אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

עוסקים בחלום בלב הערבה

פעמים רבות עולה שאלת התעסוקה כשחושבים על מעבר לאזור כמו חבל אילות,  אבל אם לשפוט לפי היזמים ובעלי העסקים שמצאנו נדמה כי מדובר במציאות אחרת לגמרי: "אם במרכז יש 1000 כמוני, כאן אני ייחודי"

12.03.2020|טל מאור

יש משהו באוויר החם ובאזור הצחיח של חבל אילות, שהופך את צבר בעלי העסקים שחיים שם לקהילה של ממש. למרות ממוצע המרחקים בין יישובי המועצה, שעומד על 19.6 קילומטרים בין יישוב ליישוב, זו תחושה שמאחדת לא רק את בני הקיבוצים כי אם גם בין קיבוץ לקיבוץ, ולא רק בין הקיבוצים אלא גם בין האילתים העירוניים לבני ההתיישבות העובדת'.

'חבל אילות' היא המועצה האזורית הדרומית ביותר בישראל, שבתחומיה חיים בשלווה חמימה 12 יישובים מתוכם עשרה קיבוצים, ובתווך עיר מחוז אחת בלי מע"מ – אילת. זו קהילה של בעלי עסקים ואנשים שפועלים באזור מדברי וצחיח, בחורף הם ממעטים לספוג משקעים ובקיץ נמדדות טמפרטורות של מעל 40°. אם הטמפרטורות הגבוהות והמרחקים הגדולים לא מפרידים ביניהם, מה בכל זאת מאחד אותם? האם זו תחושת השליחות שביישוב הארץ? שותפות הגורל? אולי הצורך העז למצוא מזור בטמפרטורת מזגן? כמה בעלי עסקים ויזמים מדווחים על פעילות ענפה ותחושת יחד דווקא באחד החבלים המבודדים של המדינה.

טמפרטורות גבוהות ופעילות עסקית ענפה, חבל אילות (צילום: אבי רמות)


התחברה בקליק

ליאור קבלרצ'יק הגיעה לחבל מאזור השרון, הרחיבה ופיתחה בו עסק בתחום הפרסום הדיגיטלי ומשמשת גם כמנהלת המדיה החברתית של קיבוץ לוטן וחבל אילות. "בן זוגי יאיר ואני גרנו באזור השרון במשך 8 שנים וחיפשנו מקום עם קהילה פעילה. חיפשנו בצפון, בחבל לכיש, במרכז, עד שחברה סיפרה לי על קיבוץ לוטן. ברגע שהגענו לפה התאהבנו במקום, על המקום. התאהבנו בערבה ובפוטנציאל האדיר שיש פה, אבל לא רק, גם באנשים. אין פה הרבה אנשים אבל מצאנו שמי שכן נמצא מאוד איכותי".

מה הפוטנציאל לפתח עסק בחבל אילות?

"ממש הופתעתי אבל מצאתי שיש פה ה-מ-ו-ן הזדמנויות. אם במרכז יש עוד 1000 כמוני, אינספור בעלי עסקים בתחום הדיגיטל, פה אני בין הבודדים שעושה את מה שאני עושה, מעלה ומנהלת קמפיינים בפייסבוק, באינסטגרם, בגוגל. לא הבנתי את זה כשהגענו לפה, ולא באנו לפה בגלל זה, אבל פתאום קלטתי את הייחוד של המקום מהבחינה הזו". עוד היא מוסיפה "המציאות באזור לא אפשרה לי להישאר קטנה. מיד כשהגעתי התחלתי לעבוד עם 'מעוף' באילת, להרצות, לתת יעוץ, להעביר סדנאות. אני בכלל באתי לנוח אבל העסק שלי גדל כאן כל כך עד שאני כבר מעסיקה עובדת כדי להשתלט על הכל".

מה מייחד עסק כמו שלך באזור הזה?

"עבורי זה עצם העובדה שפתאום יש לי יותר עבודה משיכולתי להכיל. יש פה מלא עבודה בכל מיני תחומים, לא רק בתחום שלי, מלא מקום ליזמויות. האתגר היחידי שיש פה הוא כמו בכל מקום - להרים את היזמות, לדחוף אותה ולהיות משוגע לדבר. אבל יש פה המון מקום לכל בנאדם ובעל עסק, ולא רק מבחינה מקצועית. בחבל, בקהילה, בקיבוץ, כל אדם מקבל פה את התחושה שהוא קריטי ועולם ומלואו".

"במרכז יש עוד אלף כמוני". ליאור קבלרצ'יק ומשפחתה (צילום: מתוך אלבום משפחתי)


רוכבים להצלחה

רפי אוסמו, המייסד והמנהל בפועל של 'החווה הטיפולית מול הרי אדום', מסכים עם הקביעה הזו. לדבריו החומר האנושי בחבל אילות מאפשר לקיים באזור יוזמות שאי אפשר לקיים בשום מקום אחר. מזה 38 שנה הוא גר בקיבוץ גרופית ובשנת 1996 הקים בשדות הקיבוץ את החווה לטיפול בילדים ובמבוגרים נזקקים באמצעות רכיבה טיפולית. נכון לכתיבת שורות אלה החווה מעניקה כ -10,000 שיעורי רכיבה בשנה והכל הודות לתרומות ומתנדבים. לדבריו כ-165 ילדים שרוכבים בחווה נתמכים על ידי קרן המלגות מתוך סך של כ-230 רוכבים שמגיעים לחווה על בסיס שבועי.

"המקום חי מתרומות, משיתופי פעולה עם קופות החולים ופועל הודות ליותר מ-30 מתנדבים בשבוע שמסייעים לנו בכל התחומים; בטיפולים, ברכיבות על סוסים ובפינת החי. יש גם מספר לא קטן של רוכבים שמקבלים מלגה מלאה מהעמותה שלנו JNF (קק"ל) שהם אבי העורקים שלנו. ככה אנחנו מאפשרים טיפול גם למשפחות מעוטות יכולת".

למה להקים חווה כזו דווקא בחבל אילות?

"זה מקום נהדר ואזור מעורר השראה שמצד אחד מבודד ולא נמצא באמצע העיר, מה שמאפשר אינטימיות בלב המדבר שחשובה מאוד לטיפול, מצד שני אנחנו חצי שעה מאילת והרבה אילתים מגיעים אלינו. החווה שלנו יכולה להתקיים פה כי אנחנו אנשים כאלה. היעדים שלנו קשורים ישירות לאופי האנושי באזור".

אתה והחווה חווים קשיים כלשהם בגלל שאתם בחבל אילות?

"אם לומר בעדינות - המדינה לא ממש סופרת את הערבה. קשה להביא לפה תורמים. מי שכן תורם לנו חושב ציונות, כל השאר מעדיפים לתרום במרכז. הרי לתרום לעמותה מוכרת זה יותר "נוח", את השלט יראו שם הרבה יותר אנשים, אבל אנחנו פריפריה וזה מצטייר כחיסרון. דווקא בגלל זה הקמנו את החווה פה. כאלה אנחנו, לא רואים בעיניים, רצים בכל העולם לגייס תרומות ומחויבים להצלחת החווה".

אתם לא חוות הרכיבה הטיפולית היחידה בישראל, מה בכל זאת מייחד אתכם?

"שאנחנו מאפשרים לכל אדם באשר הוא לקבל את הרכיבה הטיפולית, גם אם יש צורך ביותר מאיש צוות אחד כדי לטפל בו. למעשה אנחנו מאפשרים עד ארבעה מטפלים בו זמנית לאדם. זה חלק ממי שאנחנו ומה שמייחד את האווירה באזור. גם המיקום מייחד אותנו והוא חלק בלתי נפרד מהצלחת החווה. יש פה כר טיפולי טוב והחומר האנושי באזור הוא יתרון עצום".

 
החווה מעניקה כ -10,000 שיעורי רכיבה בשנה והכל הודות לתרומות ומתנדבים (צילום: "החווה הטיפולית מול הרי אדום")


במדור הקודם: מה ששומעים מכאן, לא מזיז שם >>

החוויה - עיקר האיכרים

ליטל שמואלי, מנהלת תחום התיירות ב'חבל אילות', לוקחת חלק בתפעול 'שוק האיכרים', יוזמה של קיבוץ אילות בעידוד משרד החקלאות שניתן דרך המועצה האזורית. השוק זוכה להצלחה רבה לאורך החודשים האחרונים לאורכם הוא מתקיים. גם שמואלי, כמו רבים אחרים בחבל הדרומי, הגיעה לחבל על מנת להגשים חלום ומצאה שהוא מתגשם בהצלחה יתרה.

"הגעתי לפני 4 שנים מהוד השרון. אמנם בעלי הוא בן הקיבוץ במקור אבל הגענו לפה הרבה בגללי. גם רצינו שיהיה לנו אחד את השניה יותר וגם חיפשנו מקום עם חיי קהילה וקצב חיים רגוע יותר. הדבר הטבעי היה לעבור לקיבוץ בו גדל. זה היה חלום שלנו לגדל ילדים בקיבוץ והנה החלום מתגשם".

שוק האיכרים בקיבוץ אילות זוכה להצלחה גדולה למרות מיקומו, מה הסיבות לדעתך?

"זה התחיל משוק קטן ומקומי של הקיבוץ, בימי שישי היה קייטרינג ואוכל מוכן, אבל אז כשראינו שיש תנועה אני, אבישג מאירי, מנהלת התיירות בקיבוץ ודורון גבע, המנהל העסקי, החלטנו שנוסיף לזה שוק קטן. קיבצנו את החקלאים והצענו שיביאו תוצרת, הוספנו לזה עבודות קרמיקה, צעצועי עץ ונוצר שוק איכרים. אבל אז גילינו ש-90% מהמכירות היו מתוצרת חקלאית. גם כאלה שבאו לקנות אוכל מוכן הוסיפו ורכשו ירקות ופירות, כי הכל הגיע טרי מהשדה. היוזמה גדלה כל כך שגייסנו את כל הערבה לקחת חלק. פנינו לחברה הכלכלית לפיתוח חבל אילות, בקשנו את התמיכה שלהם ואת השתתפות שאר הקיבוצים וגדלנו.

"כיום השוק הזה מצליח מאוד, מורכב בעיקר מירקות ומפירות אבל לא רק, מנאות סמדר מביאים גבינות ויין, מביאים לפה דבש, ליקרים ובירות – הכל תוצרת הערבה. מגיעים לפה מכל האזור ואפילו יותר מ-100 קילומטר מכאן. אנחנו גם מארחים חקלאים מהצפון שבאים למכור פה את תוצרתם. כל האיכרים הצפוניים מקבלים מאיתנו לילה אחד לינה במתנה ולו רק כי באו מרחוק".

מארחים גם חקלאים מהצפון, שוק האיכרים בקיבוץ אילות. (צילום: ליטל שמואלי)


למרות ההצלחה, מצאתם שיש קושי מסוים לקיים שוק איכרים בדרום?

"יש אתגר והוא המרחק. כל מי שצריך להגיע אלינו, אפילו מהערבה התיכונה, נדרש לנסיעה של 3 שעות, שזה מאוד מאתגר. אם השוק היה קרוב יותר למרכז היה אפשר להביא יותר חקלאים. אנחנו גם מוגבלים בתוצרת. מזג אוויר הוא אתגר כי השוק בחוץ. למרות שאנחנו בין נובמבר ליוני עדיין יש חודשים חמים מאוד והיו לנו אפילו מקרים של גשם".

לדבריה כל הקשיים בטלים בשישים אל מול ההצלחה. לא הדרום הרחוק ולא מזג האוויר מצליחים להכהות את תחושת החוויה של כל המעורבים בדבר. "זה לא רק שוק אלא חוויה של שישי בבוקר" היא מסכמת, "יש פה פינות ישיבה עם מפות משובצות, וזה הפך למפגש של אנשים מקומיים מחבל אילות, מאילת ושאר הארץ. לא היה ממשק כזה הרבה מאוד זמן באזור".

אור להצלחה והודות לתמיכתו של משרד החקלאות, מועד קיפולו של שוק האיכרים בקיבוץ אילות נדחה מסוף מרץ עד לחג השבועות הקרוב, ואף יחודש בשנה הבאה. אזור הערבה הדרומי טומן בחובו שלל אטרקציות ופעילויות למטיילים יחידים, קבוצות ומשפחות ומזמן חוויה מדברית עשירה ומסקרנת, אבל מתברר שלא רק. בעלי עסקים ויזמים מוצאים בו כר פורה להצלחה. "יש פה אווירה יוצאת דופן" מסכמת שמואלי, "זה אזור מצומצם בכמות האנשים, איכות האנשים גבוהה והעובדה שכולם מכירים את כולם רק עוזרת".

רוצים להכיר את אפשרויות המעבר לחבל אילות? לחצו כאן

כתבות נוספות בנושא:

"לא לוקחים את החינוך הקיבוצי כמובן מאליו"

הקיבוצים גדלים, המדשאות מתמלאות ילדים ומשרד החינוך משתף פעולה. לקראת כנס החינוך הרביעי של התנועה הקיבוצית, הגיל הרך בקיבוצים - תמונת מצב

הידעתם: משרד הבינוי משתתף אתכם בעלויות הבנייה

איך וכמה משרד הבינוי והשיכון משתתף אתכם בעלויות הקמת בית במרחב הכפרי?