אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

יום כיפור בקיבוץ - לא מה שאנחנו זוכרים

האם יום כיפור בקיבוצים באמת השתנה במרוצת השנים? כמה קיבוצניקים צמים והיכן עדיין עובדים? התשובות אצל המכון שדואג לחבר חילוניות עם מסורת


בראיון שנערך עם איתן ברושי, מזכיר התנועה הקיבוצית לשעבר וכיום ח"כ מטעם המחנה הציוני, הוא ציין כי אמנם תושבי הקיבוצים בישראל מהווים כ-2% מהאוכלוסייה בלבד, אך משקלם התרבותי והחברתי בישראליות הוא רב הרבה יותר. ואכן, מאז ומעולם, התנועה הקיבוצית לקחה חלק משמעותי בבניית הזהות הישראלית, בדגש על זהות חילונית-ציונית. בין השאר, הקיבוצים בישראל היו שותפים באופן ניכר להגדרתם מחדש של מושגים מהותיים בתרבות היהודית ו"אזרוחם" על בסיס תהליך של חילוניזציה. למרות שמרבית מקימי הקיבוצים היו בני העלייה השנייה והשלישית שהגיעו מבתים מסורתיים בגולה, הקמת הקהילות בארץ לוותה בדרך כלל בניתוק מרצון מהעולם הדתי. לעיתים, הדברים הגיעו לידי התנגדות אידיאולוגית לדת ולמסורת הלכה למעשה.

אולם, בין הקולות השונים היו גם קולות אחרים. כאלה אשר ביקשו לא לזנוח את מסורת ישראל מחד, ולחבר אותה להוויה הקיבוצית מאידך. פרופ' עליזה שנהר והמשורר בארי צימרמן, במאמר שפורסם על ידם בנושא, מציינים למשל כי בקיבוצים מסוימים בשנות ה-20, יום כיפור היה מועד בו חברי היישוב יצרו מפגשים קהילתיים עם היבטים חילונים. לדוגמה, בקיבוץ קריית ענבים שבהרי יהודה החברים קבעו ביום כיפור מפגש דיונים אודות יחסי הקהילה במקום, ובקיבוץ עין חרוד היה זה יום שבו נערכו שיחות בנוגע לקשר שבין החלוציות והיהדות. אם כך מהו המצב כיום בשטח? כיצד מתייחסים בקיבוצים למועדי ישראל וליום כיפור, ומיהו המכון אשר דואג לחבר את המסורת היהודית עם הרוח הקיבוצית.


דיונים פילוסופיים לצד שמירה על ערכים יהודיים. יום כיפור בקיבוץ ( צילום: shutterstock)


עוד במדור: עמוס רולידר על מעבר לכפר עם ילדים >


יותר קשר למסורת


מכון שיטים, אשר מוביל את העיסוק של התנועה הקיבוצית בחגי ישראל, פרסם לפני מס' שנים מחקר מעניין ומרתק אודות אופיו של יום הכיפורים בקיבוץ בשנות ה-2000. על פי הסקר שנערך על ידי מכון שיטים, יותר ויותר חברים בתנועה הקיבוצית הביעו פתיחות למסורת היהודית ומנהגיה. באשר ליום כיפור, אשר בקיבוצים רבים היה זה יום עבודה רגיל (ולעיתים אפילו חגיגה של "על האש" בפרהסיה מתוך אמירה), סקר מכון שיטים מצא כי כ-50% מהחברים צמים במהלך החג. אבי זעירא ממכון שיטים הסביר את המגמה המדוברת ב"טשטוש גבולות והבדלים בין החברה החילונית בישראל לבין הדפוסים שמאפיינים את התרבות הקיבוצית בפרט".

מנתוני הסקר עלה גם שחברי קיבוצים רבים יעשירו את יום הכיפור בביקור בבית הכנסת המקומי. למשל, בקיבוץ חניתה בצפון, מפאת היקף המתפללים הרב, בית הכנסת עובר ביום כיפור לאולם הקולנוע ביישוב. כך גם בקיבוץ אפיקים שבו דיווחו החברים על "בית הכנסת בתפוסה מלאה". כמו כן, יום הכיפורים מאופיין בקיבוצים רבים עם חיבור ברור אל מלחמת יום כיפור. זאת, בעיקר בשל החללים הרבים מקרב בני הקיבוצים אשר נפלו במערכה הקשה. בשנה שעברה, כאשר צוינו 40 שנה למלחמה, פורסמו נתונים לפיהם כ-18% מקרב החללים היו בני קיבוצים. מפורסם מכולם הוא קיבוץ בית השיטה אשר 11 מבניו נפלו בקרבות וחברת הקיבוץ, דורית צמרת, כתבה על כך את שירה המפורסם "החיטה צומחת שוב". החיבור למלחמת יום הכיפורים בקיבוצים בא לידי ביטוי במגוון צורות. למשל, בקיבוץ חמדיה מניחים בכל יום כיפור את ספר החללים בחדר האוכל, וחברי הקיבוץ יכולים לקרוא בו ולהתייחד עם זכר הנופלים.

מכון שיטים, מכון החגים שמחבר את הקיבוצים למסורת ישראל

מכון שיטים, אשר עומד מאחורי הסקר שנתוניו הוצגו לעיל, הוקם בשנות ה-50 על ידי אריה בן גוריון, חבר קיבוץ בית השיטה. מאז ועד היום, המכון פועל ליצירת רצף תרבותי-דתי-חילוני בין מסורת ישראל והרוח הקיבוצית. עם הקמתו, המכון החל לאסוף פריטים אודות הנעשה בקיבוצים במעגל השנה (חגים ומועדים) וטקסי החיים (חתונות, בריתות, בר מצוות וכדומה). אט אט, נוצר במכון ארכיון ענק ובו למעלה ממיליון פריטים אשר מספרים את התמורות בתנועה הקיבוצית ביחס למסורת היהודית.

"מההגדה של פסח בקיבוץ עין חרוד בשנת 1954, ועד חגיגת חג השבועות בחפציבה בתחילת שנות ה-90. הארכיון המרתק של מכון שיטים הוא אוסף של ההוויה הקיבוצית לאורך עשרות שנים", אומר ערן ירקוני, חבר קיבוץ נערן ורכז הדרכה ופיתוח במכון. "גם היום, יש למכון תפקיד חשוב מאד באופן שבו מציינים בקיבוצים השונים את חגי ישראל. זאת, הן במסגרת פרסומים מקצועיים שאנחנו מפיצים לקראת החגים, והן במסגרת פעילויות במהלכן אנחנו מבקרים באופן תדיר בכל קיבוצי הארץ", אומר ירקוני.

ייחודם של הפרסומים של המכון נובע מהאופן שבו שהם גורמים למקורות יהודים עתיקים "לשוחח" עם מקורות חדשים. כיום, המכון מפיץ במועדים ובחגים מסכות מקוצרות ובהן תוכן רב המאפשר לחברים לשלב מסורת עם הוויה קיבוצית.

"החוברות המיוחדות שלנו, הנקראות "משפחג", מסייעות לעריכת טקסים בחגים הן ברמת המשפחה והן ברמת הקיבוץ", אומר ירקוני, "הן מתאימות לשולחן האוכל בסעודה המפסקת או לשיעור בבית הכנסת בקיבוץ לפני הנעילה. קסמן טמון בכך שהן מבוססות על הטקסטים המקוריים אך יוצקות בהם פרשנות חדשה בתוספת מקורות עכשוויים ואקטואליים. הן מאפשרות עריכת טקס באורך של כ-20-25 דק' אשר מייצר חוויה רוחנית עם ערך מוסף".

ירקוני מציין כי החוברות זוכות להצלחה מסחררת והן יצאו מזמן את גבולות הקיבוץ. "כמו בתחומים רבים אחרים, גם כאן הקיבוץ הצליח להכתיב את הקצב לכל החברה הישראלית. למרות שהתחלנו את הפרויקט כמשהו פנימי בתוך התנועה, ההיענות הגדולה לחוברות משפחג עשתה לה כנפיים. אזרחים חילונים מכל רחבי הארץ מתעניינים בחוברות והן נמכרות בחנויות הספרים ובאתר שלנו גם על ידי משפחות בערים, מושבים ויישובים קהילתיים". במהלך תקופת החגים צוות המכון יוצא ממשרדיו בקיבוץ בית השיטה ו"חורש את הארץ" לאורכה ולרוחבה. "לאורך כל השנה, ובעיקר כמובן לקראת חגים, המרצים שלנו לא נחים לרגע", אומר ירקוני, "צוות המכון מבקר בעשרות קיבוצים ומעביר הרצאות, פעילויות וסדנאות. זאת, בכדי להפיץ את הבשורה הייחודית של חגים ברוח התנועה הקיבוצית".

כתבות נוספות בנושא:

בונים בקיבוץ? קבלו את הבית המקסים ביגור

מבחוץ הוא נראה כמו כל הבתים בקיבוץ, אבל בפנים תמצאו חגיגת צבעים והתאמה מושלמת לדיירים. טור אישי

"בנה ביתך" - הטיפים שאתם צריכים להכיר

בונים בית בשיטת "בנה ביתך"? אתם יכולים להגשים כמעט את כל החלומות. למה "כמעט"? היכנסו לכתבה

מסע בין משפחות ביישובים הנמוכים בעולם

"הילדים לומדים במוסדות חינוך איכותיים, מוקפים בבני גילם, ואנחנו לא שוקעים במירוץ המטורף של המרכז". יצאנו לפגוש משפחות חדשות שנקלטו ביישובי תמר