אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

אהבת הארץ - קווים לדמותה

עם מאות מתנדבים שקוטפים תוצרת חקלאית, שומרים על השטחים החקלאיים ולומדים מהי ציונות, ארגון "השומר החדש" מגדיר מחדש את המושג  "אהבת הארץ" ושומר על האדמות של כולנו

17.09.2020|שחר דניאלי


בין השנים 1909-1920 פעל בארץ אחד הארגונים החשובים בתולדות הציונות, "השומר". הארגון שנוסד בעקבות הצמיחה באוכלוסייה לאור העלייה השנייה, והצורך למסד שמירה איכותית ואפקטיבית כנגד ההתקפות על היישובים העבריים. אנשי "השומר" חרטו על דגלם את ערכי "כיבוש העבודה" ו"כיבוש השמירה", וראו בקשר שבין העם לאדמה ככזה שמשרטט את מהות הציונות. מאה שנים מאוחר יותר, יואל זילברמן ואון ריפמן, שני אנשי חינוך צעירים ויוצאי יחידות מובחרות, שביקשו לתת מענה להתקפות עברייניות על חקלאים ברחבי הארץ, מקימים לתחייה את הארגון המיתולוגי.

מי ישמור על השדה שלי? (צילום: ליאורה זוהר)


"הנפתי את דגל ישראל"

הסיפור של זילברמן, דור שלישי לחקלאים מגדלי בקר במושב ציפורי, מתחיל במקביל לתקופת שירותו הצבאי ביחידה מובחרת. הוא נחשף להתנכלויות הרבות מהן סובל אביו, ומחליט להצטרף בהגנה על המשק מפני פשיעה חקלאית. עוד במקביל לקורס קצינים, זילברמן מגיע בלילות לעזור ולהגן. "לא הייתה ברירה", נזכר זילברמן כעבור שנים, "העדרים סבלו כמעט מדי לילה מהתקפות. גדרות החווה נפרצו תדיר, בקר הומת ושדות המרעה הוצתו בכל לילה שני. הנזק הכלכלי היה עצום, ולא פחות ממנו כאב הלב. אבא שלי פנה למשטרה, והגיש מאות תלונות, אך כולן נסגרו בעילה המקוממת של חוסר עניין לציבור. במילים אחרות אמרו לו שיש לו שתי אפשרויות, לוותר על החווה על לשלם דמי חסות".

זילברמן החליט שהם לא מרימים ידיים. "בשלב ראשון תקענו יתד", הוא מספר, "הקמתי אוהל קטן והנפתי מעליו את דגל ישראל בשביל להצהיר על הנוכחות שלי בשטח. בכל סוף שבוע שהייתי חוזר מהצבא, במקום לישון במיטה המסודרת בבית, הייתי מבלה על האדמה באוהל. שם, תחת כיפת השמיים, חשבתי לראשונה על השומר החדש".

עבור און ריפמן, שותפו של זילברמן, האירוע המכונן היה המקרה של שי דרומי. החקלאי שירה בפורעים שניסו לחדור לחוות הבודדים שלו, וגרם בכך למותו של אחד מהם ולפציעתו של אחר. דרומי הועמד לדין וריפמן היה ממובילי המאבק למענו. מאבק שהוביל ככל הנראה גם לאי הרשעתו של דרומי בהריגה, וגם לתיקון חוק העונשין באופן שמעניק הגנה פלילית למי שמגן על שטחו כנגד מסיגי גבול. בשנת 2007 זילברמן וריפמן מקימים את השומר החדש, ומצטרפים אליהם מתנדבים ממשקים חקלאיים בכל רחבי הארץ. הארגון הוקם אמנם מתוך מטרה עיקרית לסייע בשמירה על האדמות והעדרים, אך עד מהרה היוזמה הלכה וצברה תאוצה והתפתחה תוך כדי תנועה לכדי מחוזות נוספים של חקלאות ועבודה בשטח.

הקים את הארגון במטרה להילחם בפשיעה החקלאית. יואל זילברמן ממייסדי הארגון (צילום: ארגון "השומר החדש")


30,000 מתנדבים ב-350 משקים חקלאיים

"השומר החדש" פועל בדרכים שונות בכדי להגשים את "רעיון אהבת הארץ". עשרות אלפי מתנדביו מאפשרים לו לקיים דיאלוג קבוע עם חקלאים ולהפעיל שורה של מיזמי חינוך ועבודה. זאת כמובן לצד הפעילות הרחבה בתחום השמירה, שמבוססת על תפיסה לפיה "אין שמירה יעילה ללא נוכחות פעילה בשטח". לאורך כ-15 שנות פעילות הארגון הפעיל עשרות אלפי מתנדבים אשר מרביתם עבדו ישירות בעבודות חקלאיות במשקים בפריסה ארצית. מסייעים בכך למאות חקלאיים עם כוח אדם איכותי לעבודות חיוניות (וזוכים לחוויה יוצאת דופן).

לאחרונה המיזם עבר מהפכה דיגיטלית עם השקת אפליקציית "סאנדו" (SunDo). יישומון שהוא פלטפורמה המחברת בין חקלאים למתנדבים כך שכל אחד יכול למצוא את הפעילות החקלאית המתאימה לו ולתרום מעצמו. "סאנדו היא אפליקציה חברתית שמובילה לא פחות ממהפכה בהתנדבות בחקלאות בישראל", אומרת בת אל אסולין, מנכ"לית סאנדו שהינה חברת בת של השומר החדש, "למרות שהאפליקציה הושקה לפני כשנה וחצי בלבד, היא כבר מחברת כ-350 חקלאים בפריסה ארצית לכמעט 30,000 מתנדבים". בת אל מסבירה כי האפליקציה פועלת כ-Market Place. מצד אחד החקלאים מפרסמים דרישות רלוונטיות וקונקרטיות לידיים עובדות, ומצד שני המתנדבים יכולים לבחור את המקום בו הם מעוניינים לתרום. "בתקופת הקורונה, שהעצימה את המחסור בידיים עובדות בענף החקלאות, הצלחנו לספק מענה לכ-80% מהחקלאים שביקשו עזרה", מתגאה בת אל, "תודות לכך הייתה לנו הזכות לקחת חלק בהצלת אלפי טונות של ירקות ופירות בכל חודש בחצי השנה הראשונה של 2020".

בין הידיים העובדות והמתנדבות באמצעות סאנדו, מצאנו את ד"ר שלומי בטלמן. רופא שיניים מקריית עקרון שנחשף לאפשרות של התנדבות חקלאית בתקופת הקורונה באמצעות האפליקציה, ומאז הפך ממש לחקלאי רציני. "תמיד אהבתי חקלאות וגם בתיכון למדתי במגמה חקלאית", הוא אומר וצוחק, "אז כנראה המעגל נסגר". במהלך הקורונה, לאחר שראה כתבות על השומר החדש באמצעי התקשורת, הוא הוריד את האפליקציה והחל להתנדב בתדירות לא קטנה ובהיקף של פעמיים-שלוש בשבוע. "קטפתי אשכוליות ותפוזים במערב הנגב, שתלתי כרישה וברוקולי בדרום הר חברון, ועזרתי בכרמים בעוטף עזה", אומר שלומי, "האמת היא שבכל פעם שסיימתי יום עבודה, לא היה ברור לי מי צריך להודות למי. אני תמיד הרגשתי שההתנדבות הזו תרמה לי מבחינת החוויה והסיפוק, לא פחות ממה שנתתי בעצמי לחקלאי". שלומי מספר כי המתנדבים דרך האפליקציה מספקים תמונה יפה של הציבוריות הישראלית. "דתיים, חרדים, חילונים, פנסיונרים, צעירים, בני נוער, תושבי תל אביב ואנשים מהנגב. כולם מגיעים וזה מדהים לראות את זה", הוא אומר.


נחשף להתנדבות החלקאית באמצעות אפליקציית סאנדו. ד"ר שלומי בטלמן (צילום: שלומי בטלמן)


במגזין הקודם: הקרב על שלום הבית - גרסת העיר והכפר >>

אוכלים בשדות

מהצד השני של המתרס, עבור חקלאים רבים, סאנדו היא האפליקציה הנכונה בזמן הנכון. הדברים רלבנטיים לא רק למשקים חקלאיים בפריפריה, אלא אפילו לחקלאים הממוקמים במרכז הארץ. דוגמה לזה מצאנו במשק הוותיק והמקסים של רחל ופרדי אלבז, אשר הוקם בדיוק לפני 50 שנה, בשנת 1970, במושב פתחיה (ליד רחובות).

המשק הקטן פרנס בכבוד את בני הזוג וארבעת ילדיהם, ועסק בפעילות חדשנית בהיותו אחד הראשונים שגידלו עגבניות שרי בארץ. הילדים לבית משפחת אלבז אמנם אינם עוסקים בחקלאות במשרה מלאה, אך מגדירים עצמם כחקלאים לכל דבר ועניין. "את יכולה להוציא את הילדה מהשדה אבל לא את השדה מהילדה", צוחקת ליאורה זוהר, בתם של רחל ופרדי, "אבל אין ספק שעם השנים העבודה החקלאית פחתה. במיוחד לאחר שאבי לקה באירוע מוחי בשנת 2001, ויכולתו לעבוד כתמול שלשום נפגעה משמעותית".

לפני כשמונה חודשים נחשפה המשפחה לאפליקציה של סאנדו, ומאז המשק התעורר לתחייה. "זה הגיע בדיוק בתקופת הקורונה, המתנדבים של סאנדו היו ממש כמו אוויר לנשימה. בזכותם, ורק בזכותם, הצלחנו להציל את העונה", אומרת ליאורה, "אני בטוחה שגם המתנדבים נהנו להגיע לכאן, וקבוצות נוספות באות כל הזמן. אמא שלי כבר התרגלה להכין ארוחות שישי עם סיר ענק של קוסקוס טריפוליטאי אסלי, מוגש ישר לפרדס".
 
רגע לפני שאנחנו עומדים בפני סגר נוסף בחגי תשרי, סביר מאד להניח שמתנדבי השומר החדש יעשו את זה שוב. באתר העמותה מציינים כי מתנדב שיעשה את דרכו לחקלאי, גם בימי הסגר, יוכל להימנע מעצירה או מחסומים. "אנחנו ממשיכים בכל הכוח", אומרת בבת אל בחיוך, "המטרה שלנו היא להעביר את השרביט לדורות הבאים. להמשיך את החזון של כיבוש העבודה וכיבוש האדמה, אותו הנחילו לנו מקימי ארגון השומר".

הודות למתנדבים הצליחו להציל את העונה. המתנדבים ומשפחת אלבז (צילום: ליאורה זוהר)

כתבות נוספות בנושא:

קלטו את המשפחה - משפחת ויצמן

כמו רוב המשפחות בגשור גם משפחת ויצמן לא מפספסת בילוי מסביב לתנור הפיצות המשותף בקיבוץ. הנה הסיפור שלהם