אתר הבית בפייסבוק
אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

המזרח הקרוב: הישראלים שגילו את הבקעה

המרחב הכפרי מתקשר בדר"כ עם הנגב והגליל, אך דווקא בחבל המזרחי בישראל מגלות בשנים האחרונות עשרות משפחות את יתרונותיה של בקעת הירדן, בטח ביחס למרחק הקצר יחסית מאזורי התעסוקה במרכז אל מול מחירי הדיור


אוכלוסייה שגדלה בכ-2,000 תושבים בתוך עשור ותוכניות שמדברות על צמיחה דמוגרפית נוספת של עוד כ-200% עד סוף שנת 2030. אלו הנתונים אליהם מכוונת המועצה האזורית בקעת הירדן, אשר שואפת וגם מצליחה למתג את עצמה כ"מרכז הארץ של הפריפריה".

אז כיצד חבל ארץ שלעתים נדמה שהוא נחבא אל הכלים מושך כל כך הרבה משפחות צעירות? מה גורם לבני הדור השני לשוב הביתה ולקחת לידיהם את משקי ההורים, והאם משפחות מבחוץ שבוחרות בבקעה תהינה חייבות לעבוד בחקלאות בכדי להתפרנס? הנה התשובות.

לפני הכול, קצת נתונים. מועצה אזורית בקעת הירדן מאגדת תחתיה 21 יישובים - מרביתם מושבים ומקצתם קיבוצים ויישובים קהילתיים. היא נמנית עם עשר המועצות האזוריות הגדולות בישראל ומשתרעת על שטח שיפוט של כ-860,000 דונמים. שני צירים מרכזיים עוברים בשטחי המועצה ומשמשים כנתיבי תחבורה ראשיים עבור התושבים – כביש 90 וכביש אלון.

הבקעה ידועה בין היתר בחקלאות המתקדמת שפועלת ביישוביה כאשר שיעור הייצוא החקלאי מיישובי הבקעה הוא הגבוה בישראל ועומד על כ-66%. בין היתר בזכות תהליך עקבי של התמקצעות, הטמעת טכנולוגיות, השבחת חלקות חקלאיות וניסיון שנצבר במשך כחמישה עשורים. אולם כשמדברים על צמיחה בבקעת הירדן, לא רק צמיחה חקלאית עומדת על הפרק, אלא גם צמיחה דמוגרפית.

מדברים על צמיחה של 200% עד סוף שנת 2030. מושב חמרה בבקעה (צילום: מוא"ז בקעת הירדן)


הרבה יותר תושבים ביישובים

"הצמיחה הדמוגרפית מקיפה את כל יישובי המועצה האזורית בקעת הירדן ויש לנו גידול של כ-5% באוכלוסייה מדי שנה", מתגאה ראש המועצה, דוד אלחייני, "אנחנו רואים תנועה חזקה הביתה מצד הבנים והבנות שרוצים לגדל את המשפחה בתבנית נוף ילדותם, וגם המון משפחות עירוניות לחלוטין". אלחייני מדגיש כי המגמה הזו איננה מתת גורל. לדבריו, אלו פירותיה של עשייה מאסיבית שמלווה בתקציבים אדירים ובהשקעה במה שהוא מכנה "יצירת תנופה של פיתוח".

"חשוב להבין", מסביר אלחייני, "בקעת הירדן היא הזדמנות להתמודד עם יוקר הדיור אך לא מדובר על עסקה נדל"נית. נכון, אפשר לקנות בבקעה בית צמוד קרקע במחיר מצוין וגם ליהנות מהטבות מס שמעניקות הנחות בסך אלפי שקלים בשנה. אך זו רק המעטפת. הטריגר האמיתי של הצמיחה מבוסס על קהילות חזקות, השקעה בחינוך ופתרונות תעסוקתיים".

את הדברים אלחייני מגבה במספרים ובדוגמאות. החל מהמתנ"ס החדש שהוקם בעלות של כ-17 מיליון שקלים ושתקציבו כמעט שולש, דרך סל רחב ביותר של תרבות ושירותים קהילתיים, וכלה כמובן בחינוך מצוין. כמו כן, הוא מדגיש, המועצה השקיעה בשנים האחרונות סכומי עתק בפיתוח המושבים והיישובים מבחינת נראות, תשתיות, כבישים, תאורה, נוי, גני משחקים, מגרשי ספורט רב-תכליתיים ועוד.

בכל הנוגע לתעסוקה, המועצה משתרעת כאמור על שטח רחב היקף כאשר כל יישוביה קרובים לערים מרכזיות. אם בצפון המועצה מדובר על עפולה ובית שאן (בואך הרכבת אל העמקים, חיפה ותל אביב), ביישובי דרום המועצה, הקרבה היא לירושלים.

מכיוון שזהו עדיין חבל ארץ חקלאי, המשקים בבקעה פורחים ומשגשגים. "כ-70% מהתושבים עוסקים בחקלאות וכ-30% עובדים במקצועות אחרים. החל מהמגזר הציבורי וכלה במקצועות חופשיים", אומר אלחייני, "האבטלה אצלנו עומדת על 2% בלבד, פחות מחצי מהממוצע הארצי".

"אפשר לקנות בית במחיר מצוין וגם ליהנות מהטבות החוסכות אלפי שקלים בשנה". היישוב חמדת (צילום: מוא"ז בקעת הירדן)


עוד בנושא: קצרין הופכת את החינוך למנוע צמיחה >

"קהילה חזקה היא קהילה קולטת"


"אנחנו מאמינים שקהילה חזקה היא קהילה קולטת ולהפך - קהילה קולטת היא קהילה חזקה", הוא ממשיך, "לכן, אנחנו משקיעים המון בטיפוח הקהילות שלנו ומסייעים לנקלטים הבוחרים לגור אצלנו. למשל, הובלנו גיוס רכזי קהילה וקידמנו תהליכים של צמיחה דמוגרפית ביחד עם חברה חיצונית שבדקה כל יישוב ויישוב מבחינת מוכנות לקליטה, תוך מתן ייעוץ וכלים אופרטיביים למעבר מקליטה מתוכננת לקליטה מואצת". ומה בנוגע לחינוך? גם שם מסתבר העשייה לא פוסקת כאשר כ-34% מתקציב המועצה מוקדש לחינוך וזהו הנתח הגדול ביותר מהעוגה התקציבית.
 
על מנת להבין טוב יותר כיצד עובדת הקליטה דה-פקטו, אנו מחליטים להתמקד והולכים לבקר במושב מכורה. מושב מקסים אשר מתגוררות בו כ-55 משפחות בעלות אופי חילוני, המציע מגוון מגרשים לשיווק ובנייה, כולל קליטה לאגודה החקלאית.

"מכורה הוא מקום קטן ושקט שאפשר לגדל בו ילדים בכיף וליהנות מחיי קהילה עשירים ותוססים", אומר לנו בהגיענו, דני ממן, מזכיר המושב וחבר בוועדת הקליטה, "זהו אמנם מושב חקלאי אך יש בינינו גם חקלאים וגם בעלי מקצועות חופשיים. כל אחד לפי מה שמתאים לו".

ממן הגיע למכורה לפני כ-17 שנה, בעקבות אשתו אשר גדלה במקום. גם היום, אחרי כמעט שני עשורים, הוא בטוח שמכורה ממשיך להעניק לתושביו את אותם היתרונות של חיים קהילתיים, ממש כשם שהם המתינו לו בשנת 2001 בהגיעו לבקעה.

"מי שמגיע לכאן הופך מהיום הראשון לחלק מהקהילה"

"אולי לא תאמינו אבל גם היום, 17 שנים אחרי שהגעתי לכאן, אני עדיין מתרגש בכל בוקר מהזכות שנפלה בחלקי לגור במושב כל כך מקסים, שקט, רגוע ונעים", הוא אומר וקשה שלא להידבק בהתלהבות, "את הגישה הזו אנחנו מיישמים היום ביחד עם המשפחות הנקלטות. כל מי שמגיע לחיות במושב הופך מהיום הראשון לחלק בלתי נפרד מהקהילה".

"למשל, המגרשים המוצעים לשיווק במושב אינם ממוקמים בשכונה נפרדת. זאת משום שהיה חשוב לנו לייצר חיבורים ולא הפרדות, גם ברמה הקהילתית וגם בממד הפיסי", אומר ממן.

בכל הנוגע לחינוך במכורה, במושב פועלים גן ילדים וצהרון המסובסדים על ידי המועצה האזורית (כמו בכל יישובי המועצה). הגנים עובדים גם מעבר לשנת הלימודים הרגילה – כולל בחופשות ובחגים - ומציעים להורים הצעירים מעטפת רחבה ומקיפה.

כשהילדים מגיעים לגיל 6 הם עוברים ללמוד בבית הספר היסודי שבמתחם המועצה. "יש הסעות הלוך וחזור, וליד בית הספר פועל מתנ"ס בו מתקיימים חוגים שונים ומגוונים", אומר ממן, "פעמים רבות הילדים ממשיכים מיד מבית הספר, לאחר ארוחת צהריים, אל החוגים, וחוזרים הביתה בהסעות הפועלות גם בערב".

"המרחק אולי גדול על המפה אבל בפועל הוא הרבה יותר ידידותי", משפ' ממן (צילום: מתוך אלבום משפחתי)


עובדים בהיי טק ופוזלים לחקלאות

אל השיחה מצטרפים דנה ואלי גולד, אשר עברו למכורה לפני כשלוש שנים, ואשר בתם, אורי, נולדה במקום כמושבניקית לכל דבר.  "למרות שדנה ואני לא מגיעים מיישובים כפריים, תמיד ידענו שנרצה לחיות במושב", אומר אלי, "יותר מזה. ידענו שנרצה לחיות במושב פריפריאלי ולא התעניינו במושבים במרכז. חיפשנו מקום בשביל להקים בו בית והיינו גם בגולן וגם בבקעה. אל מכורה הגענו בזכות היכרות מוקדמת עם המושב שכן אחותה של אשתי התחתנה עם בן המקום והיום אנחנו שכנים".

"בכל הנוגע לתעסוקה, המרחק אולי גדול על המפה אבל בפועל הוא הרבה יותר ידידותי", אומרת דנה, "אני עובדת בחברת היי טק בראש העין ונוסעת, כמו כל עם ישראל, כ-40 דק' לעבודה. בנוסף, מכיוון שעלות המחייה בבקעה היא נוחה מאזורים אחרים, הייתה לי האפשרות לרדת ל-80% משרה ולשלב בצורה נפלאה בין עבודה למשפחה. אלי, מהנדס תעשייה וניהול, מסתובב גם ככה בכל הארץ במסגרת עבודתו, כך שהמגורים בבקעה לא השפיעו עליו לכאן או לכאן מבחינה תעסוקתית".

דנה ואלי מספרים שלצד עבודתם ה"רגילה" הם גם פוזלים לכיוון החקלאות. "כשאתה גר במושב חקלאי וכפרי, וכשקהילה מסביבך מורכבת מלא מעט חקלאים מנוסים, יש לך הזדמנות להיכנס לתחום ולעבוד את האדמה", אומר אלי בהתרגשות, "זה אמנם עדיין בתחילת הדרך, אבל ביחד עם חבר מהמושב ובעזרת מחלקת המחקר והפיתוח של המועצה האזורית, אנחנו מנסים לייצר כאן הכנסה מגידולים חקלאיים. השקנו לאחרונה מיזם ניסויי על שטח של כ-12 דונמים לבדיקת מספר גידולים שיתאימו מבחינת כדאיות כלכלית ואני מקווה שבקרוב נוכל להתקדם בכדי להפוך את העיסוק בחקלאות לעסק מניב".

"הגנים עובדים גם מעבר לשנת הלימודים הרגילה". ילדי המושב (צילום: מושב מכורה)


רוצים להכיר מקרוב את יישובי בקעת הירדן? לחצו כאן > 

כתבות נוספות בנושא:

הדילמה הכפרית - בנייה מרוכזת & "בנה ביתך"

מתכננים מעבר ליישוב כפרי? על השאלה הקבועה האם לבחור בשכונה המציעה בנייה מרוכזת, או דווקא בזו המאפשרת בנייה עצמית יש למומחה שלנו תשובה חד משמעית

הגיע זמן הסדרה – בעלי משקים מחשבים מסלול מחדש

מדוע רשות מקרקעי ישראל הגבירה את האכיפה ואיך מעבירים את המשק לדור הבא? שנת 2018 מסתמנת כשנה עם אתגרים רבים למושבניקים ובעלי הנחלות