אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

"לא לוקחים את החינוך הקיבוצי כמובן מאליו"

הקיבוצים גדלים, המדשאות מתמלאות ילדים ומשרד החינוך משתף פעולה. לקראת כנס החינוך הרביעי של התנועה הקיבוצית, הגיל הרך בקיבוצים - תמונת מצב


"חינוך קיבוצי הוא מתנה לילדים, אך לא פחות מכך הוא מתנה להורים", אומרת נועה צור-ברוש, מנהלת "הגן הקיבוצי" בתנועה הקיבוצית, בשיחה שאנו עורכים עמה רגע לפני שהתנועה תקיים בסוף ינואר כנס רחב היקף העוסק בחינוך הקיבוצי.

"זה נכון גם להורים שגדלו כמוני בחינוך הקיבוצי עם לינה משותפת, וגם למשפחות שמגיעות אלינו ממקומות אחרים לחלוטין", היא מוסיפה, "לא רק שהחינוך הקיבוצי הוא מהזרמים הוותיקים והאיכותיים במערכת החינוך בישראל, אלא שהוא רלבנטי לדרישות הניצבות בפניו במאה ה-21".

הדברים לא נאמרים בחלל הריק. בימים אלה מתקיימים מגעים בין התנועה הקיבוצית למדינה להכרה בחינוך הקיבוצי כזרם חינוכי בפני עצמו. "זה לקח 50 שנה אבל טוב שאנחנו מגיעים לשם", אומרת צור-ברוש בחיוך.

100 שנים של חינוך קיבוצי והמותג חי ובועט. גם אצלנו עסקנו לא מעט בחינוך כגורם מפתח בשיקולי המשפחות הנקלטות בקיבוצים. בין אם בבנים ובנות חוזרים שמציינים את החינוך בראש סדר העדיפויות שלהם, בין אם בדמות פתיחתם המתחדשת של מוסדות חינוך לגיל הרך בקיבוצים, כולל במקומות שנאלצו לצמצם את פעילותם החינוכית לאור הגירה שלילית, ובין אם בהפניית זרקור לבתי ספר מובילים שהיו לסמל פדגוגי.

 
 המותג חי ובועט. פתיחתו של גן ילדים בהשקעה ענקית בקיבוץ גלגל (צילום: נועה בן צבי-השכל)


המספרים מדברים אף הם בעד עצמם. למשל, בכל הנוגע לסוגיית כוח האדם בחינוך לגיל הרך, היחס בין מספר אנשי הצוות בגנים הקיבוציים לבין מספר הילדים הוא כמעט תמיד טוב יותר מכל מסגרת אחרת לקטנטנים.

בבתי התינוקות מדובר על איש צוות על כל 4 ילדים, בפעוטונים על איש צוות לכל 5 ילדים, בגנונים על יחס של 1:6, בגנים צעירים על 1:7 ובגנים בוגרים 1:8. כל מי שילדיו מתחנכים בעיר יודע היטב כי אלו מספרים שקשה למצוא כמותם. כיום לומדים במערכות החינוך לגיל הרך כ-20,000 ילדים ופעוטות מגיל לידה ועד גיל 6, ומחנכות אותן כ-10,000 גננות וסייעות.

"אפילו בעיר יש גנים קיבוציים"

"כמי שגדלה בקיבוץ חצור, ברור לי שהחינוך הקיבוצי של פעם איננו דומה לחינוך הקיבוצי של היום", אומרת צור-ברוש, "אבל למרות שהתנאים השתנו והתקדמו, דבר אחד נותר בעינו. החינוך הקיבוצי הוא מספינות הדגל של מערכת החינוך הישראלית. ראה למשל את התופעה המדהימה של גני ילדים בעיר, המגדירים עצמם בתור 'גן קיבוצי', או את שיתופי הפעולה שלנו בתנועה הקיבוצית עם מושבים ויישובים קהילתיים".

צור ברוש חזרה לקיבוץ לפני כשמונה שנים עם בתה הבכורה ובעלה ("התחנך בבאר שבע, הכי רחוק מהחינוך הקיבוצי, אך כאבא לא מוכן היה להתפשר על שום חינוך אחר לילדיו"). היא שבה למשק לאחר שליחות בת מספר שנים בארה"ב, ומכהנת בתפקידה כשנה וחצי. השילוב המתקיים בה, בין בוגרת החינוך הקיבוצי לאמא לשניים, הופכים את תפקידה כמנהלת "הגן הקיבוצי" לשליחות של ממש.

"אני שמחה שניתנה לי ההזדמנות לקחת חלק בעשייה כה חשובה", היא אומרת, "אני וחבריי בתנועה הקיבוצית, ביחד עם גופים נוספים כמו משרדי ממשלה וארגונים שונים, פועלים ללא ליאות בכדי להביא לכך שהחינוך הקיבוצי ימשיך להיות הבסיס האיתן של ההתיישבות העובדת בישראל".

"כמי שגדלה בקיבוץ ברור לי שהחינוך הקיבוצי של פעם איננו דומה למצב כיום". נועה צור ברוש בילדותה בקיבוץ וכיום (צילומים: אלבום פרטי, והתנועה הקיבוצית)


"לא לוקחים את החינוך הקיבוצי כמובן מאליו"

מאפיינים רבים צבר לעצמו החינוך הקיבוצי לאורך 100 שנות קיומו וביניהם חצר גרוטאות, טיולים בחיק הטבע, למידה משמעותית המתכתבת עם עונות השנה והחקלאות, צוותים איכותיים ומוכשרים, יחס קטן בין אנשי צוות לילדים, גננות וסייעות מחויבות המגיעות מתוך הקהילה, מעטפת בלתי-פורמלית ועוד.

אולם כאשר הקיבוצים בישראל משנים את פניהם ועוברים תהליכים דרמטיים, לרבות תהליכי צמיחה וכניסה של אוכלוסיות חדשות (שאינן מגיעות תמיד מתוך המרקם הקיבוצי הקלאסי), אתגרים רבים רובצים לפתחם של גני הילדים והפעוטונים.

כשם שהחינוך הקיבוצי מתקדם ביחד עם הקיבוצים, המסגלים מודלים כלכליים מתחדשים וקולטים משפחות שאינן בשר מבשרה של ההתיישבות הכפרית-חקלאית, כך הוא מהווה מוקד משיכה בתנועה מהעיר לכפר. כמעט כל משפחה שאנו מראיינים, וכמובן המחקרים שנערכו בתחום, מעלים את אותה המסקנה.

הישראלים הבוחרים להקים את ביתם בקיבוצים ובמרחב הכפרי מדגישים פעם אחר פעם את החינוך בתור סיבה מרכזית להחלטתם (וברוב המקרים – כסיבה ראשונה במעלה).

"עם זאת", אומרת צור-ברוש, "אסור לנו לקחת את החינוך הקיבוצי כמובן מאליו. התנועה הקיבוצית פועלת כל הזמן בכדי לחדש, לשדרג, להתפתח ולגדול. בין אם מדובר על חידושים טכנולוגיים, בין אם על הכשרות מעמיקות לצוותים, ובין אם על בניית תכנים שמתחברים עם האופי ההטרוגני של האוכלוסיות בקיבוצים, המהוות בימינו מראה לפסיפס הציבוריות בישראל".

כנס שיחבר בין כל העולמות

הכנס הקרוב שייערך בקיבוץ נחשולים ב-29-30 לינואר 2019, ירכז שורה ארוכה של נושאים העומדים על הפרק. צור-ברוש מדגישה כי הוא פונה לכל גורמי המקצוע בעולם החינוך בישראל, ולא רק למי שעוסק בחינוך קיבוצי.

חלק מהנושאים ייגעו בליבה הפדגוגית של החינוך הקיבוצי. לדוגמה, מיהו הבוגר אליו שואפת מערכת החינוך הקיבוצי, יהדות וחינוך קיבוצי, איך כותבים תוכנית חברתית-ערכית בחינוך החברתי, חגי ישראל בגיל הרך או חצר הגרוטאות ככלי פדגוגי. דיונים אחרים יעסקו באתגרים הרובצים לפתחו של החינוך הקיבוצי, תוך הנחיה של גורמי ממשל ותקשורת. למשל, אתגר כוח האדם, היבטים רגולטוריים, הממשק של החינוך בקיבוצים מול משרדי ממשלה ועוד.

"הרכבנו תוכנית עשירה ועשינו זאת בעמל רב מול גורמים ואנשי מקצוע", מסבירה צור-ברוש, "המטרה שלנו הייתה לנצל את מסגרת הזמן המצומצמת שניתנה לנו, בכדי להקיף כמה שיותר נושאים תוך שנעמיק בהם באופן מיטבי".

לאור ההתעניינות הרבה בכנס, בתנועה הקיבוצית מכוונים לארח בו כ-300 משתתפים (עלייה של כ-20% מהכנס אשתקד). אולם צור-ברוש מציינת כי ההיקף הרב לא ייפגע באינטימיות של הדיונים. " היום במאה ב-21, יש יותר מתמיד משמעות גדולה לחיבורים והקשרים שנוצרים בין הקיבוצים והגורמים במערכות החינוך", היא אומרת, "אנחנו מאמינים שהכל אנשים. אלו הקשרים שייווצרו ויתחזקו שבסופו של דבר יובילו את החינוך הקיבוצי קדימה".

סייעת על כל 4 ילדים בממוצע בבתי התינוקות (צילום: קיבוץ מסדה)

כתבות נוספות בנושא:

חקוק בגליל – קיבוץ חוקוק מתרחב

הקיבוץ ליד הכנרת מזמין משפחות להצטרף לשכונה שעתידה להפוך למבוקשת ביותר: "מביטים אל העתיד ו-100 משפחות הן דוגמא מצוינת"

בין טבריה להרצליה - המשפחות החדשות של קיבוץ מסדה

בקיבוץ מסדה מגדלים כיום את הדור הרביעי, ולצידם מתחילות להגיע משפחות מכל רחבי הארץ שמגלות את עמק הירדן - לא רק כאזור תיירותי