אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

החלוציות של דור ה-Z‎

כפרי סטודנטים הם תופעה ציונית ייחודית גם ובעיקר ב-2019. אז האם סטודנטים שמחפשים שילוב בין לימודים עם עשייה ערכית ונתינה צריכים להפוך למנוע הצמיחה העיקרי במרחב הכפרי בעשור הבא?


אחד האתגרים הידועים של המרחב הכפרי הוא משיכת משפחות צעירות אשר ישתלבו בקהילות המקומיות, ויאפשרו להן לבצע את הרצף הבן-דורי. בפרט ביישובים מרוחקים בפריפריה העמוקה, שלאור עזיבת בני הדור השני והשלישי למרכז הארץ, מתקשים לעתים "להמציא את עצמם מחדש".

מודלים רבים פועלים להגשים מטרות אלו, ואחד המיוחדים שבהם הוא כפרי הסטודנטים. מדובר על קהילות סטודנטיאליות המורכבות מצעירים בשנות ה-20 לחייהם, על פי רוב חיילים משוחררים ו/או יוצאי שירות לאומי, אשר בוחרים לשלב את לימודים אקדמיים עם עשייה ציבורית וערכית.

הסטודנטים הצעירים נהנים ממגורים בעלות הוגנת, קרבה למוסדות לימוד אקדמיים ומלגות. לצד זאת הם מתנדבים בקהילה והופכים לחלק בלתי נפרד ממנה. פעמים רבות עם השלמת לימודיהם הם יישארו לגור ביישוב, או לכל הפחות יתאהבו בדרך החיים של המרחב הכפרי ויצטרפו ליישובים באזור.

שילוב של לימודים אקדמיים עם עשייה ציבורית וערכית ביישובים מרחב הכפרי (צילום: עמותת איילים)


20 שנים של עשייה

כפרי הסטודנטים הראשונים הוקמו בתחילת שנות ה-2000 ומאז התופעה הולכת ומתרחבת. רבים מבוגריהם כבר מגדלים את הדור הבא של ההתיישבות העובדת, וכפרי סטודנטים חדשים מוקמים בקצב מעודד בכל רחבי הארץ. לא רק בקיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים, אלא גם במועצות מקומיות וערים.

חלוצת המהפכה היא עמותת איילים, אשר סיפורה מתחיל לפני כ-20 שנה עם שני חיילים משוחררים – דני גליקסברג ומתן דהן – שעברו לקיבוץ אשלים ונטעו בעזרת שני קראוונים את מה שיהפוך לאחר מכן לכפר הסטודנטים הראשון בישראל (העמותה קרויה על שמם של יעל ואייל שורק שנרצחו בפיגוע ימים ספורים טרם לידת בנם).

כמעט שני עשורים לאחר מכן העמותה מתפעלת למעלה מ-20 כפרי סטודנטים ומתחמי בוגרים בגליל, בנגב ובלוד. תחת חסותה כ-1,200 סטודנטים המתנדבים באופן שוטף עם עשרות אלפי ילדים. כ-46% מהסטודנטים של איילים נשארים לאחר תום לימודיהם האקדמיים באזור, ובוחרים להקים את ביתם בגליל, בנגב ובלוד. "במקור אני בכלל ילדה טובה מודיעין שלא גדלה על ברכי ההתיישבות העובדת", אומרת מאיה מזרחי, מנהלת שותפויות בעמותת איילים, "בצבא שירתתי כקצינה ביחידת 8200, ולקראת תום השירות נחשפתי לעשייה של איילים כשהתחלתי לשלב לימודים במקביל לצבא הקבע. בשלב מסוים נפתח בעמותה תפקיד להובלת כפר הסטודנטים באשלים והחלטתי פשוט ללכת על זה. החלפתי את מודיעין בנגב ומאז אני כאן".

מאיה מסבירה כי אחד היתרונות החשובים של כפרי הסטודנטים בישראל, בעמותת איילים ובכלל, הוא העובדה שהסטודנטים משלבים בהם ציונות עם איכות חיים. "זו הציונות של דור ה-Z", היא צוחקת, "הסטודנטים גרים במבנים קהילתיים, חיים ביחד, מתנדבים כ-250 שעות עם אוכלוסיות שונות (ילדים, בעלי מוגבלויות, קשישים, עולים חדשים וכדומה, ש.ד), אך לא נדרשים להקריב את חייהם האישיים ולהפוך לסגפנים הגרים באזורי ספר. יש להם גם את העשייה הציונות והערכית, אך גם חיים סופר-מגניבים עם חבר'ה צעירים כמוהם שרוצים לשלב לימודים אקדמאיים עם עשייה חברתית".

"הציונות של דור ה-Z" חברי כפר הסטודנטים במושב יכיני (צילום: עמותת איילים)


"הכי קרוב לגבול"

בארגון "קדמה", הפועל אף הוא בהקמת כפרי סטודנטים, סבורים כי כפרי הסטודנטים הם מהתופעות הבולטות ביותר של ציונות מודל 2020. כפרי הסטודנטים של קדמה מוקמים כמיטב המוסרת של ההתיישבות העובדת בישראל – באזורים המרוחקים והפריפריאליים ביותר. "הכי קרוב לגבול", מדגישים בארגון. "כפרי הסטודנטים שלנו מוקמים בדרך כלל ביישובים בהם חלק גדול מבני הדור הצעיר עזב, והקהילות המקומיות משוועות להתחדשות ומשפחות צעירות", אומרת תירא-אל כהן, מייסדת הארגון, "הסטודנטים שלנו מתאימים לזה כמו טרקטור לשדה. מדובר באנשים ערכיים וסופר-איכותיים שדוגלים בערכים של חלוציות, שייכות, משמעות, נתניה וציונות. ממש כמו האנשים שהקימו את הקיבוצים האלה מלכתחילה לפני כמה עשורים".

בדומה לעמותת איילים, גם קדמה נוסדה על ידי חיילים משוחררים. יותר נכון, חיילות משחררות ויוצאות שירות לאומי. אחת הבולטות שבהן היא כאמור תירא-אל. כאשר השתחררה מהשירות הלאומי, חיפשה תירא-אל מקום ומסגרת שיוכלו להגשים בעבורה חזון של ציונות צעירה, קלאסית וחדשנית. ביחד עם חברותיה, הקבוצה התקשרה עם מפעל הפיס, שהגדיל באותה התקופה את היקף המלגות המחלוקות לסטודנטים. היות שהפיס מעודד מלגות השזורות בעשייה חברתית, ולעתים מעמיד תנאי סף של התנדבות לטובת קבלת המלגה, החיבור בין הצדדים היה טבעי.

קדמה שמה דגש על התיישבות כפרית והפרחת כפרי סטודנטים ביישובים המתמודדים עם אתגרים דמוגרפיים. המטרה הינה להביא ליישובים קבוצות איכותיות של סטודנטים צעירים ואידיאליסטיים. הסטודנטים גרים ביישוב, מקבלים מלגה בסך כמה אלפי שקלים בשנה, וכן סיוע בסבסוד מגורים. "אנחנו שואפים להיות חלוצים אך חשוב לנו לשלב בין הגשמה ציונית להגשמה עצמית", אומרת תירא-אל, "הסטודנטים לא נדרשים לוותר על חייהם האישיים. אנחנו פשוט מאמינים שהם יכולים לחיות נהדר גם אם זה לא במרכז הארץ". הארגון החל עם הקמת כפרי סטודנטים בבקעת הירדן – במכורה ובמעלה אפרים. כפרי סטודנטים נוספים פועלים גם בשמעה שבהר חברון, קיבוץ ניר עוז בעוטף עזה, קיבוץ משגב עם בצפון ועוד. מאות סטודנטים משתתפים במיזם ובקדמה מסמנים יעד שאפתני של הגעה לכדי כ-18 כפרי סטודנטים בשנים הקרובות.

"שואפים להיות חלוצים אך חשוב לנו לשלב בין הגשמה ציונית להגשמה עצמית" סטודנטים של קדמה (צילום יח"צ קדמה)


עוד במדור: שיטת החינוך שתגרום לכם לדבר על מעבר לירוחם

"להוביל שינוי חברתי"

ארגון נוסף הפועל בתחום הוא "החלוץ", המקים "קהילות סטודנטים" תחת השם "שחר". כפרי הסטודנטים של החלוץ ממוקמים הן במרחב הכפרי והן בשכונות מוחלשות בערים גדולות (תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע). ששת כפרי הסטודנטים של הארגון מהווים כיום בית לכ-120 סטודנטים. "כפר הסטודנטים הראשון של החלוץ הוקם בחיפה לפני כשלוש שנים, ושנה לאחר מכן הגענו למרחב הכפרי ולקיבוצים מפלסים ושמיר", אומר סער פוקס, סמנכ"ל הארגון, "המטרה היא להקים רשת של קהילות סטודנטים להובלת שינוי חברתי. סטודנטים שמעוניינים לתרום לחברה ולהשפיע, ושמחפשים לעשות את זה ביחד כקהילה. בסופו של דבר, מעבר לעשייה השוטפת במסגרת הפרויקט, אנו שואפים שהבוגרים ישתלבו בתחומים של שינוי בפריפריה הגיאוגרפית ו/או החברתית בישראל".

סער, יליד מעוז חיים המתגורר כיום בקיבוץ פלך (עם אשתו, מיכל, ושני ילדיהם), מסביר כי כפרי הסטודנטים מושכים אליהם צעירים איכותיים ולא בכדי. "בדרך כלל מדובר על סטודנטים צעירים בלימודי תואר ראשון", הוא אומר, "רבים מהם מגיעים עם רקע של תרומה לחברה כדוגמת בוגרי שנות שירות, בוגרי מכינות קדם צבאיות ויוצאי תנועות נוער. על פי רוב מדובר בסטודנטים בתחומי מדעי החברה – משפטים, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, חינוך וכדומה. הם נהנים גם מקהילה צעירה וחיי חברה וגם מהגשמה ושליחות השזורות בחיבור משמעותי יותר למקום".

"שואפים שהסטודנטים ישתלבו בתחומים של שינוי בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל" (צילום: תנועת החלוץ)

גם בתנועות ההתיישבות הגדולות מעודדים את כפרי הסטודנטים ושואפים להרחיבם. "כפרי סטודנטים הם עוגן צמיחה", אומר מורדי שביט, ראש אגף הצמיחה הדמוגרפית בתנועת קיבוץ הדתי, "הם מביאים לפריפריה צעירים אידיאליסטיים אשר משתלבים בחיי הקהילה של היישובים. בפועל מדובר במנוע צמיחה של ממש ליישוב המארח". עוד הוא מוסיף ואומר, "כלומר, כשהסטודנטים הצעירים יהפכו להורים צעירים, הם ישתלבו במרחב הכפרי. בין אם בקיבוץ שבו גרו בזמן הלימודים, ובין אם בקיבוץ כלשהו באזור. פעילות הסטודנטים בכפרי הסטודנטים משולבת עם התנדבות בקהילה, פעמים רבות בתחומי חינוך, ומכאן המעבר לעבודה בהוראה ובחינוך כבוגרים הוא רק טבעי. במיוחד כשמדובר על חינוך חברתי".

אז אם לסכם, נראה כי החיבור בין סטודנטים צעירים לקהילות הכפריות עשוי לקפל בחובו הזדמנות של ממש עבור כל הצדדים. הן הסטודנטים שמקבלים "משהו מיוחד באמת" לתקופת לימודיהם, אשר עשוי גם לעצב את שארית חייהם, והן הקיבוצים והיישובים שרבים. לא רק בגלל ההתנדבות של הסטודנטים בזמן התואר, אלא - חשוב מכך - בשל הסיכויים הגבוהים שרבים מהצעירים הללו גם יקימו כאן את ביתם.

כתבות נוספות בנושא:

המזרח הקרוב: הישראלים שגילו את הבקעה

המרחב הכפרי "הקלאסי" מתקשר בדר"כ עם הנגב והגליל, אך דווקא בחבל המזרחי מגלות משפחות את יתרונות בקעת הירדן

החלוציות של דור ה-Z‎

כפרי סטודנטים הם תופעה ציונית ייחודית ב-2019. אז האם סטודנטים שמחפשים שילוב בין לימודים ועשייה ערכית צריכים להפוך למנוע צמיחה עיקרי ביישובים הכפריים?