איננה "מקשה אחת". נהפוך הוא, מדובר בפסיפס מרשים של הציבור הדתי-אמוני ואין זרם "הארד-קור" מרכזי שנותן את הטון. עובדה המאפשרת ליישוב רמה גבוהה של פתיחות לקהלים שונים שכל אחד מהם מרגיש שייך ויכול לטעום מסגנונו של האחר. "מעל הכל ומעבר לנופים המדהימים שמקיפים אותנו בארץ המכתשים, הקהילה היא הדבר הכי החזק במרחב עם", אומרת הדר, "יש כאן משהו שלא קיים במקומות אחרים. אנשים עם לב חם ותפיסה שלפיה גם אם הדעות השונות, תמיד המשותף רב על המפריד. ערבות הדדית במלוא מובן המילה".

יוסי והדר עובדים במערכת החינוך כאשר הוא מחנך בחטיבת הביניים והדר מלמדת מתמטיקה. אולם לא כולם עובדים כאן בסביבה הקרובה וכמובן ויש מי שצריך למצוא פתרון תעסוקתי יצירתי. תודות לקורונה אשר פתחה אפיקים של עצמאות ועבודה מהבית, גם המיקום בין ירוחם לשדה בוקר איננו מכשול שאי אפשר להתמודד עמו. "אנשים עובדים באזור, פותחים עסקים, משלבים עבודה מהבית עם הגעות מרוכזות לצפון ולפעמים אפילו נוסעים שעה למשרד בבוקר 4-5 פעמים בשבוע, אבל לפחות אין להם פקקים כמו מפתח תקווה לתל אביב", אומר יוסי.

עשרות המשפחות שגרות במרחב עם מגיעות מכל רחבי הארץ. יש כאן אנשים מבאר שבע, ירושלים, גבעת שמואל ואפילו רמת הגולן. כך גם המגוון הקהילתי כולל אוכלוסייה רב-גילאית. לצד המשפחות הצעירות שמהוות את עיקר האוכלוסייה, יש במרחב עם סבים וסבתות אפילו לנכדים שנולדו ביישוב.

"הכל התחיל עם ארבע משפחות שהגיעו לפני כ-20 שנה" משפחת שטרהל (צילום: פרטי)

במגזין הקודם: כך נראית העלייה הדרסטית במחירי הבתים >


בלי פקקים ועם נופים פתוחים

"למה עברנו? אחרי החתונה גרנו בבאר שבע, אליה הגענו במסגרת הלימודים באוניברסיטה. החלטנו שהדרום הוא המקום שלנו אבל חיפשנו יישוב קהילתי ולא שכונה דתית בעיר. מפה לשם בדקנו כמה יישובים, טיילנו, הסתובבנו ובמרחב עם נתפסנו", אומר ישי שינקולבסקי, בעלי חברה מצליחה העוסקת יזמות בנייה והשקעות נדל"ן, שעבר ליישוב עם אשתו, רעות, וילדיהם, "לשמחתי זו הייתה החלטה נהדרת".

ישי לא מתכחש לקושי של המרחק אך מדגיש שהחיים מפצים על זה באופן מוחלט. "אני צריך לנסוע למשרד בבוקר מרחק של כ-40 ק"מ, ורעות שעובדת כמהנדסת במישור רותם מבלה על הכביש 45 דקות", הוא אומר, "זה אולי קצת קשה אבל שווה בשביל הילדים. מבחינתם החיים במרחב עם הם גן עדן. לא פחות. העצמאות שיש להם, החופש לנוע ביישוב, החברים הרבים שמקיפים אותם והאירועים הקהילתיים שהם חלק בלתי נפרד מהשגרה. זה פשוט נהדר".

"גם במרכז אנשים נוסעים בבוקר לעבודה שעה ולפעמים שעה וחצי", אומרת רעות, "תנסה לצאת ב-8:00 אחרי הפיזור מראשון לציון לתל אביב ותראה שתעמוד בפקק לפחות שעה וחצי. אצלנו גם נוסעים פחות וגם יש נופים עוצרי נשימה כל הדרך בלי עומסי תנועה". עוד הוא מוסיף, "כשהילדים היו קטנים נעזרנו בנערות מהיישוב בתשלום שהוציא אותם מהמסגרות, ולאט לאט הילדים הגדולים השתלטו על הנושא והם עוזרים עם האחים".

גם אבידר ובתיה דדון וחמשת ילדיהם גרים בישוב, הגיעו בעקבות חלום של הקמת בית בנגב. מיד לאחר שסיימו את התארים חיפשו מקום מתאים, הגיעו למרחב עם והתאהבו. אבידר עובד בהייטק ונוסע פעמיים בשבוע ובשאר הימים עובד מהבית. בתיה מעצבת פנים ומחלקת את זמנה גם בועדת הקליטה. כן, בתוך כל זה הם מוצאים זמן להתנדב, אבידר בועדת תכנון ופיתוח ובתיה לוקחת חלק בהחלטות ועדת הקבלה של המשפחות החדשות שמגיעות לישוב. בזמן שהם בונים את בית הקבע שלהם הם מספרים, "אנחנו שמחים להיות פה, ההרגשה היא שבאמת שמצאנו בית לחיים, חברים טובים ואנחנו נהנים מהקהילתיות שעוטפת אותנו".

חלמו לבנות בית בנגב וכעת בונים את ביתם בשכונה החדשה בישוב. משפחת דדון (צילום: פרטי)


קהילה והחיבור בין האנשים

בני הזוג שינקולבסקי מציינים אף הם את הגיוון הקהילתי של מרחב עם כנקודת עוצמה של היישוב, ושי אפילו משווה את זה בחיוך למצב הפוליטי בישראל. "ממש כמו הממשלה שהוקמה, גם אנחנו מקיימים קהילה הטרוגנית וצבעונית", הוא צוחק, "אתה יכול לראות בנאדם עם כיפה קטנה, אחר עם מכנסים קצרים, לידו אישה עם כיסוי ראש גדול ובעלה עטור זקן. גם אם יש חילוקי דעות הם מיד נפתרים ברוח טובה. כל אחד מבין שהקיום של הקהילה הזו תלוי בחיבור שבין האנשים. ברצון לעזור, לתת יד ולהיות נוכח".

היישוב הקהילתי מרחב עם הוא דוגמה נהדרת לקהילה דתית-לאומית הטרוגנית שמצליחה לפרוח בלב המדבר ובמרחק משמעותי מכל נקודה מרכזית אחרת על המפה. החיבור העוצמתי בין האנשים הוא בסופו של דבר המנוע המשמעותי של המקום. בהיותו היישוב הדתי-לאומי היחיד במועצה האזורית רמת הנגב, המועצה האזורית הגדולה ביותר בשטחה בישראל, הוא מהווה אבן שואבת למשפחות צעירות מכל קצוות הקשת הישראלית והיהודית. היישוב מצוי בפריחה מרשימה עם התעניינות רבה במגורים בשכונה החדשה של המקום המונה כ-58 מגרשים ומעניין יהיה לראות כיצד יראה בעתיד לאחר אכלוסו המלא בשנים הקרובות.

מרחב עם הוא דוגמה נהדרת לקהילה דתית-לאומית הטרוגנית (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של מרחב עם)

*רוצים לקבל פרטים על פרויקט ההרחבה במרחב עם? לחצו

כתבות נוספות בנושא:

בין חדווה לאקזיט - הקיבוצניקים שהפכו למיליונרים

המפעלים שהוקמו על ידי דור המייסדים הפכו לחברות עולמיות בשווי מיליארדים. אך איך זה משפיע חיי החברים בקיבוץ והאם נכון לחפש קיבוץ גם לפי הסיכוי לאקזיט?

סקירת עסקאות הנדל"ן באזור השפלה

בכמה נמכר קוטג' 5 חדרים במושב בשפלה וכמה הייתם משלמים ב-2013? תעיפו מבט על כמה מעסקאות הנדל"ן שנסגרו בחצי שנה האחרונה באזור השפלה

קלטו את משפחת בן שימול

מתן ומעיין מצאו בית חם במושב הכי ירוק בגולן ומגדלים את ילדיהם בדיוק כפי שחלמו. הנה סיפור הקליטה שלהם