אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

הגופים שבודקים האם אתם מתאימים למרקם הקהילתי

חולמים לעבור לכפר? רוב הסיכויים שתצטרכו לעבור אבחונים חברתיים וכלכליים שנועדו להבטיח את עתידו הקהילתי של היישוב כפי שתושביו היו רוצים. אז כיצד נעשית ההתאמה ומה יגרום לדחייתכם? התשובות לפניכם


לאחר עידן לא קצר של קיפאון, קיבוצים ומושבים רבים בישראל החליטו לפני כשני עשורים לפתוח שעריהם לקליטה מבחוץ, או לצמיחה דמוגרפית בשמה הרשמי. אך "מהפכת הצמיחה" לא התנהלה ללא קשיים. למרות שהיישובים היו מודעים לחשיבות הקריטית של ההתרחבות, רבים מהם התקשו ליישם אותה כנדרש. התפיסה לפיה "יישוב כפרי הוא לא הזדמנות נדל"נית" הוטמעה ב-DNA של מקבלי ההחלטות באותם היישובים, ורובם ביקשו לקיים סינון שיאפשר לקבל לשורותיהם משפחות המתאימות למרקם הקהילתי. כידוע, גישת הסינון עשתה לה מתנגדים. רבים ראו בה קרקע פורייה לאפליה על רקעים שונים (משפחתי, לאומי, דתי-חילוני, כלכלי, עדתי וכו'). עד כדי מקרים בהם סירובים לקליטת משפחות הגיעו לפתחו של בג"צ.

אחת הפסיקות המוכרות של בית המשפט העליון בנושא ועדות הקבלה הוא 'בג"צ קעדאן', פסק דין שניתן בעתירתה של משפחה ערבית-ישראלית שנדחתה על ידי היישוב הקהילתי קציר שבצפון. בית המשפט קיבל את העתירה, שהוגשה בסיוע האגודה לזכויות האזרח וכיום המשפחה מתגוררת ביישוב. אגב, פסק הדין התקדימי הביא משפחות ערביות נוספות לעבור ליישוב הקהילתי כמעט ללא בעיות נוספות.

 
"מהפכת הצמיחה" ביישובים הכפריים לא התנהלה ללא קשיים (צילום: קיבוץ כיסופים)


זכות חוקית


חשוב להדגיש כי הזכות לערוך סינון למבקשים להצטרף ליישובים כפריים מעוגנת ב"חוק ועדות קבלה" שנכנס לתוקפו בשנת 2011 (ואשר שמו הרשמי הוא תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות). חוק זה קובע כי יישוב קהילתי קטן עם פחות מ-400 בתי אב רשאי להפעיל וועדת קבלה בקליטת מתעניינים. בסמכותה של וועדת הקבלה כלולה הזכות לסרב לקבל מועמדים מסיבות שונות - לדוגמה:
  • מועמדים שאין להם יכולת כלכלית להקים בית ביישוב בפרק הזמן הקבוע בהסכם.
  • מועמדים שאינם מתכוונים לקבוע ביישוב הקהילתי את מרכז חייהם.
  • מועמדים שהוועדה סבורה כי הם "אינם מתאימים לחיי חברה בקהילה".
  • מועמדים שהוועדה סבורה כי הם אינם מתאימים "למרקם החברתי-תרבותי של היישוב הקהילתי" וכי קיים יסוד להניח שקבלתם תפגע במרקם הזה.
עוד חשוב לציין כי הסעיף הנוגע ל"חוסר התאמה לחיי חברה בקהילה" בחוק קובע כי הוועדה לא תוכל לקבל החלטה כאמור ללא סיוע מאנשי מקצוע. פסילת מועמד מחמת "אי התאמה לחיי חברה בקהילה" חייבת להישען לפי החוק "על סמך חוות דעת מקצועית של מי שהתמחותו באבחון התאמה כאמור". במילים אחרות, מכון אבחון מקצועי. נדגיש גם כי חוק ועדות הקבלה אוסר במפורש על אי-קבלת מועמדים מטעמים כדוגמת מין, דת, גזע, מעמד אישי, לאום, הורות, נטייה מינית, מוגבלות, השתייכות פוליטית, השקפה, גיל או ארץ מוצא.

אז איך בודקים התאמה?

וועדות הקבלה מורכבות (לפי חוק) מחמישה – שני נציגים מטעם היישוב הקהילתי, נציג מהתנועה אשר היישוב מסונף אליה (למשל – התנועה הקיבוצית), נציג הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית ונציג המועצה האזורית.

ניתן לראות בנקל כי וועדת קבלה המורכבת מחומר אנושי זה תתקשה להכריע בנושאים כמו "יכולת כלכלית" או "התאמה חברתית". אף אחד מחברי הוועדה איננו בהכרח משפטן, כלכלן, סוציולוג או פסיכולוג. בכדי לעמוד בדרישות המחוקק, וועדות הקבלה נעזרות בעניין זה במכוני אבחון. מכונים אלה הפכו לחלק בלתי נפרד מתהליך הקליטה ולעתים קרובות הם מלווים את היישובים לאורך כל הדרך. בין השאר על ידי סיוע לוועדת הקבלה בהגדרת הצמיחה הדמוגרפית על היבטיה השונים.

 
 אף אחד מחברי הוועדה איננו בהכרח משפטן, כלכלן, סוציולוג או פסיכולוג (צילום: shutterstock)


סינון? "הקהילה היא הנדבך המרכזי"

"תהליך הסינון של וועדות הקבלה נועד לשרת לא רק את היישוב אלא גם את המשפחה המתעניינת", אומר לנו מנהל צמיחה דמוגרפית בקיבוץ בדרום, "החיים ביישוב כפרי-קהילתי, לא כל שכן בקיבוץ, שונים במהותם ובאופיים מהחיים בעיר או במועצה מקומית". "הקהילה היא הנדבך המרכזי, וכמו שהמשפחה צריכה להתאים לקהילה של הקיבוץ, כך גם הקהילה של הקיבוץ צריכה להתאים למשפחה. היות שמדובר במערכת יחסים דואלית, רק תהליך מבוקר ואיכותי של קבלה עשוי לייצר את התמהיל הנכון".

ברוב המקרים המועמדים מופנים לשני מכוני אבחון שונים במסגרת הליך הקבלה. מכון אחד הבודק את יכולותיהם הכלכליות למגורים בקיבוץ, ומכון נוסף העומד על התאמתם לחיים בקהילה ברוח הקיבוצית. כידוע שאו שלא, עבודת המכונים הינה עצמאית. המידע הפרטי אודות המשפחה איננו מועבר לוועדת הקבלה, אשר מקבלת חוות דעת נקייה מנתונים אישיים. "השימוש במכוני אבחון חיצונים נעשה לא רק מתוך הדרישה של המחוקק", מדגיש י', "מדובר בראש ובראשונה בזרוע אובייקטיבית לחלוטין. חיצונית לקיבוץ וחיצונית למשפחה. המכון הוא גורם שיש לו את הכלים הכמותיים והאיכותיים, כמו גם מומחים מדיסציפלינות שונות. חוות דעתו נועדה לייצר קליטה מדויקת – גם עבור היישוב וגם עבור המשפחה".

אך מה קורה כאשר המכון מוציא תחת ידיו המלצה "שלילית"? ובכן, חוות הדעת המקצועית אמנם מקבלת את מלוא תשומת הלב וההערכה, אך היא תמיד בגדר "חוות דעת" בלבד. דהיינו, ייתכנו בהחלט מקרים בהם קיבוץ מסוים יקבל חוות דעת ממכון האבחון, אך וועדת הקבלה – אשר תתרשם מהמשפחה והתאמתה ליישוב – תהיה מוכנה לקיים מפגשים נוספים שיאפשרו את הקליטה.

"אם נניח רגע את האבחון הכלכלי בצד, מבחינה חברתית בסופו של דבר הכל אנשים", אומר י', "אנחנו לוקחים ברצינות מלאה את מכוני האבחון הפסיכולוגיים, וחוות הדעת שלהם מקבלות אצלנו את מלוא ההקשבה, אולם אין מדובר בתורה למשה מסיני. בפרט בנושאים הקשורים להתאמה חברתית לחיי קהילה". 

 
 "חוות הדעת של המכון נועדה לייצר קליטה מדויקת – גם עבור המשפחה" (צילום: shutterstock)


עוד במדור: "הפרויקט הכי קרוב בעוצמתו להקמת המדינה" >

"תהליך הקליטה יקבע את דמותו של היישוב"

הפסיכולוגית הבכירה, חנה קרני, חברת קיבוץ צרעה אשר עומדת בראש מכון "כוונים נוספים", שהינו אחד ממכוני המיון המובילים בתחום בישראל, מסבירה כי האבחון נעשה ברמה הגבוהה ביותר, תוך שימוש בכלים פסיכולוגים מקצועיים מגוונים, באמצעותם עומדים על אישיות המועמדים ועל תכונותיהם.

"הצוות שלנו ב'כוונים נוספים' מורכב מאנשי המקצוע המובילים בענף ואנו לא מתפשרים על כך", אומרת קרני, "אנחנו יודעים שמונחת לפתחנו מלאכה חשובה מאין כמוה, גם עבור היישוב וגם עבור המשפחה המתעניינת. צוות המכוון מונה שורה של פסיכולוגים חברתיים – תעסוקתיים מהשורה הראשונה, וכן פסיכולוגים מתחומי התמחות אחרים הבקיאים בפסיכודיאגנוסטיקה".

"כוונים נוספים" הוקם בשנת 1995 והוא מאושר כמוסד מוכר לצורך התמחות בפסיכולוגיה חברתית תעסוקתית. המכון משתייך להתיישבות העובדת ומצהיר שהוא בעל ראייה ותפיסה קהילתית, כאשר צוות המכון מכיר מקרוב את כל סוגי ותהליכי הקליטה, לרבות התהליכים והשינויים המתרחשים בהם: "המכון מייחס חשיבות רבה לתהליכי הקליטה בישובים ורואה תהליך זה כמרכזי בהשפעתו על קביעת דמותו של הישוב ואיכותו בעתיד", אומרת קרני, "אנו עובדים עם כ-240 ישובים ועורכים כ-2,400 אבחונים למשפחות בשנה". קרני מסבירה כי יום אבחון נקבע בהתאם לנוחות המועמדים, כאשר השאיפה היא שהדו"ח יגיע בתוך כשבועיים ממועד האבחון (כולל אפשרות לקבל דו"חות בלוחות זמנים קצרים יותר במקרים דחופים).

 
 "עורכים כ-2,400 אבחונים למשפחות בשנה", חנה קרני (צילום: פרטי)


מה הפנסיה שלכם? האם יש לכם ביטוח?

מישור משמעותי נוסף הוא האבחון הכלכלי. כאן נכנסים למשוואה מכונים ייעודיים, המתמחים בביצוע בדיקות פיננסיות מסוג זה. הבדיקה הכלכלית עוסקת בכמה מישורים כגון הון עצמי לבנייה או שיפוץ, יכולת השתכרות של התא המשפחתי, כיסויים ביטוחיים ובדיקה פנסיונית. אופיר שרון, סמנכ"ל כספים ומנהל המחלקה הכלכלית בחברת "משקי טנא", הנחשבת לאחד השחקנים המובילים בתחום, מסביר כי בדיקות היתכנות כלכליות לנקלטים לקיבוצים נחוצות לשם "בחינת ומזעור סיכונים".

"קליטה לקיבוץ מקפלת בחובה מחויבות לא רק של המשפחה כלפי הקיבוץ, אלא גם של הקיבוץ כלפי המשפחה", אומר שרון, "חבר שלא יהיה מסוגל לעמוד בתשלומים, או שהוא מגיע ללא רשת פנסיונית וביטוחית ראויה, עלול לקרוס מבחינה פיננסית. מכאן קצרה הדרך להפיכתו לנטל על הקיבוץ המחויב בערבות הדדית ורשתות ביטחון". הבדיקות הכלכליות מתחלקות למספר שלבים, אשר כל אחד בוחן פן אחר במצב הפיננסי והכלכלי של המועמדים. "רק תהליך מסודר של בדיקת היתכנות כלכלית יוכל להגן על הקיבוץ ועל חבריו", אומר שרון.

אם ניקח לדוגמה את הבדיקה הפנסיונית, מטרתה הינה לוודא כי יש לנקלטים – כבר במועד הקליטה – פנסיה מספקת בהתאם לגילם, וכי הם עתידים לצבור פנסיה נוספת אשר לא תפחת עד גיל פרישה משיעור "פנסיית המטרה" של הקיבוץ. במילים פשוטות, זוהי בדיקה שמוודאת שכשהחבר ייצא לפנסיה, הקיבוץ לא יידרש להשלים בעבורו תקציב פנסיוני.

בכל הנוגע לבדיקת הכיסויים הביטוחיים, שרון מציין כי אלו היבטים קריטיים. גם בקיבוצים מתחדשים, לא כל שכן בקיבוצים שיתופיים, הערבות ההדדית הינה אבן יסוד. הקיבוץ מחויב לקיום בכבוד של החברים, מתוקף תקנות הערבות ההדדית. "במכון משקי טנא אנו ממליצים שלא להקל בכך ראש", מסביר שרון, "לא כדאי להתפשר על כל אחד משלושת הביטוחים הבאים – אובדן כושר עבודה, ביטוח בריאות וביטוח סיעודי לפי תקנון הקיבוץ".

"לשיטתנו, ראוי שהקיבוץ יגבש מבעוד מועד מדיניות ברורה לגבי ביטוחי החברים והנקלטים. זאת, תוך שימת דגש על קיום תהליך מחשבתי מבוסס נתונים. במעמד הקליטה יש לוודא כי כל החברים אכן עומדים באותה מדיניות ביטוחית שהוגדרה, וככל שהם אינם עומדים בה, יהיה עליהם להשלימה".

אז כאמור מכוני האבחון מהווים גורם משמעותי בתהליך הקליטה במרחב הכפרי. אמנם ישנן משפחות אשר לא תמיד יראו בעין יפה את הפנייתם למכונים אלה, אך בהחלט אפשר לומר שפעילותם עשויה להיות הכרחית. כמו כן, במקרים רבים הם עשויים אף לסייע למשפחה כאשר הרושם הראשוני מול וועדת הקליטה לא היה מושלם, אך האבחון המקצועי פיזר את הערפל והציג את התמונה כמות שהיא (חיובית, לצורך העניין).

כתבות נוספות בנושא:

ילדי הסנדקות החדשים של בן גוריון

בזמן מגוריו בשדה בוקר שימש רוה"מ הראשון כסנדק לכל ילדי הקיבוץ. 65 שנה אחרי שהצטרף ואחרי שנים של הגירה שלילית חוזרים ילידי הקיבוץ לשכונה שעתידה לקום

הידעתם: משרד הבינוי משתתף אתכם בעלויות הבנייה

איך וכמה משרד הבינוי והשיכון משתתף אתכם בעלויות הקמת בית במרחב הכפרי?

עשרות יישובים כפריים נוספו למפת העדיפות הלאומית

הממשלה החליטה: עשרות יישובים כפריים נוספו למפת העדיפות הלאומית. במגזר הכפרי מביעים סיפוק ותקווה לצמיחה מואצת