אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

"הבקעה היא ישראל וישראל היא הבקעה"

בזמן שהפוליטיקאים עסוקים במפות מסתוריות, אנשי הבקעה, החקלאים והתושבים החדשים בסה"כ רוצים לחזור לשגרה נטולת כותרות ולהמשיך את המגמה הגדלה למגורים, באזור הכי פחות מוכר לציבור בארץ


"אני לא מעוניין לדבר על הסיפוח ועדיף שהדברים לא ייכתבו", "אנחנו לא חושבים על ריבונות אלא על צמיחה דמוגרפית", "הבקעה היא מקום של מעשים ולא של דיבורים". "הפטפטת על הסיפוח רק עלולה לפגוע בנו". בימים בהם כמעט כל מהדורת חדשות נפתחת עם עדכון נוסף אודות הסיפוח, שאמור להיות מוכרז (לפי הצהרות רה"מ נתניהו) בתחילת חודש יולי, תושבים רבים בבקעה עמם דיברנו מבקשים להתרחק מהנושא. החל מלשכת ראש המועצה האזורית ערבות הירדן, אשר לא הסכימה להשתתף בכתבה, ועד לאחרון החקלאים עמם שוחחנו. רובם מבקשים שלא לגעת בנושא הנפיץ.

פחות משבוע לתאריך היעד עדיין לא ברור מה תכלול תוכנית הסיפוח. כך גם אין לדעת האם בקעת הירדן תיכלל בה. נציין כי דיווחים לגבי דברים שאמר שר החוץ, גבי אשכנזי, בשיחות סגורות, רומזים ההפך ("כולם מבינים שהסיפוח לא יכלול את בקעת הירדן"). בישראל נערכים להצהרה בימים הקרובים של הנשיא טראמפ. האם ידבוק הנשיא בתוכנית המקורית, שבפרשנות המאקרו מאפשרת לישראל לספח מיידית כ-30% משטחי יהודה ושומרון (ובקעת הירדן), מבלי לתת תמורה ממשית כלשהי לצד הפלשתיני.

במאמר מוסגר נציין כי בניגוד לחקלאים והתושבים, ראש המועצה האזורית בקעת הירדן מאז 2009, דוד אלחייני, המכהן גם כיו"ר מועצת יש"ע, התבטא בנושא הסיפוח. בעיקר מתוך הפריזמה הפוליטית ותוך שהוא מפנה "ביקורת מימין" כנגד תוכנית טראמפ. זאת בעקבות ההבטחה למדינה פלשתינית, אותה הגדיר אלחייני כ"מדינת טרור שתסכן את קיומה של מדינת ישראל" (ביקורת ישירה שלו כלפי הנשיא טראמפ - "איננו חבר אמת של ישראל" - עשתה כותרות וזכתה לגינויים). אז איך התושבים רואים את הפרק החדש של ההתיישבות בבקעת הירדן, שנולדה כיבוש האזור במלחמת ששת הימים? חבל ארץ שהשליטה בו הרחיבה את המגע עם הממלכה ההאשמית, ומפת ההתיישבות שלו שורטטה על ידי יגאל אלון, איש אחדות העבודה?

מקום של מעשים ולא מקום של דיבורים", בקעת הירדן. (צילום: מור אדר, מתוך אתר פיקיויקי)


"אתה לא העיתונאי הראשון שפונה אליי"

אצל החקלאים והתושבים אנו שומעים מסרים אחרים מראש המועצה אלחייני. אולם לאור הרגישות, מרביתם ביקשו להתראיין בעילום שם.
"מושבי הבקעה הם מושבים חקלאיים ולא התנחלויות", אומר לנו א', מנהל קהילה באחד המושבים בצפון הבקעה, "הגענו ליישב את האזור מכוח תכנית אלון ולא מהאידיאולוגיה של גוש אמונים. מבחינתנו, הבקעה היא חלק בלתי נפרד מגבולות המדינה ובכל הנוגע לסיפוח, אני באמת לא רוצה להתייחס. לא ראיתי מפות, לא שמעתי הצהרות רשמיות, ומבחינתי רב הנסתר על הגלוי".

"אתה לא העיתונאי הראשון שפונה אליי", מצטרף לשיחה ג', רכז צמיחה דמוגרפית במושב סמוך, "לכולכם נתתי את אותה התשובה – אנשי הבקעה הם אנשים של עשייה ולא של דיבורים. אנחנו לא מחפשים כותרות". ג' מוסיף כי הזרקור על הסיפוח עלול אפילו להזיק לבקעה ולא להועיל לה. בשנים האחרונות עובר חבל הארץ המנומנם הזה מהפכה של ממש. המועצות האזוריות המאגדות את כ-10,000 תושביו מדווחות באופן עקבי על צמיחה דמוגרפית בכל היישובים. החל ממועצה האזורית בקעת הירדן (AKA ערבות הירדן) וכלה באחות הקטנה (אך האיכותית) מדרום – "מגילות ים המלח".

מושבי הבקעה מגדירים את עצמם מושבים חקלאיים לכל דבר (צילום: מוא"ז בקעת הירדן)


במגזין הקודם: ביקושי השיא לקיבוצים מזכירים את ימי ההרחבות הקהילתיות >>


צמיחה דמוגרפית מהגבוהות בישראל

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בקעת הירדן היא מהאזורים הצומחים ביותר בישראל מבחינת אוכלוסייה. אם ניקח את טווח השנים 1999-2018, בעוד שאוכלוסיית המדינה כולה גדלה בשיעור של 45% בפרק הזמן הזה, בבקעה נרשמה קפיצה של יותר מ-56%. רכזי הצמיחה והקליטה בבקעה מדגישים כי הצמיחה השנים האחרונות נובעת בעיקר מהגירה חיובית של משפחות המגיעות לשכונות ההרחבה ומסלולי הקליטה, ולא רק גידול טבעי. "מגיעים אלינו אנשים מכל הארץ", אומרת ט', רכזת צמיחה דמוגרפית בקיבוץ בבקעה, "תל אביבים, ירושלמים, חיפאים, קיבוצניקים מהגליל, משפחות מהשרון, זוגות מבאר שבע, you name it. לצד התנועה המרשימה של הבנים והבנות החוזרים, מדובר בתמהיל נהדר של משפחות צעירות. בכל יישובי הבקעה אפשר לשמוע צחוק של ילדים ומוסדות החינוך מתמלאים".  בשיחה מול ג' הוא מדגיש כי "העיסוק בסיפוח לא רלוונטי כרגע, לא ברמה היומיומית ולא בטווח הקצר. לפי דעתי אנחנו בסך הכל פיונים במשחק שהוא הרבה יותר גדול מאיתנו. עם סיפוח או בלעדיו, הבקעה תמיד תהיה חלק מישראל".

רבים מהאנשים ששוחחנו עמם ביקשו להדגיש (או אמרו בין השורות) שיש פער בין הבקעה לאזור יהודה ושומרון (הנתח המשמעותי יותר של הסיפוח), שכן תושבי הבקעה ומתיישבי יהודה ושומרון אינם מגיעים מאותה הקרקע האידיאולוגית. שתי האוכלוסיות אמנם רואות עצמן כחלוצות וכממשיכות דרכה של הציונית המעשית, אך בעוד שבבקעה מרבית התושבים הם חילונים (וחלק ניכר מהם משתייך למרכז הפוליטי), ביישובי יהודה ושומרון האוכלוסייה היא בעיקר דתית-מסורתית.

"הבקעה היא לא מקשה אחת ויש לאזור הזה הרבה פנים", אומרת לימור גרוס, עד לא מזמן רכזת הצמיחה הדמוגרפית במושב השיתופי חמרה הממוקם בלב הבקעה, "מצד אחד הבקעה יכולה בהחלט להתקשר לנושאים של מים או ביטחון, אך מצד שני, ב-99% מהזמן, החיים כאן הם חגיגה של קהילות תוססות. חברויות, קשרים בין אנשים, תושבים וותיקים מבני דור המייסדים ומשפחות צעירות שהגיעו לאחרונה. מי שקצה נפשו לגור בבניין בין 22 קומות בעיר, ולא רוצה לראות מסדרונות של חדרי מדרגות או פקקים בנתיבי איילון, יימצא בבקעה את השקט. שקט שלצדו ערך מוסף רב".

"בתקופה שלי קלטנו בבקעה אנשים מכל מיני מקומות", אומרת לימור, "היו מהגליל, היו מהמרכז, והיו אפילו מיישובים אחרים בבקעה. אנשים מגיעים לכאן גם עם חלום של שינוי. למשל, יש משפחה שפנתה אלינו מראשון לציון עם חזון להקים בבקעה יקב. בנוסף תמיד יש את החבר'ה מהאזור שמחפשים לרענן. לדוגמה, לעבור מהבקעה הצפונית לבקעה התחתונה".

 
"ב-99% מהזמן, החיים כאן הם חגיגה של קהילות תוססות", מושב חמרה (צילום: לימור גרוס)


קשה להעריך כיצד ישפיע הסיפוח על תושבי הבקעה ויישוביה, ככל שהמהלך להחלת הריבונית אכן יצא לפועל. האם הצעד הדרמטי יגביר את ההתעניינות בבקעה ויסייע בהרחבת המושבים, הקיבוצים והיישובים הקהילתיים? ימים יגידו. דבר אחד בטוח, תושבי הבקעה מפגינים אדישות מסוימת כלפי הצעד המדיני. לא נתקלנו בתקוות גדולות מחד, אך גם לא בחששות משמעותיים מאידך. "לפני מספר שנים ציינו 50 שנה לבקעה תחת הכותרת 'סיפור הצלחה ישראלי', והבחירה בכותרת הזו לא הייתה כלאחר יד", אומרים לנו התושבים, "הבקעה היא ישראל וישראל היא הבקעה. הצהרה רשמית או מדינית לא תשנה את זה". התושבים בעיקר רוצים לראות שהתעניינות בחבל הארץ המזרחי ממשיכה גם לנושאים של תשתיות, חינוך, תעסוקה, חקלאות, תקציבים ועוד. זאת בכדי להמשיך ולהרחיב את האוכלוסייה המקומית בכדי לבנות את הדורות הבאים של הקהילות בבקעה.

כתבות נוספות בנושא:

2019 פוגשת את הקיבוץ "של פעם"

קיבוץ אורטל, היחיד שנותר שיתופי באזור הגולן מוכיח כי אורח החיים הזה רלוונטי יותר מתמיד: "לעזוב עבודה בבנק בשביל לתרום לעתיד ילדינו? זו פסגת הציונות"

המדריך לנטילת משכנתא – חלק א'

בכדי לסייע לכם למפות את כל התהליך והכללים שאתם חייבים לדעת לפני החתימה על החוזה המאיים, אתר הבית בשיתוף "טנא משכנתאות" עם המדריך המלא למשכנתאות בכפר

שוק הקנאביס נכנס לחברות מלאה בקיבוצים ומושבים?

גידולים חקלאיים הם חלק מתעודת הזהות של כל מושב וקיבוץ בישראל כבר יותר מ-100 שנים, אך האם דווקא טרנד הקנאביס יהפוך כל פרדס ונחלה למכרה זהב?