אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

המחקר שעתיד לשנות את גישת הקליטה הישנה בקיבוצים

בצניעות האופיינית לו, פיתח קיבוץ נירים הדרומי גישה ייחודית לאחד הנושאים הכי רגישים בכל קיבוץ - השתלבותם של תושבים חדשים בקהילה קטנה. כך הפכה הגישה שהחלה במחקר, למודל לחיקוי הפורץ את גבולות תהליך קליטה הקיבוצי הוותיק

14.01.2021|שחר דניאלי

מעבר ליישוב כפרי מגיע עם אין ספור שאלות ומחשבות. העיקריות והמוכרות הן איך הילדים יקלטו יפה במוסדות החינוך וביישוב, והאם גם אנחנו כאנשים בוגרים נמצא את מקומנו בקהילה?  תוסיפו לעבודה שהמעבר כולל מגורים ביישוב קטן, בבית חדש שלרוב מרוחק מהיישוב ממנו עברנו, וקיבלתם מתכון למורכבות חברתית. על כמה וכמה כשמדובר על יישוב פריפריאלי. כאן החששות צפויים להתעצם שבעתיים. על בסיס האתגרים הללו החליט קיבוץ נירים מחבל אשכול להפוך את הפרקטיקה של קליטת משפחות לפרופסיה של ממש.

התהליך המלא יורחב בהמשך הכתבה, אבל כבר כעת אתחיל בלספר שבנירים כל משפחה שנקלטת בקהילה זוכה לליווי צמוד ועוטף שנמשך שלוש שנים. הרבה מעבר לסטנדרט הנהוג במגזר הקיבוצי. מהבסיס הזה הפך התהליך למודל חיקוי ורבים סבורים כי הוא משרטט את הדרך הנכונה לקלוט חברי קיבוץ. "המודל שלנו מאוד רציני ומקיף", מסבירה אלמוג חולות, רכזת הקליטה בקיבוץ. "הרבה אחרי שהאנשים נקלטים לחברות, הקיבוץ והקהילה ממשיכים לעטוף אותם במסגרת מסודרת ומוגדרת. זה תהליך קליטה ייחודי. הוא דורש השקעה של משאבים ומאמץ, הן מהקהילה והן מהקיבוץ, אך משתלם ללא ספק".

מלווים משפחות הרבה מעבר לסטנדרט הנהוג (צילום: קיבוץ נירים)

 
מה נשתנה?

ברוב הקיבוצים תהליך הקליטה כולל פנייה לרכז וועדת קליטה, סיבוב בקיבוץ, אירוח על ידי משפחה, הזמנה לכמה אירועים חברתיים, וועדת קבלה וכניסה לחברות. קיבוצים שקולטים עשרות משפחות בקבוצות גדולות אפילו מקצרים תהליכים עם "קליטה מרחוק" והזמנת הנקלטים לעבור רק לאחר שהבית בנוי. "בנירים אנחנו רואים את זה אחרת", אומרת אלמוג, "כך למשל, השנה הראשונה כוללת מגורים בשכירות בקיבוץ במעמד של תושבים". על מנת שהמגורים "הזמניים" לא יהיו לחינם (מכל הצדדים) המשפחות עושות את זה לאחר אבחונים מקדימים הבודקים את התאמתם לקהילה (אבחון כלכלי, אבחון חברתי וריאיון מול וועדת קבלה). כלומר, כשהמשפחה נכנסת למגורים בשכירות בשנה הראשונה, יש לה וודאות גבוהה שזה הולך לכיוון רצוי. "אנחנו מעמידים לרשות הנקלטים מערך סדור שלא מתמצה רק במשפחה מלווה או מפגשים כאלה ואחרים", אומרת אלמוג, "המשפחות משתתפות בסמינר קליטה מקיף ומובנה בן שמונה מפגשים, שמכסה את כל ההיבטים שקשורים לחיים בקיבוץ מתחדש ובקהילה".

"החל מעניינים משפטיים במפגש מול עו"ד של הקיבוץ, דרך נושאים כלכליים או מפגשים שעוסקים במבנה הארגוני של המרחב הכפרי, וכלה במפגשים על ההיסטוריה של נירים, על מה זו קהילה ומהי השפה הייחודית שלה או אפילו כאלה שנוגעים להיבטים פסיכולוגיים ורגשיים של הקליטה". לאחר שהסמינר מסתיים המשפחה מקיימת לפחות "שני מפגשי ארוחת בוקר" עם משפחות בקיבוץ, מה שמאפשר היכרות בלתי-פורמאלית לחיזוק הקשרים בין החברים. בנוסף הנלקטים מקבלים על עצמם לארגן אירוע תרבותי בקיבוץ בסיוע ובתמיכה של וועדת הקליטה.

"אנחנו מצמידים מקשר אישי בין המשפחה לוועדת הקליטה שעוזר בדיאלוג מול מערכות הקיבוץ ובנושאים חברתיים. כולל שילוב בפעילויות תרבות ושיבוץ בהתנדבויות", אומרת אלמוג, "לאורך השנה מתפרסמות שתי כתבות על המשפחה בעלון הקיבוץ. אחת לפני ההגעה בכדי שכולם יכירו אותה, ואחת רגע לפני ההצבעה על חברות בקלפי".

המשפחות משתתפות בסמינר קליטה מקיף ומובנה בן שמונה מפגשים. מתוך הסמינר (צילום: קיבוץ נירים)


הכירו את צוות השילוב

אחד ההיבטים המיוחדים בנירים הוא מה שקורה אחרי שהמשפחה התקבלה לחברות. תהליך הקליטה לא מסתיים והמשפחה ממשיכה להיות עטופה שנתיים נוספות. הוקם בקיבוץ תת-צוות של וועדת קליטה בשם "צוות שילוב". בראשו עומד אחד מחברי וועדת קליטה, ולצדו חברים משכבות שונות בקיבוץ (ותיקים, נקלטים חדשים, בני דור שני וכדומה)."אם השנה הראשונה היא התואר הראשון, אז השנתיים שלאחר מכן הם המאסטר", אומרת אלמוג, "במהלך השנתיים שלאחר הקבלה מתקיימות בין המשפחה לצוות השילוב פגישות חודשיות, וההורים מוזמנים למפגשים עם ממלאי תפקידים בקיבוץ. עם ותיקי הקיבוץ באירועים חברתיים קטנים, ועם הקהילה כולה באירועים קהילתיים, בהתאם למגבלות הקורונה".

"העטיפה מאד אינטנסיבית, מאד עמוקה. היא נועדה כדי לייצר משהו חליפי להכשרה שהייתה פעם של התנועה הקיבוצית והגרעינים. אנחנו מקפידים עליה כדי לייצר הבנה מעמיקה לגבי מהי קהילה ומהו קיבוץ. חשוב לנו למצוא את המקומות שמתאימים למשפחה הספציפית להשתלב, לתרום ולהתנדב".

"הבת שלי פורחת כאן"

"תהליך הקליטה בנירים מאד עוזר להכניס אותך לעניינים", אומר שחר כהן, אשר עבר לנירים ביחד עם אשתו ובתם הקטנה לפני כשנה וחצי (בינתיים הצטרף למשפחה בן חדש, קיבוציניק מבטן ולידה), "הגענו עם ילדה בת 3.5 אחרי שגרנו 8 שנים ביחידת דיור אצל ההורים שלי בלהבים. המון זמן רצינו וחיפשנו קהילה. מקום שאין בו גדרות בין הבתים ובין האנשים". שחר מספר כי למרות שהם ידעו שהמעבר יהיה כרוך במורכבויות, מה שהניע אותם לעשות את הצעד הייתה המחשבה על הילדים. "היום, כשאני רואה איך הבת שלי פורחת כאן, אני מבין שעשינו נכון", הוא אומר.

הוא מדגיש כי התהליך המיוחד בנירים מאד מסייע במעבר לקיבוץ. "אנחנו עוברים סמינר מאד מקיף, נפגשים עם בעלי תפקידים בקיבוץ, מכירים את התנהלות המקום ומקבלים כלים כיצד להתנהל. הסמינר עוזר להבין איך הדברים עובדים כאן. גם מבחינה כלכלית שזה חשוב להתנהלות שלנו כמשפחה. מעבר לכך התהליך מאד מגבש כי הוא מפגיש אותנו עם חברים מהקיבוץ מכל חתכי האוכלוסייה שיש כאן".

עברו לגור בנירים בגלל החינוך לילדים. שחר כהן ובנו (צילום: פרטי)


במגזין הקודם: מה יעלה בגורל הקיבוצים המתפרקים? >

"קהילה נוצרת בזכות תהליכי קליטה איכותיים"

"הקיבוץ לא יכול לחזור להיות כמו הקיבוץ של פעם, אבל אם תהליך הקליטה שלו יהיה מוקפד ואיכותי, הוא בהחלט יכול לייצר קהילות חזקות ומגובשות", אומרת ד"ר תמה חפץ-חלפין, בת קיבוץ נירים לשעבר אשר חוקרת את תחום הקיבוצים ומלמדת כיום בסמינר הקיבוצים, "בעבר הקהילות היו תלויות על שותפות גורל, שיתוף כלכלי ותלות הדדית. היום, כשהחברים פחות תלויים אחד בשני, הקהילה נוצרת - בין השאר - בזכות תהליכי קליטה איכותיים".

"הקיבוץ שואף להיות ייחודי ומבודל. הוא לא, ואיננו רוצה להיות עוד יישוב קהילתי", מוסיפה ד"ר חפץ-חלפין, "הקיבוצניקים הבינו שהם יצרו במאה שנות קיומם מורשת של ממש. סוג של תרבות חילונית-ישראלית-יהודית-אחרת. חשוב להם להעביר את זה לדורות הבאים. נירים הוא דוגמה מצוינת לקיבוץ שלוקח את זה בשיא הרצינות, ולראיה הצלחתו המרשימה בקליטת חברים המתאימים ל-DNA של המקום. להיסטוריה שלו מצד אחד, ולעתיד שלו מצד שני".

אלמוג מרכזת את הנושא של הקליטה המקיפה בנירים כבר חמש שנים, והיום כבר מגיעות אליה פניות מקיבוצים שונים בכל רחבי הארץ בהתעניינות לגבי המודל והתהליכים שנבנו בקיבוץ. "לפני חמש שנים, כשהגעתי לתפקיד, הפרקטיקה והתיאוריה סביב קליטה מהותית וערכית לקיבוצים הייתה בחיתוליה", היא נזכרת, "בטח בכל הנוגע לקליטה לחברות מלאה. גם אצלנו ההבנה של חשיבות תהליכי הקליטה התפתחה בהדרגה".

מאמינה שקיבוץ יכול להשתפר על בסיס היכרות עמוקה עם הנקלטים. אלמוג חולות (צילום: פרטי)


היא מסבירה כי בחמש השנים האחרונות חלו המון שינויים בתחום, כאשר השינוי המרכזי ביותר הוא שהתנועה הקיבוצית הבינה שקליטה הפכה לתחום-התמחות. "התנועה הפנימה את הדברים והיא מקדמת גוף ידע משמעותי עם הכשרה רחבה לרכזי צמיחה דמוגרפית", אומרת אלמוג, "זאת מתוך הבנה שקליטה מוצלחת, בינוי קהילתי, ויצירת מערכים קהילתיים נכונים יאפשרו לשמור על הקיבוצים, על אופיים וקהילותיהם. בסופו של דבר גם על התנועה הקיבוצית עצמה לשנים קדימה".

"אני מאמינה שמה שפיתחנו בנירים השפיע על השינויים הללו במידת מה. אנחנו משדרגים ומשכללים את תהליך הקליטה כל הזמן, ועושים זאת על בסיס מחקרים וראיונות עומק עם הנקלטים עצמם. אנחנו מאמינים שקיבוץ שמבין מה עבד ומה לא עבד, ויכול להשתפר ולהשתנות לפי מה שעולה מהשטח, הקליטה שלו תהיה מוצלחת בטווח הארוך, וקהילות נמדדות בטווח ארוך".

בימים בהם קיבוצים רבים מבינים כי הקליטה היא המפתח המרכזי להמשכיות של הקהילה, המקרה של נירים הוא כנראה דוגמה טובה לאיך עושים את זה נכון. כאשר יסודות הקליטה נבנים בצורה טובה, תוך מחשבה ודיאלוג עם השטח, התוצאות גדלים יחד עם הסיכויים של הקיבוץ להתקיים גם בדור הבא.

רוצים לשמוע מקרוב על תהליך הקליטה של קיבוץ נירים? לחצו >

כתבות נוספות בנושא:

"למדינה יש אינטרס לשסות מגזר במגזר"

השבוע התקיימה ועידת ישראל לחקלאות ה-11. מזכ״ל תנועת המושבים: "אם המדינה לא תפריע למנהיגות המקומית, למועצות האזוריות והערים, הם יידעו להסתדר מצוין יחד"

סילוק יד ממקרקעין - היכן עובר הגבול?

בעלת קרקע נתבעה על שימוש לא חוקי בשטח הישוב הגובל בקרקעותיה. גם לאחר הסכם פשרה העניין לא נפתר וההחלטה עלתה לדיון חוזר בביהמ"ש. כיצד הסתיימה הסאגה?

קלטו את משפחת לויט

משפחת לויט חיפשו שינוי:מרחבים, חינוך,טבע, ובעיקר קהילה.כמשפחה. והם מצאו אותו בקיבוץ בנגב המערבי. הנה הסיפור שלהם