אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

חופש גדול בסימן חיסכון? זה קיים

מעמסה, נטל כלכלי והפסד עבודה. זו התשובה שתקבלו מכמעט כל הורה לילדים כשיישאלו על החופש הגדול. אך מסתבר שההורים בקיבוצים יאמרו דברים הפוכים לגמרי: "מהוצאה של 15,000 ש"ח לחיסכון של 80%"


כ-1.6 מיליון תלמידים מבתי הספר היסודיים וגני הילדים בישראל יצאו בתחילת החודש לחופש הגדול, והצטרפו בכך לכ-700 אלף תיכוניסטים שכבר התחילו אותו ב-20 ליוני. אולם בעוד שהילדים מרוצים, עבור ההורים זו יריית פתיחה לתקופה לא פשוטה של חיסורים מהעבודה, הוצאות כלכליות, מתחים ודאגות. אם בחודש יולי חלק מהמסגרות עוד פועלות במתכונת כזו או אחרת, בעיקר בשכבות הצעירות ובגיל הרך, באוגוסט העומס רק הולך ומתגבר. ההורים נדרשים לג'נגל בין עזרה מסבתא-סבא, ימי חופשה בעבודה ושלל פתרונות יצירתיים.

ואיפה הכסף? המועצה הישראלית לצרכנות בדקה ומצאה כי הוצאותיה של משפחה ישראלית בחופש הגדול מקבלות תוספת של כ-14,000 שקלים מעבר לשגרה. זאת עוד לפני שביקרתם בנתב"ג, שלפי נתוני רשות שדות התעופה, כ-27% מהטיסות לחו"ל נעשות בחודשי יולי-אוגוסט, ובקיץ האחרון כ-2.3 מיליון נוסעים פקדו את טרמינל שלוש.

המועצה לצרכנות מצאה גם שכ-60% ההוצאות העודפות בחופש הן עבור קייטנות, כ-15% מוקדשות לבילויים וכ-20% הן הוצאות מזון (בעיקר בגלל אוכל בחוץ, חטיפים וכו'). לפי שדולת הנשים בישראל, הנטל נופל בעיקר על האימהות, שכ-38% מהן יחסירו שעות עבודה ביולי-אוגוסט. זוהי התמונה הישראלית, אך יש גם מציאות אחרת, אותה גיליתי שבדקתי איך נראה החופש הגדול בקיבוצים. שם, מסתבר, המצב שונה.
  • מערכת חינוך במתכונת מלאה בכל יולי-אוגוסט? יש.
  • בריכה ללא תשלום דמי מנוי באלפי שקלים? צ'ק.
  • פעילויות קהילתיות ברמה השוטפת כולל ערבי גיבוש ותחרויות ספורט? ברור.
  • ילדים שמבלים בפעילויות נוער, כולל התנדבויות ואירועי ספורט ארציים? ברוכים הבאים.

 
חופש גדול במלוא מובן המילה. בריכת קיבוץ כיסופים (צילום: קיבוץ כיסופים)


"לא עוד חודשיים אבודים מבחינת עבודה"
 

"החופש הגדול בקיבוץ הוא באמת חופש", אומרת שרון עופרי, אשר עברה עם בעלה וחמשת ילדיהם לקיבוץ כיסופים בחבל אשכול לפני כשנה וחצי. כאמא לחמישה, היא מכירה היטב את כל המסגרות החינוכיות בקיבוץ ובמועצה, מגן הילדים ועד התיכון. דבריה בעד החופש הגדול בקיבוץ מקבלים משנה תוקף לאור ניסיונה כאמא עירונית, שכן משפחת עופרי הגיעה לכיסופים לא מזמן מגן יבנה.

"כשגרנו בעיר, כל פעם שהחופש הגדול התקרב, ידעתי שהוא מביא עמו חודשיים אבודים מבחינת עבודה", אומרת שרון, "התרוצצות בלתי פוסקת סביב הילדים, הוצאות שצמחו בקלות לעוד 15,000 שקלים מעבר לשגרה, והפסד מטורף של ימי העבודה עם רצון רק-לעבור-את-זה. היום כשאנחנו קיבוצניקים, אין מה להשוות".

"דבר ראשון", היא ממשיכה, "הילדים נהנים ממסגרות חינוך לאורך כל החופש, כך שהעבודה של בעלי ושלי בכלל לא נפגעת. בנוסף, כשהמסגרת 'הרשמית' מסתיימת, הם ממשיכים באופן אוטומטי להיפגש עם חברים, ללכת לבריכה, להשתתף בפעילויות נוער ועוד. בקיצור, גם הם וגם אנחנו באמת נהנים מהחופש כמו שצריך".

(צילום: קיבוץ כיסופים)


ועדת התרבות נכנסת לכוננות קיץ

"שירות" נוסף שמאפיין קיבוצים בלבד הוא ועדת התרבות הקיבוצית. וועדה המורכבת מחברי הקהילה, אשר תפקידה לדאוג לפעילויות תרבות ופנאי לאורך השנה. עם בוא החופש הגדול, וועדת התרבות מעלה להילוך חמישי, בעיקר עבור הילדים וההורים. "החופש הגודל בקיבוץ שונה באופן דרמטי מהחופש הגדול בעיר, אין בכלל ספק", אומרת יסמין מרגוליס, יו"ר ועדת תרבות בקיבוץ כיסופים, "אם בעיר יש לילדים ולהורים רק את מערכת החינוך הפורמאלית והקייטנות, שעולות אלפי שקלים, בקיבוץ יש להם גם ועדת תרבות".

יסמין מספרת כי פעילותה של הוועדה בכיסופים אמנם מתקיימת בכל השנה, אך מתגברת משמעותית מטבע הדברים בחופש הגדול. במסגרת הוועדה מתקיימות שורה של פעילויות בקיבוץ עצמו כמו ערבי כיף בבריכה, לילות קמפינג המשולבים ב"על-האש" קיבוצי, קומזיצים משותפים, תחרויות ספורט, תחרויות מאסטר שף ועוד. בנוסף, וועדת התרבות מארגנת טיולים בכל הארץ וביקורים באטרקציות במרכז ובצפון כמו האקווריום בירושלים, פארק המים שפיים ועוד.

"זה פשוט מאוד, יש לנו בקיבוץ עוד גוף שעובד למען התושבים, מעבר לכל מה שקורה גם ככה ביישוב ובמועצה האזורית בחופש הגדול", אומרת יסמין, "אנחנו גם קשובים לשטח שכן אנחנו חלק מהקהילה. אם לדוגמה החברים רוצים לנסוע לאטרקציה ספציפית במרכז, אנחנו מארגנים אוטובוס, יוצרים קשר עם המקום כדי לקבל הנחה משמעותית לקבוצה, ומי שרוצה מצטרף לחוויה יומית מדליקה".

כמו בקיבוצים רבים אחרים, גם בכיסופים מערכות החינוך מתפקדות במתכונת מלאה בכל הקיץ, פרט לחמשת הימים האחרונים של אוגוסט. ההורים לא נדרשים להפסיד יותר מדי ימי עבודה, ולמעשה הם ממשיכים בשגרת יומם. מבחינת הילדים, הם לא צריכים להתרגל למסגרות חדשות, והצוות הפדגוגי של החינוך החברתי מהשנה הרגילה ממשיך ללוות אותם בחופשת הקיץ. בניגוד מוחלט לעיר, המסגרות של החופש הגדול אינן כרוכות בתשלום נוסף (למעט ילדים אשר הצטרפו לקיבוץ רק בחופשת הקיץ מקרב הנקלטים הרבים שעוברים בכל שנה לכיסופים).

ההורים לא מפסידים ימי עבודה והילדים צוברים חוויות. משפחת מרגוליס (צילום: מתוך אלבום משפחתי)


עוד במדור: "לא לוקחים את החינוך הקיבוצי כמובן מאליו" >

גם התנועה הקיבוצית בתמונת החופש הגדול

נשמע טוב? נשמע מצוין? זה לא נגמר כאן. לקיבוצניקים בישראל יש גם את התנועה הקיבוצית, אשר מקיימת אין ספור פעילויות לכל הגילאים עבור קיבוצניקים מכל קצוות המדינה. בתנועה פועל אגף חינוך שסדר היום שלו כולל גם בשגרה וגם במהלך החופש הגדול התייחסות מערכתית לילדים ונוער מלידה ועד סוף י"ב.

דבי ברא"ס, ראשת אגף חינוך בתנועה הקיבוצית, מסבירה כי התנועה רואה את עצמה מחויבת להעניק לכל הילדים המתגוררים בקיבוצים מענה חינוכי-חברתי-קהילתי. בעוד שבמהלך שנת הלימודים המסגרות של החינוך הבלתי פורמאלי בקיבוצים אינן מוכרות על ידי משרד החינוך, בחופש הגדול הן כפופות לחוק הקייטנות ולרגולציות.

תהליך הסדרה שמקדם את המחויבות של התנועה לתפיסה של "בטיחות מאפשרת", ולהוביל מסורות חינוכיות תוך הקפדה על כללי בטיחות וביטחון. כמו כן, ברא"ס מדגישה כי התנועה הקיבוצית מעודדת את הילדים ובני הנוער לתעל את ימי החופש לפעילות חברתית וערכית.
"החופש הגדול הוא שיא התהליך החינוכי של עבודה חינוכית שנתית", אומרת ברא"ס, "מכיוון שהתפיסה שלנו היא שחינוך חברתי הוא כלי מרכזי להקניית מיומנויות בין-אישיות ויכולות חברתיות המאפשרות לילד לגדול ולהיות מבוגר ערכי, אכפתי וערב לזולת, החופש הוא זמן מצוין להשקיע בערכים האלה".

"החופש הגדול הוא שיא התהליך החינוכי", דבי ברא"ס (צילום: דנה בר-און)


לחצות את הכנרת עם רפסודה

התנועה הקיבוצית מארגנת בחופש הגדול פעילויות רבות לילדים לנוער, וחלקן אך הפכו למסורת. דוגמה טובה לכך היא "הרפסודיה", הנחשבת לפעילות שיא של החופש הגדול מזה שנים רבות. "הרפסודיה היא מפעל חינוכי רב גילאי לתלמידי התיכון בקיבוצים, שנערך במשך מספר ימים לחופי הכנרת", מסבירה דבא"ס, "במסגרת הפעילות, בני הנוער מתחלקים לקבוצות, בונים רפסודה וחוצים עמה את הכנרת. בכל שנה התנועה מגדירה את הנושא המרכזי לפעילות בה לוקחים חלק כ-3,000 נערים ונערות מקיבוצים בכל רחבי הארץ".

השנה הרפסודיה תהיה בסימן "שבט אחים גם יחד". היא תתמקד ביחסי השבטים בחברה הישראלית ובצמצום פערים בין האוכלוסיות השונות על ידי לקיחת אחריות. מלבד השיט, בני הנוער ינהלו מעגלי שיח בהובלת פעילים חברתיים. פרט לרפסודיה המפורסמת, התנועה הקיבוצית מקיימת עוד מגוון פעילויות נוספת. לדוגמה, "טיול הורים-ילדים" שהוא מסורת ארוכת שנים שבמסגרתה הורה וילד יוצאים לטיול של יומיים בשטח, בהובלת המדריכים החברתיים. כמו כן, התנועה מעודדת שיתופי פעולה עם גורמים נוספים במרחב הכפרי, ובראשם המועצות האזוריות ותנועות הנוער של המרחב הכפרי.

"המועצה האזורית היא שותפה חשובה לאורך שנת הלימודים ולקראת פעילות הקיץ", אומרת ברא"ס, "החופש הגדול מאפשר מפגשים ושיתופי פעולה בין קיבוצים ומושבים, ועל ידי כך מחזקת את גאוות היחידה היישובית והמועצתית. לכך מצטרף שיתוף הפעולה עם תנועות הנוער של המרחב הכפרי וביניהן תנועת תרבות, חוגי סיור, השומר החדש ועוד. אנו מעודדים שיתופי פעולה המאפשרים גיוון והעשרה לילדים ולנוער, תוך הרחבת ההיכרות עם החברה הישראלית".

לסיכום, הדברים ברורים. החוויה של החופש הגדול בקיבוץ שונה בתכלית מהסטיגמה המתישה שמתקשרת עם החופש הגדול בישראל בכל מקום אחר. אם תרצו, מדובר בחודשיים של נופש קיבוצי בגרסת המציאות. פעילויות לילדים, מדשאות מוריקות, קפיצה לבריכה, אטרקציות ואירועים מסביב לשעון. כאן לא מבלים את החום במזגן של הקניון אלא קופצים למים, ולא צריך להוציא אלפי שקלים על מנוי לבריכה אלא פשוט מגיעים עם בגד ים - בדרך כלל אפילו בלי כפכפים.

 
 מסורת של בנייה ומעגלי שיח, הרפסודיה בכנרת (צילום: התנועה הקיבוצית)

כתבות נוספות בנושא:

המדריך לנטילת משכנתא – חלק ב'

יותר מ 87% מהישראלים לוקחים משכנתא כדי לרכוש בית חדש. בכדי לסייע לכם למפות את כל התהליך והכללים שאתם חייבים לדעת לפני החתימה על החוזה המאיים

האסון שהוביל להקמת בית כנסת בקיבוץ הכי חילוני

פטירתו הטראגית של בן הקיבוץ הובילה את אביו למסע הנצחה מיוחד במינו שהסתיים בהקמת בית כנסת ועריכת בר מצווה ראשון אחרי יותר מארבעה עשורים