אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

"הפרויקט הכי קרוב בעוצמתו להקמת המדינה"

כמיליון תושבים חדשים בנגב, עוד חצי מיליון ברחבי הגליל, מרכזי הייטק חדשניים ותכנית חינוך רחבה מגיל צעיר. חשבתם שקק"ל זה רק יערות? הכירו את הפרויקט השאפתני שחולם לשנות את פני ישראל עד 2040

25.09.2019|שחר דניאלי

"20 שנה מהיום, נביא לכך שאוכלוסיית הגליל תגדל בחצי מיליון תושבים חדשים, ואוכלוסיית הנגב במיליון. אומת הסטארט-אפ הישראלית עליה מדברים בכל העולם,  ושממוקמת כיום ב-95% במרכז הארץ, תהיה פרוסה לאורכה ולרוחבה של המדינה, ובא לציון גואל".

עם החזון הכמעט דמיוני הזה נפתח הריאיון החגיגי עם דני עטר, יו"ר הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) ולשעבר ראש המועצה האזורית גלבוע. אנחנו נפגשים מס' חודשים קצרים לאחר הכרזת תוכנית הדגל של קק"ל – "ישראל 2040", או בשמה האלגנטי – "רילוקיישן ישראלי". תוכנית שבגדול אמורה לגרום לנו להעדיף לעבוד ולהתגורר לצד נופי הגליל או אדמת הנגב, על פני מטרופולין גוש דן או מעבר לים במרכזי העמק הסיליקון של סן פרנסיסקו.

 
עוד חצי מיליון תושבים בגליל? (צילום: יישוב קהילתי אבטליון)


"הפרויקט הכי קרוב בגודלו ובעוצמתו להקמת המדינה"

התוכנית עתירת המטרות הוצגה לראשונה בכנס נשיאי קק"ל בפריז ביוני האחרון. היא מדברת על צמיחה דמוגרפית חסרת תקדים שתביא בתוך כשני עשורים למעלה ממיליון וחצי תושבים חדשים לנגב ולגליל, שאמורים להיות מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית, ואשר הגעתם תהיה משולבת עם ביסוס ההיי טק בפריפריה על שלל רבדיו.

"פוד-טק, אגרו-טק, ביו-טק, סייבר, מכשור, אפליקציות, בינה מלאכותית, חברות הזנק חדשניות, מוסדות חינוך, פרויקטים להעצמת הון אנושי ומנהיגות, והרשימה נמשכת", אומר עטר, "קק"ל, בעזרת השותפים שלה שהם ממשלת ישראל והעולם היהודי, ובזכות מארג שיתופי פעולה עם הגורמים המובילים במשק, גם במגזר הפרטי וגם במגזר הציבורי, הולכת להוביל את אחד המהלכים החשובים שנעשו בישראל מאז הקמתה".

"ישראל היא אומת הסטראט-אפ ואחת המדינות המובילות בעולם בתחום ההיי-טק. אולם נכון להיום, פחות מ-7% מהחברות נמצאות בפריפריה, ורובן קשורות לתעשיות הביטחוניות. אנחנו נשנה את המסילה, ונהפוך את כל המדינה לסטארט-אפ ניישן. זהו הפרויקט הכי קרוב בגודלו ובעוצמתו להקמת המדינה".

 
"זה יהיה אחד המהלכים החשובים שנעשו כאן" (צילום: סימון בן ישי)


הכול מתחיל בחינוך

לצד פעילות ענפה להקמת מרכזי היי-טק חדשניים, מהמובילים בארץ ובעולם, ובד בבד עם טוויית קשרים עסקיים עם גורמים שונים, בקק"ל מבינים כי הכל מתחיל בחינוך. וכשמדברים על חינוך, מדברים לא רק על מכללות ואוניברסיטאות, אלא גם על תוכניות ייעודיות מגיל חטיבת הביניים.

לדוגמה, במקביל ללימודים בחטיבה העליונה, קק"ל מקימה "בתי קק"ל למצוינות", ובהם תוכניות ללא עלות לבני ובנות נוער למיצוי פוטנציאל בלימודים בתחומים כדוגמת מחשבים, אנגלית, פיסיקה ועוד. התוכניות מספקות העשרה בתחומי הטכנולוגיה והסייבר, ומציידות את הדור הבא בכלים אופטימליים ומקסימליים, עם מורים מהשורה הראשונה. עד נובמבר 2020, ארבעה בתי קק"ל כאלה יוקמו בנגב ושישה בגליל. פיילוט אחד כבר עובד בהצלחה מזה שנה וחצי בנוף הגליל (לשעבר נצרת עילית).

התוכנית ממשיכה אל תוך השירות הצבאי. למשל, קק"ל יצרה שיתוף פעולה הדוק עם צה"ל ועמותת 8200, מתוך שאיפה להגדיל את מספר המשרתים ביחידות המודיעין המובחרות והיוקרתיות בקרב בני הגליל והנגב. כיום, אומר עטר, שיעורם של בוגרי הפריפריה ביחידות הללו עומד על פחות מ-2.5%, והמטרה היא להגדיל אותו לכ-25%.

עם סיום השירות הצבאי, פרויקט ישראל 2040 ממשיך למוסדות המובילים להשכלה הגבוהה, הן האוניברסיטאות והן המכללות. "אתה בדיוק תופס אותי כשאני בדרך לערד, לחתימה על הסכם בין קק"ל, עיריית ערד וחברת ורד בינת של יהודה זיסל (מאנשי ההיי-טק המובילים בישראל) הסכם שהוא דוגמה לפרויקט בו אנו מביאים לדרום סטודנטים להנדסה ממרכז הארץ, תומכים בהם עם מלגות ללימודים, כלכלה ומגורים, ועושים זאת בשיתוף עם האוניברסיטה הפתוחה. התוכנית תכלול גמישות להשתלבות במקומות תעסוקה במסגרת הלימודים, ומתוך תקווה שהצעירים המוכשרים ייקלטו באזור ויקבעו בו את ביתם".

פרויקטים מסוג זה מתוכננים בכל רחבי הארץ, אומר עטר, והסכמים נחתמים בכל קצוות המדינה. הוא מספר למשל על תוכניות עתירות משאבים להקמת מרכזי חדשנות בשיתוף פעולה עם אוניברסיטה חיפה והמכללות אורט בראודה, כנרת, תל חי וצפת. כך גם קק"ל מרחיבה קשריה עם המגזר העסקי הפרטי. למשל, במסגרת וועדת המשפיעים שהתקיימה לאחרונה החל להתגבש בהובלתה של קק"ל פורום של ראשי ההיי טק בישראל, אשר הצטרפו אליו כ-40 אישים מהמובילים בענף, והמעגל הולך ומתרחב.

 
שת"פ עם צה"ל ו 8200. יו"ר קק"ל דני עטר ובני נוער בהשקת הפרויקט (צילום: קק"ל)

עוד במדור: הקיבוצניקים שהפכו למיליונרים >

התושבים ייקלטו ביישובים הקיימים

אך היכן ייקלטו מאות אלפי התושבים החדשים, והאם אין סכנה למרחבים הפתוחים ולאופיים הכפרי של הנגב והגליל? עטר מסביר ומרגיע. "הרוב המכריע ישתלב בערים, במועצות המקומיות, במושבים, בקיבוצים וביישובים הקהילתיים. הכל מבוסס על תכנון מדוקדק עד אחרון האנשים. כולל פוטנציאל הגידול של הערים אשר חתמו על הסכמי גג לתוספת עשרות אלפי יחידות דיור. כמובן שזה ייעשה באיזון בין התיישבות מחד לשמירה על שטחים פתוחים מאידך".

מקורות התקציב מבוססים על קק"ל ושני שותפיה העיקריים – ממשלת ישראל והעולם היהודי, למשך הארגון היהודי-אמריקני ה-JNF, שכבר כמה שנים משקיע עשרות מיליוני דולרים בעיקר  בפיתוח וחינוך בפריפריות. אז בעוד הדיאלוג מול הממשלה נמצא בהקפאה מסוימת בהתאם למצבה הפוליטי, הקשר הרציף מול העולם היהודי נמשך כל הזמן.

"בעולם היהודי יש התלהבות יוצאת מגדר הרגיל לפרויקט ואנחנו מדברים כבר היום על נכונות להשקעה בסכומי עתק של עשרות מיליארדי דולרים", אומר עטר, "רוב הכסף מגיע מהעולם העסקי, ועל כן קק"ל פועלת בשורה של ערוצים בכדי לסייע בחקיקה, שיפור רגולציה, הסרת חסמים, עידוד יזמות וכדומה".

לסיכום, כניסתה של קק"ל למרחב הכפרי עם פרויקט בסדר גודל ענק היא ללא ספק בשורה של ממש לפריפריה הישראלית. הגליל והנגב, הזוכים להתעניינות רבה מצד ישראלים שמבקשים לקבוע בהם את ביתם, זקוקים לזריקת אנרגיה של תעסוקה וחינוך. בפרט בכל הנוגע לפתרונות המשלבים היי טק עם תעשיות מסורתיות בחקלאות, במזון, בביטחון ועוד. כעת נותר לקוות כי קצב העשייה ילך ויגדל, ואת זה רק  מבחן הזמן יאמר.

כתבות נוספות בנושא:

מדוע מושבניקים חייבים הסדרה בנחלה?

איך נכנסים נכון להחלטה 1553, מה הפתרון הטמון בתב"ע נחלתית פרטית וכל יתרונות ההסדרה בנחלה. טור שכל בעל משק בישראל פשוט חייב לקרוא

כך תבנו בית בלי חריגות תקציב

כיצד ניתן להימנע מחריגות תקציב בבנייה פרטית? לא מעט אנשים שבנו את ביתם חשבו שזה בלתי אפשרי, אך חברת "שותפים" טוענת שכן וגם מוכנה לקחת על זה אחריות