אתר הבית בפייסבוק
אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

מעלה מעלה - הצמיחה של קיבוצי ההר בגליל

יצאנו לפגוש את המשפחות החדשות בקיבוצים מלכיה, מנרה ומשגב עם ושמענו מהם על החיים החדשים מול הנופים הכי יפים בצפון, אך גם על האתגרים וההזדמנויות: "אין כאן מובטלים"


פריפריה? מלחמה פוטנציאלית? בעיות תעסוקתיות? במועצה האזורית גליל עליון, אשר אוכלוסייתה צמחה ב כ-40% ב-15 השנים האחרונות, מתייחסים לאתגרים הללו כהזדמנויות.

למרות המרחק ממרכז הארץ ולמרות התמודדות עם הגירה שלילית - כמו כל הקיבוצים בשנות ה-80 וה-90 - הגליל העליון ממקם את עצמו חזק על מפת המגזר הכפרי בצפון, כאשר 29 קיבוציו ממוקמים גבוה בכל שנה בכמות הביקושים.

"אם בתחילת שנות ה-2000 גרו בקיבוצים כ-12,000 תושבים בלבד, היום אנחנו מונים כבר כ-20,000", מתגאה נורית אשל, מנהלת היחידה לצמיחה וקליטה במועצה האזורית הצפונית, "רוב הקיבוצים שלנו הינם יישובים חזקים, מבוססים וצומחים. התוצאות ניכרות בשטח כשהקהילות גדלות ומתרחבות. לא רק בזכות בנים ובנות ששבים הביתה, אלא גם, ואולי בעיקר, תודות למשפחות ישראליות מכל רחבי הארץ שמגיעות לגליל העליון".

40% יותר תושבים ב-15 שנה. נוף טיפוסי בגליל העליון (צילום: נעמה רביד)


חיבור בין תושבים ותיקים לחדשים

מגמת הצמיחה הדמוגרפית אכן החלה בשנת 2000. מכיוון שיישובי המועצה הם כולם קיבוצים, הדבר היה משולב עם תהליכי התחדשות והפרטה.

"כמעט כל הקיבוצים עברו תהליכי התחדשות והפרטה שעזרו להגדיל את המבנה הדמוגרפי וההטרוגני שבהם", אומרת אשל, "בהתחלה, הוקמו כאן הרחבות קהילתיות גדולות שהביאו איתן ה'בוסט' הראשוני. ההרחבות קלטו בקצב נהדר גם בנים ובנות שחזרו לגור בקיבוץ עם משפחותיהם, גם סטודנטים מהמוסדות האקדמאים בסביבה, שגרו בשכירות ביישובים ולמדו לרוב במכללת תל-חי המפורסמת, וגם תושבים מכל המדינה. כולם חיפשו ומצאו ביישובי הגליל איכות חיים, חינוך מעולה, ביטחון אישי בגידול ילדים באזור כפרי, תשתיות קיבוציות נהדרות כמו בריכות שחייה פעילות ואפשרויות תעסוקה שהלכו והתרחבו בד בבד עם האוכלוסייה".

אשל מסבירה כי החיבור בגליל העליון, בין התושבים הוותיקים בקיבוצים לבין המתיישבים החדשים, הוא תהליך שמפרה את עצמו. "במקרים רבים אנחנו רואים שהבנים והבנות שלנו, אשר עזבו את הקיבוץ לאחר השחרור מהצבא, חוזרים בעקבות העובדה שהם רואים משפחות מכל הארץ מתעניינות בגליל העליון. הם התבגרו, יש להם היום ילדים משלהם, והם מבינים, כמו המשפחות העירוניות שנקלטות אצלנו, את סל היתרונות שטמון בקיבוצי הגליל. מערכות החינוך נפתחות מחדש, בתי הספר מתמלאים בילדים והפעילויות התרבותיות תופסות תאוצה".

עם זאת, אשל לא מתעלמת גם מהקשיים והאתגרים שעומדים בפני המועצה האזורית. "ברור שיש לפנינו עשייה שהינה לעתים סיזיפית ויומיומית", היא מודה, "יש בגליל העליון לא מעט יישובים הממוקמים על קצה הגבול, ממש שומרים בגופם על הגדר, וביניהם גם יישובים קטנים הזקוקים להרבה עזרה בפיתוח הקהילה המתחדשת ובצמיחה הדמוגרפית".

"גם לא נניח בצד את הקושי בתעסוקה, שמאפיין לא רק את הגליל אלא את כל הצפון. קושי הדורש פתרונות יצירתיים ומחשבה מחוץ לקופסא. עם זאת, כשבוחנים את התמונה בכללותה, אנחנו בהחלט מביטים בתקווה לעתיד".

תחנה ראשונה:



על מנת להבין טוב יותר כיצד הדברים עובדים בפועל, אנו נוסעים לבקר בשלושה קיבוצים בגליל העליון, הנמצאים בימים אלה בתהליכי שיווק וקליטה.

היעד הראשון שלנו הוא קיבוץ מלכיה. קיבוץ קטן ומקסים שממוקם בגב ההר, בגובה של כ-700 מ' מעל פני הים ומול נוף פסטורלי מרהיב. מיקום גיאוגרפי שגם קשור בהיסטוריה של המקום ששזורה במאבקי מלחמת העצמאות על כיבושו כנקודת שטח שולטת. כיום, מלכיה הוא אחד הקיבוצים המבוקשים בגליל העליון מבחינת קליטה. מתגוררים בו כ-400 תושבים המקיימים ביחד קהילה חמה, תוססת, צעירה ומעורבת.

בהגיענו לקיבוץ, אנו פוגשים את סיוון שושני, מקדמת הקליטה והצמיחה הדמוגרפית ביישוב, ונקלטת חדשה בעצמה. ילידת עפולה ואמא לשלושה ילדים אשר עברה עם בן זוגה למלכיה לפני כשש שנים.

"מלכיה הוא קיבוץ מושלם לקליטת משפחות חדשות", אומרת סיוון, "יש כאן כל מה שמשפחה ישראלית צריכה. חינוך נהדר לילדים, משק חקלאי תוסס ומשגשג, פתרונות תעסוקתיים בתחומים שונים, קהילה, תרבות, פנאי, מזג אוויר מצוין וכמובן נופים משגעים".

השכונה החדשה בקיבוץ עומדת לאכלס 43 מגרשים לבנייה פרטית, כאשר הקרקע משווקת בחינם והמשתכנים צריכים לשאת רק בעלויות פיתוח ובעלויות הבנייה בהתאם לצרכיהם. "המשפחה צריכה רק לתכנן את הבית, להוציא היתר ולהתחיל לבנות", אומרת סיוון, "10 משפחות כבר נקלטו ונמצאות בשלבים מתקדמים של תהליך הבנייה, חמש נוספות נמצאות בתהליכי המיון, וההתעניינות היא גבוהה".

700 מ' מעל פני הים ונוף פסטורלי ממול, קיבוץ מלכיה (צילום: דרור הר מילר)


באותו נושא: אלו הסיבות שהצעירים נוהרים לקצרין > 

"עד כמה תהיו מעורבים? עד כמה שתרצו", אומרת סיוון, "הקהילה במלכיה מזמינה את הנלקטים החדשים לקחת חלק משמעותי בעיצוב חייהם. בתוך זמן קצר המתיישבים הופכים לבעלי תפקידי מפתח בקיבוץ ואני זו רק דוגמה אחת. נקלטתי כאן לפני שנים ספורות והיום אני מנהלת את הצמיחה הדמוגרפית".

"בזכות העובדה שהגעתי מבחוץ, יש לי את היכולת להבין לא רק את הצרכים של היישוב אלא גם את הצרכים של המשפחה הנקלטת. החששות, האתגרים, המורכבויות, התהליכים וכמובן החלומות והדרך להגשימם".

ומה לגבי חינוך? מערכת החינוך הקיבוצית במלכיה מעניקה להורים ולילדים את המעטפת המושלמת. ילדים בגילאי 0-6 לומדים בתוך הקיבוץ בפעוטונים ומעונות הנמצאים ביישוב. יתרה מזו, המערכת פועלת גם בחגים וחופשות, אפילו במועדים שבהם הורים בעיר נאלצים למצוא פתרונות בנרות.

לאחר העלייה לכיתה א', הילדים עוברים ללמוד בבית הספר היסודי המצוין "פסגות", הממוקם במרחק של כ-7 דק' נסיעה בקיבוץ יראון, ובהמשך עולים לתיכון "הר וגיא" בקיבוץ דפנה. הם נהנים לאורך השנה ממגוון פעילויות חינוך בלתי פורמאליות, הן ביישוב עצמו והן ביישובי המועצה.

בכל הנוגע לתעסוקה, אנו מוצאים במלכיה עובדים במקצועות שונים. ראשית, הקיבוץ ממוקם כ-30 דק' נסיעה מערים ומרכזי תעסוקה בצפת, נהריה, כרמיאל, תפן ועוד. כמו כן, ניתן להשתלב בעבודות שונות במועצה בתחומים נדרשים כגון הוראה, חינוך, משאבי אנוש, ביטחון, חקלאות, ניהול וכדומה. בנוסף, תושבי מלכיה, כמו כל תושבי הסביבה, נהנים מסיוע של ארגון "מעברים" הפועל לקידום תעסוקה באזור.

תחנה שנייה:



אנחנו נפרדים לשלום מסיוון וממשיכים צפונה לתחנה הבאה שלנו, קיבוץ מנרה. שם ממתין לנו כבר משה בז, מנהל הקהילה בקיבוץ. "מנרה, כמו כל קיבוצי ההר בגליל העליון, הוא יישוב ותיק עם היסטוריה עשירה. רובכם אולי מכירים אותנו בזכות מטעי התפוחים או צוק מנרה, אבל אני רוצה להכיר לכם את הצד הקהילתי של היישוב. את האנשים שעושים את מנרה למה שהוא כיום".

בעודנו מהלכים בשבילים הציוריים, משה מסביר כי קיבוץ מנרה מציע למשתכנים החדשים ארבע מסגרות לקליטה. גולת הכותרת שבהן היא השכונה החדשה שנבנית במקום.

"שכונה חדשה ומקסימה, טובלת ביער ובנופים מדהימים", אומר משה, "בשכונה 20 מגרשים של כ-750-900 מ"ר. בחלקם הבנייה היא בנייה עצמית בסגנון 'בנה ביתך', ובחלקם הקיבוץ מקים בתי אגודה למכירה במחיר מסובסד של פחות ממיליון שקלים".

"שכונה חדשה ומקסימה, טובלת ביער ובנופים מדהימים", בתי האגודה בקיבוץ (צילום: קיבוץ מנרה)


"מה שחשוב לנו במנרה הוא לקלוט משפחות המעוניינות להיות מעורבות בקהילה", הוא ממשיך, "משפחות ישראליות שרוצות לחיות בקיבוץ ולקחת חלק בעשייה התרבותית, העסקית והקהילתית. אנו מחפשים אנשים פעילים ושמים דגש על ההון האנושי. לא בכדי אנחנו משווקים את הבתים במנרה במחירי עלות. נדל"ן לא מעניין אותנו. מה שאנחנו מחפשים הוא לקדם את הקהילה. לכן, אגב, כל הנקלטים בקיבוץ נקלטים במנרה לחברות מלאה".

האוכלוסייה הנקלטת ביישוב מורכבת הן מבנים ובנות אשר חוזרים הביתה להקים בקיבוץ בית למשפחתם, והן ממשפחות ישראליות המגיעות לצפון מכל רחבי הארץ. "בשלוש השנים האחרונות קלטנו במנרה 25 משפחות אשר נתנו לנו תמיכה דמוגרפית משמעותית", אומר משה, "אין לי ספק שכך יהיה גם בשכונה החדשה, ואני רואה את ההתעניינות שהולכת וגוברת".

אל הדברים מצטרפת שני שקד, אשר ביחד עם בעלה ליאור הגיעה למנרה היישר מהלב הפועם של מרכז הארץ. היא במקור מראשון לציון והוא מהרצליה.

"הכרנו באוניברסיטה בבאר שבע ועבדנו שנינו בתל אביב", אומרת שני, "גרנו בראשון לציון, שילמנו שכירות מופקעת, והכל בשביל לחיות במרוץ המטורף של בית-פקקים-עבודה. לאחר החתונה החלטנו לעשות עצירה ולחשוב על איך אנחנו רוצים לראות את החיים שלנו ביחד, מכאן והלאה".

"יצאנו לטיול גדול של שמונה חודשים במזרח, וכשחזרנו, בעקבות היכרות מוקדמת עם חברים שגרים בצפון, הגענו למסקנה שזה הכיוון. בשלב ראשון גרנו בשכירות במושב שדה אליעזר, ולאחר תקופה מסוימת שמענו על שבת פתוחה לקליטה במנרה. הגענו ומיד התאהבנו. בעיקר התלהבנו מהקהילה המקסימה שגרה כאן ומהעובדה שמדובר בקיבוץ קולט שמצטרפות אליו משפחות חדשות בקצב מסחרר. כשעברנו למנרה היינו הזוג השני שהגיע, ומאז התקבלו כאן כבר יותר מ-20 משפחות".

מבחינת תעסוקה, שני מדגישה כי למרות שמדובר באתגר, יש לו פתרונות רבים. היא, לדוגמה, עובדת בשיווק דיגיטלי, הן כמנהלת שיווק בעבור משרד פרסום והן כעצמאית עם קהל לקוחות שהולך וגדל. ליאור, אשר עבד כיועץ עסקי במרכז, מתפרנס ממסחר מקוון וביחד עם אחד מהנקלטים החדשים בקיבוץ מנהל את חנות הכלבו במנרה.

"נכון, מנרה זה לא תל אביב", אומרת שני, "אך העובדות בשטח מדברות על כך שמתוך יותר מ-20 משפחות שנקלטו בקיבוץ, אין כאן מובטלים. כולם מוצאים עבודה, בין אם זה באזור ובין אם במודלים שונים כמו שילוב בין עבודה מהבית לנסיעות. יש כאן עובדי היי טק, אנשי שיווק, בעלי מקצועות חופשיים, מנהלים, אנשי חינוך, חקלאים ועוד. כולם מתפרנסים בכבוד".

"בעיקר התלהבנו מהקהילה המקסימה שגרה כאן", שני ובעלה ליאור (צילום: אלבום משפחתי)


תחנה שלישית ואחרונה




מקיבוץ מנרה אנחנו ממשיכים לתחנה האחרונה שלנו לפעם זו, קיבוץ משגב עם. ממש על ההתחלה אנחנו פוגשים את אופיר ואיציק אפרים, אשר עברו למשגב עם לפני כחמש שנים.

"בקיבוץ משגב עם אנחנו נהנים מקהילה בעלת תחושת מעורבות עמוקה", אומר איציק, "שליש מהתושבים משתייכים לגרעין הוותיק, שליש נקלטו לאחרונה, ושליש מתגוררים כאן בשכירות. בשכונה החדשה אנו משווקים כעת 37 מגרשים לבנייה פרטית, בנה ביתך, והמטרה שלנו היא להגיע למצב שבו תמהיל האוכלוסייה יורכב מ-50% ותיקים ו-50% חדשים. לאזן את הדמוגרפיה ולהצעיד את הקיבוץ קדימה עם משפחות צעירות וילדים".

אופיר, מצטרפת לדברים. "אני במקור מכוכב יאיר ואיציק בכלל ירושלמי", היא אומרת, "בשלב הראשון עברנו לכאן בעקבות לימודי הפסיכולוגיה שלי במכללת תל חי, וכמו סטודנטים רבים במכללה, התאהבנו באזור והחלטנו להקים כאן את הבית".

"משגב עם משך אותנו עם הקהילה הנפלאה שלו ועם מזג האוויר המדהים, שלא נאמר האירופאי, שיש כאן", היא ממשיכה, "בזכות העובדה שמדובר בקיבוץ עם קהילה קטנה, קטנה אבל צומחת, יש לנו את האפשרות להיות חלק מהמנגנון שמעצב את החיים הקהילתיים ביישוב שבו אנחנו גרים. משהו שלא היה לו סיכוי בירושלים או בכוכב יאיר. לראיה, איציק, שהגיע לכאן לפני כמה שנים בלבד, מרכז כיום את הצמיחה הדמוגרפית במשגב עם".

מעוניינים לאזן את הדמוגרפיה ולהצעיר את האוכלוסייה. הנוף מהקיבוץ (צילום: קיבוץ משגב עם)


בנם הקטן של בני הזוג, דותן, כבר נולד במשגב עם כקיבוצניק לכל דבר ועניין. "כשהגענו לכאן לפני כמה שנים, היינו הזוג היחיד ללא ילדים במשגב עם", נזכר איציק, "היום, בזכות תנופה הצמיחה הדמוגרפית של היישוב, שכבת הגיל של הילדים היא שכבת הגיל הגדולה ביותר. כשעברנו היו כאן פעוטון וגני ילדים משותפים לכמה יישובים סמוכים, וכיום מערכות החינוך לגיל הרך פועלות באופן עצמאי בכל יישוב ויישוב. מספר הילדים גדל, וזוהי אולי העדות הטובה ביותר להתחדשות במשגב עם".

"אין מובטלים במשגב עם"

אך מה לגבי תעסוקה? איך מוצאים עבודה באחד היישובים הצפוניים ביותר בישראל? אופיר ואיציק מדגישים שרוב הנקלטים עובדים בסביבה הקרובה או משלבים עבודה מרחוק עם עבודה מהבית.

"אין מובטלים במשגב עם", אומרת אופיר, "כל מי שמגיע לכאן מוצא בסוף את המקום שלו ויש כאן עובדים במקצועות שונים. חלק מהאנשים שמרו על המקצוע הקודם ולעתים אפילו על העבודה הקודמת, תוך הגעה לסידורים שונים מול המעסיק, וחלק עשו שינוי בקריירה וניצלו את המעבר להזדמנות. יש גם אפשרויות רבות של הכנסה נוספת באפיקים כמו תיירות, חקלאות וכדומה".

"לכל אלה אפשר להוסיף כמובן את העובדה שיוקר המחייה במשגב עם הוא הרבה יותר ידידותי למשתמש מיוקר המחייה בכל אזור אחר בארץ", אומר איציק, "לא רק שאנחנו נהנים מהנחות שונות, גם בדיור וגם במיסים, אלא שההוצאות קטנות ביחס להוצאות של משפחה ישראלית ממוצעת עם ילד בתל אביב או בירושלים. ההכנסה הפנויה היא בסופו של היום גבוהה יותר".

"ההוצאות קטנות ביחס להוצאות במרכז", אופיר ואיציק עם ילדם (צילום: אלבום משפחתי)


מחפשים מידע על אפשרויות הקליטה לקיבוצי הגליל העליון? לחצו > 

כתבות נוספות בנושא:

מוכרים בית? זה התהליך שיעזור לכם למכור בסכום שאתם רוצים

טרנד חדש מתיימר לשדרג את תהליך מכירת הבית: "השקעה של אלפי שקלים בודדים יתורגמו לעשרות אחוזים"

במיוחד לחולמים - יריד קליטה ענק בעמק במעיינות

לרוב המשפחות החולמות לעבור לקיבוץ או מושב אין את המידע המלא המאפשר להן לקבל את החלטת המעבר בצורה הטובה ביותר עבורן. וזו בדיוק הסיבה ליריד הקליטה הקרוב

כך תבנו בית בלי חריגות תקציב

כיצד ניתן להימנע מחריגות תקציב בבנייה פרטית? לא מעט אנשים שבנו את ביתם חשבו שזה בלתי אפשרי, אך חברת "שותפים" טוענת שכן וגם מוכנה לקחת על זה אחריות