אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

מן הגּוֹרֶן אל השייק - הצמח שעומד להשתלט על תעשיית מזון העל

האם צמח מסתורי הגדל בתנאים מיוחדים בלב עוטף עזה יהפוך לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בתחום הפוד-טק?

20.08.2020|שחר דניאלי

האם בשקט בשקט צומחת לה בקיבוץ בעוטף עזה גאווה ישראלית-קיבוצית חדשה? עושה רושם שעם קצת מזל, המיזם הבא יוכל לעשות לתעשיית המזון את מה ש"וויז" עשו לעולם הניווט, מה ש"וויקס" עשו לאתרי האינטרנט, מה ש"נטפים" עשתה ל, טוב הבנתם את הכוונה. וכדי להתחיל את הסיפור על הצמח המסתורי מאסיה, כדאי שנתחיל מההתחלה, אל שיתוף הפעולה שיצר  את מה שרבים רואים כסופר-פוד הגדול הבא בשוק הסופר-פוד הגדל תמידית. שת"פ המעניק שוב, דוגמה לפוטנציאל הטמון בחיבורים בין ההיי-טק הישראלי לקיבוצים, דווקא בתקופה של משבר אקלים ואתגרים בריאותיים וכלכליים.

אז מה יש לנו כאן: מצד אחד, חברת סטארט-אפ מבטיחה שהחלה לגדל לפני מס' שנים ירק-על טבעי בשם "מנקאי". מהצד השני: אחד מהקיבוצים החזקים והעשירים בישראל שהקצה 80 דונם משטחו לטובת הקמתו של  אתר החממות האוטומטיות של "הינומן-בארי". בנוסף, מלבד החממות, הקימו שני הגופים  גם מפעל עיבוד ובית אריזה בעיר נתיבות, כולל שלוחה במרכז הארץ. אז האם אנחנו עדים לאקזיט הגדול הבא? הדיבורים כבר הפכו למעשים.

 
שת"פ שיצר את מה שרבים רואים כסופר-פוד הגדול הבא, קיבוץ בארי (צילום: חגי חקר)


גידול בחממות ענק אוטומטיות, ללא מגע אדם

את "הינומן" הקים אודי אליטוב יחד עם שותפיו במושב דקל הדרומי עם מטרה מרכזית אחת: גידול צמח ה"מנקאי" לראשונה בישראל  עם הוכחת ההיתכנות הכלכלית. בתום שלב הבטא, החל הצוות לחפש לחבור לקיבוץ בו יהיה ניתן לעבוד באופן תעשייתי ולעבור לשלב הבא. באותו זמן בדיוק ובמרחק של 35 ק"מ צפונית משם, בקיבוץ בארי הבשילה הקרקע לקליטת סטארט-אפ ראשון בתחום האגרו-טק. בקיבוץ, שנחשב לאחד מ-20 המצליחים והחזקים בישראל הרבה בזכות מפעל דפוס משגשג, לא החמיצו את ההזדמנות וחברו לחברת סטארט אפ צעירה ובעלת פוטנציאל. כזו שגם תאפשר יצירת מקומות תעסוקה, וגם – חשוב לא פחות – תמשיך את הדרך החקלאית של בארי קדימה לכיוון דור העתיד של הענף.

"כבר היום פועלות כאן לא פחות מ-300 חברות סטארט אפ בתחומי האגרו-טק והפוד-טק", אומרת אפרת קריינר, מנהלת השיווק בחברה. "מטבע הדברים הן מקיימות זיקה ישירה לחקלאות וחדשנות, וכך גם קשרים הדוקים עם קיבוצים ומושבים". היא מוסיפה. "גידול המנקאי בבארי נעשה בחממות סגורות אוטומטיות, ללא מגע יד אדם". "בכל חממה יש כמה בריכות ענק מנוטרות, וכל בריכה היא בגודל של דונם. המנקאי גדל בתוך סביבה הידרופונית אידיאלית שהותאמה במדויק לתכונות הביולוגיות שלו".

אז מהו המנקאי? אם לנסות להיות מדויק, מדובר בירק-על מטופח שמשתייך למשפחת צמחי המים, שבמשך מאות שנים שימש כמזון קדום בדרום מזרח אסיה. בנוסף, גודלו המיניאטורי - כחצי מ"מ - מזכה אותו בתואר ירק העלים הזעיר בתבל שגדל בבריכות מים. למנקאי יתרון משמעותי בכך שהוא מכיל וויטמין B12 בצורתו הטבעית אשר הוכח מחקרית כנספג בגוף האדם, ובכך מקפל בחובו בשורה פורצת דרך עבור צמחוניים, טבעוניים וכל מי שרוצה להפחית צריכת בשר. המנקאי מחזיק באוסף רב של תכונות נוספות. למשל, כ-45% מתכולתו (בירק היבש) הינה חלבון מלא אשר זהה בפרופיל לחלבון הביצה. כמו כן הוא מכיל אומגה 3, ברזל בשיעורים גבוהים, ויטמינים A ו-E, אבץ, פוליפנולים ונוגדי-חמצון, סיבים תזונתיים, חומצה פולית, ומרכיבים נוספים הידועים כמסייעים לחיזוקה של המערכת החיסונית.

בהינומן מתכננים לשווק את המנקאי לקהל במארז של קוביות קפואות – כתוספת למשקאות ולמאכלים או כ"תיבול" לבישול. בחברה מציינים כי שלא כמו ירקות-על אחרים כמו עשב חיטה, ספירולינה או קייל, המנקאי הינו בעל טעם עדין ביותר ולא משפיע על הטעם או המרקם של המנה (ניתן להשיג את ירק-העל בחנויות טבע מובילות ברחבי הארץ). בקפיטריות של אוניברסיטת הווארד היוקרתית כבר רוכשים את המנקאי עבור הסטודנטים ומשלבים בשייקים ומנות שונות. המנהלים הקולינריים של המוסד האקדמי תומכים בכך מתוך חיפוש פתרונות לביקוש הגדול מצד סטודנטים צמחוניים ו/או מפחיתי בשר.

 
"זיקה ישירה לחקלאות, חדשנות וקשרים הדוקים עם קיבוצים ומושבים". מתחם הגידול בבארי (צילום: יח"צ "הינומן")


מחקרים בינלאומיים

"אנחנו גאים להימנות על אחת מחברות האגרו-פוד-טק החדשניות בעולם", אומר מנכ"ל החברה, היזם רון סלפטר, "הקבוצה מעסיקה כיום עשרות עובדים ומבצעת מחקר ופיתוח רב תחומי תוך שילוב טכנולוגיה בתחומי הביוטכנולוגיה, תזונה קלינית, פיזיולוגיה של הצמח, חקלאות תעשייתית מדויקת ועוד".סלפטר מספר כי הינומן זוכה להערכה של כלכלנים ומומחים בחיזוי טרנדים, אשר עוקבים אחר תוצאות המחקרים הנעשים על המנקאי ע"י מוסדות מחקר מובילים בעולם. "לכך יש להוסיף כמובן את ההתעניינות מצד ענקיות מזון בארץ ובעולם, שרוצות לשלב במוצריהן את המנקאי".

"רק בשנה האחרונה פורסמו שלושה מחקרים בינלאומיים אודות המנקאי שהוכיחו את זמינות הברזל, הB12 והחלבון בגוף האדם ואת ההשפעה שעשויה להיות למנקאי באיזון רמות סוכר בדם", אומר סלפטר, "מחקרים שהובילו אותם במשותף אוניברסיטת הווארד, אוניברסיטת בן גוריון בנגב ואוניברסיטאות מובילות באירופה. המחקרים מצביעים, כמובן, על היתרונות המשמעותיים של המנקאי והשפעותיו על גוף האדם".

הפיתוחים והחדשנות לא נפלו על אוזניים ערלות, והינומן הצליחה להרשים לא מעט שחקנים וגופים רלוונטיים. אחת מהן היא חברת אג'ינומוטו, שהינה מחברות המזון הגדולות ביפן המגלגלת עפ"י הערכות מחזור מכירות של כ-10.5 מיליארד דולר בשנה. החברה השקיעה בהינומן למעלה מ-15 מיליון דולרים ורכשה את זכויות ההפצה ביפן. מקינזי העולמית בחרה בחברה להיות הסטארט אפ הישראלי הראשון שישתלב בתוכנית FUEL היוקרתית, ומכון וויצמן חתם עמה על מספר הסכמים לשיתוף פעולה מחקרי.מודל החקלאות של המנקאי בבארי הוא מודל חקלאות מזן חדש בו נעשה שימוש מינימאלי בתאורה ומים, ללא צורך באדמה חקלאית וללא מגע יד אדם. המנקאי אף נהנה מתכונות רבות נוספות שאחת מהחשובות שבהן היא מנגנון שכפול עצמי בכל 72 שעות. מנגנון שמאפשר את קצירתו לאורך כל השנה. "החשבון הוא פשוט, כל ק"ג מנקאי הופך בתוך חודש לטון מנקאי", אומרת קריינר.

 
מחקרים מצביעים על היתרונות משמעותיים של הצמח והשפעותיו על גוף האדם. צמח המנקאי (צילום: שחר פלישמן)


במגזין הקודם: רשת הבטחון האמיתית נמצאת בנגב >

"בארי הוא קיבוץ שב-DNA שלו תמיד שואף לראות קדימה"

"קיבוץ בארי גאה לקחת חלק בפרויקט חקלאי חדשני ומבטיח", אומר הראל יצחקי, חבר קיבוץ בארי, יו"ר דירקטוריון הינומן תעשיות ומי שצבר ניסיון של כ-20 שנה בתור מנכ"ל דפוס בארי, "בארי הוא קיבוץ שב-DNA שלו תמיד שואף לראות קדימה. לקחת חלק במיזמים חדשניים, לקדם טכנולוגיה, להרחיב את פעילותו ולמצות הזדמנויות עסקיות. במקרה של המנקאי, כשהחברה משלבת גם חדשנות חקלאית, הדברים מקבלים משנה תוקף".

"בדצמבר 2016 חתמנו עם הינומן על הסכם במסגרתו הקמנו את חברת הייצור לגידול המנקאי בשותפות של 50-50. זהו צעד חשוב שמהלך על התפר שבין חקלאות לתעשייה, ושמאפשר לבארי לגוון את הפעילות שלו". יצחקי מסביר כי בשנתיים האחרונות עיקר תשומת הלב והממון הושקעו בבניית הנכסים (אתר חממות ומפעל עיבוד), ובהרצתם. עתה, משנשלמה הבנייה החברה נכנסת לשלבי ייצור משמעותי ותחילת מכירות.

בארי לא לבד: "השקעות בסך כ-200 מיליון שקלים"

הדברים מתכתבים עם פעילותה ההולכת וגדלה של קרן "המשתלה", שהוקמה לפני כ-6 שנים על ידי התנועה הקיבוצית, במטרה לסייע לקיבוצים בהשתלבות בתעשיות טכנולוגיה מתקדמת וחברות הזנק. "הקיבוצים מחפשים לגדול ויש להם את התנאים המושלמים", אומר רפי נבו, מנהל המשתלה וחבר קיבוץ גלאון, "יש להם אנשים, יכולות ארגוניות, מסורת חקלאית, DNA שאפתני, וכמובן רצון לקחת את המושכות". נבו מסביר כי הקרן עוזרת לקיבוצים בשתי דרכים עיקריות: יצירת חיבורים – איתור חברות הזנק רלבנטיות ויצירת חיבורים בינן לבין קיבוצים מתאימים. לעתים תוך סיוע כספי ו/או עזרה במציאת מקורות מימון ומשקיעים. ואקסלרציה (האצה) – סיוע ליזמים מקיבוצים להיכנס לתוכנית אקסלרציה (האצה) אשר תהפוך את היזמות לחברה ואת הרעיון למוצר. "המשתלה פגשה רעב גדול מצד הקיבוצים להתחבר לתעשיית העילית", מספר נבו, "המספרים מדברים בעד עצמם. בתוך שש שנות פעילות בלבד הגענו לסדרי גודל של השקעות בסך כ-200 מיליון שקלים ובכ-50 קיבוצים בפריסה ארצית. זאת תוך מתן דגש על עבודה מול קיבוצים בפריפריה".

 
"הקיבוצים מחפשים לגדול ויש להם את התנאים המושלמים" (צילום: קיבוץ יזרעאל)

מאז ומתמיד היו הקיבוצים חוד החנית של ענף החקלאות בישראל. בעקבות השינויים הרבים שחלים בהם, תעשיית העילית עשויה להיות פתרון מצוין לעתידם הכלכלי. שימוש יעיל ונכון בקרקעות הרבות, כמו גם עידוד יזמויות בתחומים הצומחים של האגרו-טק והפוד-טק, יכולים להיות שילוב מנצח עבור היישובים הכפריים.

*יש לכם דעה? ספרו לנו עליה בעמוד הפייסבוק שלנו > 

כתבות נוספות בנושא:

כמו לפני 20 שנה - גן הילדים חזר לנווה איתן ואיתו המשפחות

קיבוץ נווה איתן בעמק המעיינות החליט ללכת הפוך מהמקובל: תחילה להתמקד בפתיחתו המחודשת של גן הילדים 2 עשורים לאחר שנסגר ורק אז שיווק למשפחות

הקרב על שלום הבית - גרסת העיר והכפר

המחלוקת סביב הנחל לא מראה סימני דעיכה ומעוררת שסעים לא פתורים בחברה הישראלית. למרות זאת ולמען תוצאות מאבקים נפיצים במקומות נוספים שעוד לא החלו, הפתרון

קלטו את משפחת מגל

החיבור של משפחת מגל עם הטבע הוביל אותם אל הר עמשא, שם הטבע משקיף מחלון הבית, מחבר את הילדים לאדמה ופוגש אותם בכל טיול משפחתי. הנה הסיפור שלהם