אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

מה יעלה בגורל הקיבוצים המתפרקים?

המשבר הכלכלי בתנועה הקיבוצית נמצא הרחק מאחור, אך למרות זאת מס' קיבוצים ברחבי הארץ שצברו במהלך השנים חובות עתק מתמודדים כיום עם קהילה שהתפרקה בעוד הם מנסים להיאחז בתוכניות שרוקמים עבורם אחרים. זהו סיפורם

07.01.2021|שחר דניאלי

לפני כ-16 שנה, כשקיבוץ משמר דוד הפך ליישוב קהילתי, רבים במרחב הכפרי היו סבורים שמדובר רק בלבנה הראשונה בחומה. בכתבה שפורסמה בעיתון "ידיעות אחרונות" נאמר בזמנו כי כ-42 קיבוצים נוספים שוקלים ללכת בדרכו של משמר דוד ולשנות את פניהם. בתנועה הקיבוצית טענו כי אמנם הצעד של משמר דוד היה כמעט בלתי נמנע, אך מספר הקיבוצים שעתידים לחצות את הרוביקון יהיה נמוך בהרבה. בתנועה העריכו אז כי רק 5-10 קיבוצים יהפכו ליישובים קהילתיים עד שנת 2010, ו-20 נוספים עד 2015. לשמחת כל המעורבים בדבר, גם ההערכות האופטימיות של התנועה הקיבוצית לא התקיימו, ואף קיבוץ לא הפך ליישוב קהילתי אחרי משמר דוד. אולם כעת, אור לשנת 2021, נראה ששני קיבוצים עומדים לעבור את התהליך.

לעשירים בלבד?

20 שנה עברו מאז שהממשלה קיבלה החלטה לפרק את קיבוץ האון על שפת הכנרת. נקבע כי על מנת לכסות את חובותיו הכבדים, אין מנוס מלמכור את נכסיו ולחלק את אדמותיו. שני עשורים חלפו, הכנרת התמלאה והתרוקנה לסירוגין, אך האון ממשיך להתפורר. כיום מתגוררים בו פחות מ-50 קשישים שגילם הממוצע הוא 70, והעתיד לוט בערפל. שתי אפשרויות עומדות על הפרק. הראשונה, אותה מקדמת המועצה האזורית עמק הירדן בהובלתו של ראש המועצה הפעלתן, עידן גרינבאום, היא הקמת יישוב קהילתי חדש שיצטרף למהפכה הדמוגרפית של העמק. בצד השני של המתרס, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מעוניינת לשווק את הקרקעות הנחשקות לכל המרבה במחיר. מהלך שיכול להפוך את האון לעיירת נופש לעשירי ישראל. אולם בעוד הצדדים מתדיינים זה עם זה, רק המסמכים המזהיבים בארכיון הקיבוץ המתויגים בקפידה על ידי החברים הוותיקים, מספרים על ימים אחרים של האון.

האון לא לבד במערכה והוא לא הקיבוץ היחיד שמתמודד עם תכניות לשינוי ליישוב קהילתי. דומה לו אך שונה, על חוף אחר מול מפרץ בים התיכון, נמצא קיבוץ נווה ים המשתייך למועצה האזורית חוף הכרמל. שני הקיבוצים עומדים ככל הנראה להצטרף לרשימה מצומצמת של קיבוצים שהפכו ליישובים קהילתיים. רשימה שכוללת, לצד משמר דוד, את היישוב לוטם, שהוקם על ידי הקיבוץ המאוחד בסוף שנות ה-70, ו-20 שנים לאחר מכן היה לקיבוץ הראשון שהופך ליישוב קהילתי.

מתוך כ-270 קיבוצים, הרוב המכריע לא נאלץ להיפרד מהסטאטוס. כ-80% עברו תהליכי הפרטה ומוגדרים כיום "קיבוצים מתחדשים", ומתקיימים כקיבוצים לכל דבר ועניין. "הסדר הקיבוצים" בשנות ה-80 וה-90 הצליח לאפשר להם למחוק את חובותיהם ולהתקדם. המגמות נפגשו בשני העשורים האחרונים עם תנופת צמיחה דמוגרפית ששטפה את המרחב הכפרי. בני הדור השני והשלישי חזרו על משפחותיהם, וישראלים מכל רחבי הארץ מצאו בקיבוצים את הקהילה ואיכות החיים שחסרו להם בעיר. בקיבוצי האון או נווה ים הסיפור היה שונה וננסה להבין מדוע.

 
האם בקרוב יהפוך לישוב קהילתי? קיבוץ נווה ים (צילום: קיבוץ נווה ים)


ניהול לקוי וחוסר מזל


נתחיל את המסע בחופי הכנרת. בירור מהיר מעלה שקיבוץ האון סבל משילוב של ניהול לקוי עם חוסר מזל. ההיסטוריה העסקית של הקיבוץ, כפי שהוגדרה לאחרונה על ידי המגזין הכלכלי "גלובס", הייתה "רצף לא הגיוני" של החלטות תמוהות, מיזמים כושלים, פנטזיות ללא סיכוי, השקעות בלתי אחראיות, והלוואות גרועות בריביות דרקוניות. מה שהיה פנינה חלוצית לחופי הכנרת נפל קורבן לסכסוכים עסקיים וחברתיים שקרעו אותו מבפנים והשחיתו בדרך כל חלקה טובה (תרתי משמע).

חברי הקיבוץ ניסו לתקן אך המיזמים כשלו בזה אחר זה. אם זה הפרדסים בשנות ה-60, הכרמים בשנות ה-70, בריכות הדגים בשנות ה-80, כפר נופש ואפילו חוות יענים בשנות ה-90. בעוד שמאות קיבוצים הצליחו לעלות על דרך המלך בזכות "הסדר הקיבוצים", בקיבוץ האון "פספסו את הרכבת". למרות שנמחקו חובות בסך כ-50 מיליון שקלים, ההסדר תפס את האון דווקא בתקופה כלכלית טובה יחסית. דבר שהוליד החזר גבוה שהוא לא היה מסוגל לעמוד בו. הקיבוץ הופרט בסוף שנות ה-90 אבל גם ההתחדשות הזו לא שינתה לטובה את מצבו. מריבות פנימיות בין החברים פגעו בלכידות הקהילתית, החובות צמחו, ובסופו של היום הממשלה (בראשות אריאל שרון) החליטה בצעד כמעט חסר תקדים על פירוקו. ההחלטה לא הניעה את גלגלי הקיבוץ ולא אפשרה לפעול באופן ראוי כקיבוץ מתחדש. זאת למרות שהבנקים וויתרו על חלקים גדולים מהחוב ושהקיבוץ התפרק ממרבית נכסיו. כיום, מה שעומד בלב הוויכוח הוא מחלוקת לגבי 280 יחידות דיור שאושרו להקמה. האם הן תהינה מיועדות למשפחות צעירות שיפריחו חיים ביישוב קהילתי לחופי הכנרת (ממש על קו המים), או שמא ישמשו להקמת עיירה לעשירים ובעלי אמצעים.

מחיקת חובות של 50 מיליון שקלים. קיבוץ האון (צילום: מיכאל יעקובסון)


"כולם צודקים וכולם אשמים"

"הסיפור של האון מתגלגל משנת 2002 ואפשר להגיד שכולם צודקים וכולם אשמים", אומר עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, "בשורה התחתונה יש כאן קיבוץ שסיים את דרכו ומה שחשוב זה להפוך אותו כמה שיותר מהר ליישוב קהילתי". האון נמצא במצב שכל השטח שבמשבצת, כלומר באזור הקו הכחול, הועבר לרמ"י בתמורה להתחייבות לפנסיה למי שהיה חבר קיבוץ ב"יום הקובע". בפועל מדובר על פנסיה נמוכה, כמעט מבישה ושאינה צמודה למדד, בסכום של כ-2,400 שקלים לחודש.

גרינבאום אומר שכראש מועצה שמובילה צמיחה דמוגרפית, הוא מאמין שלקיבוץ האון יכול להיות עתיד נפלא. עתיד של משפחות, של ילדים, של חינוך ועסקים. "קהילה פורחת תוך דאגה לחברים הוותיקים", הוא מציין. המועצה האזורית, וגרינבאום בראשה, שואפים לפעול בכיוון הזה. יש בקיבוץ כ-38 בתי אב וסביבם אמורים לקום כ-280 יחידות דיור. "רמ"י רוצה לשווק לכל המרבה במחיר והתוצאה תהיה שיגיעו לכאן אנשים שלא באמת רוצים להקים קהילה אלא מחפשים נדל"ן. גם אם הרכישה תהיה מותנית בוועדת קבלה, ברור שוועדת קבלה ללא קהילה מאחוריה היא משהו שקל מאד לעקוף", אומר גרינבאום. הוא מסביר כי היות שזהו המצב, הדרך הנכונה היא לפעול בכיוון הפוך. קודם לבנות את הקהילה הגרעינית החדשה, ורק בשלב שני לשווק את המגרשים.

"במקום להפוך את האון לכפר נופש לעשירים שלא יגורו בו, אנחנו אומרים שיש פה הזדמנות לבנות יישוב קהילתי בסביבה קיבוצית. באזור הזה, במקום הזה, שבאמת אין כמוהו בכל המדינה", אומר גרינבאום. "צריך שהעסק ייבנה לאט-לאט ובשכל. אנחנו יודעים לעשות את זה. נביא אנשים מכל הארץ שרוצים לגור ולבנות כאן את ביתם. משפחות שמחפשות יישוב כפרי, חיי קהילה, מערכת חינוך מעולה, פרנסה טובה ותחושת שייכות. אפילו אם יתנו לנו לקחת אחריות רק על 100 המשפחות הראשונות, זו כבר עשויה להיות קריאת כיוון". לצד החזון גרינבאום מודה שהוא לא אופטימי. לדבריו, "בימים שבהם הרוח שמנשבת בציבוריות הישראלית רק יוצאת נגד המגזר הכפרי, וכשקשה להבקיע את חומות הפקידות שמקבלת את ההחלטות, ייתכן שהקיבוץ ימשיך להתבוסס תחת השיקולים הכלכליים והאינטרסים המנוגדים. לצערי הרב אני לא רואה פתח במבוי הסתום הזה, אבל אני אשמח להיות מופתע".

 
 "נביא אנשים מכל הארץ שרוצים לגור ולבנות כאן את ביתם". ראש המועצה עמק הירדן, עידן גרינבאום (צילום: ארז ביט)

במגזין הקודם: "חקלאות" זה שם המשחק >>


1,500 דונמים על חוף הים התיכון

סיפור בעל אופי דומה (אך שונה) אנחנו פוגשים בקיבוץ נווה ים שנמצא גם הוא באחד המיקומים היפים בישראל. ממש על קו החוף בסמוך לעתלית. אך כמו שהנוף הפסטורלי לא מסייע לקיבוץ האון לנצח את האתגרים החברתיים והכלכליים שסוחפים אותו למטה, כך בנווה ים מתקשים להרים את הראש מעל המים. לא מדובר בעניין של מה בכך, אלא ב-1,500 דונמים על קו החוף. רמ"י מינתה לאחרונה פרויקטור אשר יסייע לקדם את התהליך של הפיכת נווה ים ליישוב קהילתי, על ידי הסדר עם חברי הקיבוץ והגורמים השונים. אחד המתווים שהוצעו הוא להשיב את הקרקעות לרמ"י בתמורה לפיצויים שיכללו תגמול ובעלות על נכסים. במועצה האזורית חוף הכרמל, שהיישוב נמצא בתחומה, מקווים שהנתיב הזה יאפשר לנווה ים להביט לעתיד.

כמו קיבוץ האון, גם נווה ים הוא סמל עבור התנועה הקיבוצית. הקיבוץ הוקם בסוף שנות ה-40 ובמשך שנים הצליח להיות מאוזן כלכלית בזכות מפעל שימורים. המפעל נסגר, הבנק סגר, ובשנת 2012 בית המשפט מינה לקיבוץ מפרק. כיום גרים בנווה ים כ-230 חברים אך הקהילה איננה הומוגנית. היא מורכבת מתושבי הרחבה שהוקמה לפני כעשור ("שכונת המינהל"), 25 משפחות ממפוני גוש קטיף וקבוצה של מייסדים ובני משפחותיהם.

במועצה האזורית מנסים לדחוף להסדרת הקיבוץ על ידי בחינת המשאבים הפיננסיים אל מול המצב הכלכלי של החברים. בעיקר החברים הוותיקים. אסיף איזק, ראש המועצה האזורית, סבור כי יש לצד הדאגה לקיבוץ והפיכתו ליישוב קהילתי, חשוב בראש ובראשונה לפנסיות של החברים הוותיקים. ללא פתרון ראוי, הוא סבור, לא יהיה ניתן להתקדם. החברים הוותיקים אינם שוללים את הפיכתם ליישוב קהילתי ואף רואים את היתרונות שבדבר. החל מהסדרת הפנסיה, דרך הבעלות על הקרקע, וכלה בפיצויים כספיים. אלמנטים שבהחלט יכולים לעזור להם להמשיך ולחיות בכבוד, כמו גם להיות מסוגלים להעביר את נכסיהם הלאה בירושה לבני הדור הבא. "תסתכל סביב", אומר איזק, "לקיבוץ נווה ים יש את כל הפוטנציאל להוביל ולהצליח. הקיבוץ אמנם לא הצליח להתרומם מסיבות שונות, אבל זה הזמן להביט קדימה".


 
שם במקום הראשון את הסדרת הפנסיה לחברים הוותיקים הקיבוץ. אסיף איזק, ראש המועצה האזורית חוף הכרמל. (צילום: גל רגב)


"לחשוב מחוץ לקופסא"

כמו עמיתו גרינבאום בעמק הירדן, גם איזק בטוח שאפשר לחשב מסלול מחדש לטובת כל הצדדים. "אני מכיר את נווה ים היטב וכשנכנסתי לתפקיד לפני כשנתיים מיד לקחתי את העניין כאן במלוא תשומת הלב". במשך שנה שלמה ישב איזק ולמד את הפרטים עד לדקויות הקטנות. קיים אין ספור פגישות עם גורמים מקצועיים, עם חברי קיבוץ, עם תושבי ההרחבה ואנשי הקהילה שהגיעו מגוש קטיף. ניהל דיאלוג פתוח מול רמ"י ורשם האגודות השיתופיות ובדק מספר אופציות פעולה אפשריות.

"היום אני מבין יותר מכל שהגיע הזמן לחשוב מחוץ לקופסה", הוא אומר, "פניתי לרמ"י בידיעת חברי הקיבוץ ומזכיר התנועה הקיבוצית, וביחד החלטנו להניע מהלך של הפיכת נווה ים ליישוב קהילתי. מדובר בפתרון שיפחית את התלות של התושבים זה בזה וייתן להם את האפשרות ליהנות מאיכות חיים עם רווחה. דווקא מתוך המקום של היישוב הקהילתי, שאיננו כורך באופן מהותי את התושבים אחד בשני, יכולה להיווצר בנווה ים קהילה חזקה ומגובשת".

הפנייה לרמ"י נפלה על אוזניים קשובות ופתחה דיאלוג שעשוי להביא לנווה ים שחר של יום חדש. הבעיה היחידה היא שלפי הסכמים שנחתמו בין הצדדים לאורך השנים, לא ניתן להתקדם ללא הסכמה הדדית. במידה שלא תושג פשרה הוגנת בין דרישות תושבי וחברי נווה ים מצד אחד, לדרישות רשות מקרקעי ישראל מהצד השני, החזון עלול לדשדש. לעומת עמק הירדן, ראש המועצה בחוף הכרמל שומר על אופטימיות זהירה. "כשמדברים על כיוון של יישוב קהילתי, השיח הוא יותר כלכלי. בשיח כזה אפשר להגיע להסכמות", אומר איזק, "ממה ששמעתי וראיתי, לכל הצדדים יש מה להרוויח מהמהלך ואני לא רואה סיבה אמיתית לכך שזה לא יצליח. זה לא יהיה קל, ברור, אבל בהחלט אפשרי".

אופטימיות זהירה לגבי עתיד הקיבוץ (צילום: קיבוץ נווה ים)

כתבות נוספות בנושא:

המהפכה שבדרך - השיוך עומד לשנות את פני הקיבוצים

עשרות שנים שהקיבוצים שאפו אליו עד שהוא החל להתממש. נושא השיוך בתוך הקיבוצים טומן בחובו משמעויות כלכליות אדירות. אז איך זה שרובכם לא מכירים את הסיפור?

מתכון הקסם להקמת יישוב כפרי בישראל

בעקבות ההודעה על הקמת יישוב חדש בנגב, בדקנו מה המתכון הנכון להצלחה על אף גלגלי הבירוקרטיה

קלטו את משפחת בטלר הנגבי

תכירו את משפחת בטלר הנגבי שעלו מצרפת והשתקעו בנגב, שם הם נהנים משקיעות מדבריות ומחוברים לטבע, לאנשים ולערכים של שדה בוקר.  הנה הסיפור שלהם