כשהגל הראשון של הקורונה היכה במלוא העוצמה, ליל הסדר המסורתי בקיבוצים בישראל הפך לליל הסגר. יצאתי אז למסע בין הקיבוצים שמחכים לפסח כל השנה. ראיתי איך הם מנסים מצד אחד לשמור על הנחיות משרד הבריאות שאסרו אפילו על מפגש של משפחה גרעינית שלא גרה באותו הבית, ומצד שני לקיים את החגיגה כהלכתה הקיבוצית.
שנה חלפה ורגע לפני חג פסח שונה לגמרי חזרתי לקיבוץ נען כדי לראות מה נשתנה הלילה הזה מהלילה ההוא. מה עבר על הקיבוץ בשנה שחלפה והאם ליל הסדר ישוב לסדרו. להפתעתי, או שלא, גיליתי שהקורונה הצליחה לייצר לא מעט תמורות חיוביות. בעיקר בכל הנוגע לקשר שבין החברים והקיבוץ, ובחזרה ליסודות של ערבות הדדית, קהילה וחברות.
![]() |
| "כיכבה" בפסח 2020. תוכנת הזום (צילום: צילום מסך) |
"הגל הראשון היה משהו אחר לגמרי", נזכרת רעיה בן אברהם אשר כבר למעלה מ-15 שנה אחראית על ליל הסדר בקיבוץ הוותיק, "הקורונה הצליחה לעשות מה שלא עשו לנו אפילו מלחמות ישראל לאורך השנים, וזה לגרום לכך שלא ניפגש בליל הסדר בחדר האוכל של נען". בשנה שעברה, על מנת לשמור על הגחלת, רעיה ואנשי נען הצליחו לארגן סדר פסח אלטרנטיבי ווירטואלי מקוון. השירים האהובים הוקלטו בביצוע ילדי נען וחברי הקיבוץ, ונערכו על ידי ללי אורן-ניר, המנהלת המוזיקלית של הסדר (יש תפקיד כזה). החברים אמנם ישבו בחיק המשפחה המצומצמת אך יכלו להאזין לפסקול ואפילו לשיר יחד בזום. הקיבוץ חילק מתנות לחברים לפני החג ושיחרר חומרי תיעוד נדירים מהארכיון אודות לילות סדר אייקונים מהעבר.
"השנה אנחנו עדיין במתכונת קורונה"
"השנה, לצערי, אנחנו עדיין במתכונת קורונה", אומרת רעיה, "ליל סדר בנען, שהוא אחד הקיבוצים הגדולים בישראל, הוא אופרציה מורכבת. מדובר בסוף על 1,200 אנשים שחוגגים ביחד לפי הגדה ייחודית ואין ספור מסורות שהוטמעו ונשמרו לאורך עשרות שנים".
"אם היינו רוצים לעשות את זה היום היינו צריכים להנהיג מנגנון מורכב של בדיקות קורונה, הצגת תעודות מתחסנים או מחלימים, בקרה וכו'. גם אם הכל היה מתקיים כשורה, עדיין היינו חוששים מסיכוי של חולה מאומת שיכניס מאות משפחות לבידוד, בדיוק שהן אמורות לחזור לשגרה. בקיצור, הסדר של נען יחכה לשנה הבאה".
רעיה מספרת שבניגוד לגל הראשון ומכיוון שהפעם ההנחיות מאפשרות מפגשים משפחתיים, רבים מהחברים יוצאים לעשות את חג הפסח עם משפחות שאינן גרות בנען. ממש כמו כל אזרחי ישראל. "אני רק מקווה שהם לא יתלהבו יותר מדי כדי שכולם יירשמו לסדר של שנה הבאה, בלי יוצא מן הכלל", היא צוחקת.
![]() |
| "לצערי אנחנו עדיין במתכונת קורונה", סדר פסח 2019 בקיבוץ נען (צילום: ארכיון הקיבוץ) |
הצד היפה של הקורונה?
לצד האתגרים היו לקורונה צדדים חיוביים ברמה הקיבוצית. בנען, למשל, החליטו לפצות על "אובדן ליל הסדר" עם קיום אירוע אביבי שלא נחוג בקיבוץ כבר יותר מ-20 שנה. לראשונה מזה משני עשורים יחגגו בנען את "חג העומר".
"חג העומר היה אירוע מסורתי עשרות שנים אך הוא דעך עם הזמן", אומרת רעיה, "השנה החלטנו לחזור לעצמנו. נען ידועה בהצלחתה הכלכלית והחברתית, והקיבוץ הוא גדול ומגוון, אך בסוף השורשים נטועים בקרקע. חג העומר מתקיים תמיד ביום שאחרי ליל הסדר, והשנה נעשה את זה בחג השני. תחת האוויר הפתוח, עם הקלשונים ובאווירה אינטימית סופר-מיוחדת, נציין כמו בימים הטובים את קציר החיטה".
החזרה של "חג העומר" היא סמל לתהליך עמוק שעבר על הקיבוץ בשנת הקורונה. הסגרים שהשאירו את החברים בבית, החזירו במידה רבה את ההוואי הקיבוץ של פעם. "כמו משפחה שנסגרה בדירה ופתאום גילתה מה זה אומר להיות ביחד, כך זה קרה לנו בנען", מספרת רעיה, "היינו סגורים בקיבוץ ולמדנו שוב על העוצמות של הקהילה שלנו. הקורונה החזירה את הקיבוץ של פעם. נען הוא קיבוץ מתחדש אבל בקורונה הרגשנו שוב כמו קיבוץ שיתופי. הפשטות, החברות והערבות ההדדית, כל אלה היו שוב לחלק בלתי נפרד מהיום-יום שלנו".
![]() |
| יחזור לחגוג את "חג העומר". קיבוץ נען (צילום: מתוך ויקיפדיה) |
ערבות הדדית במלוא מובן המילה
"ערבות הדדית בקיבוץ זה לא רק עניין כלכלי", היא מדגישה, "הרבה יותר מזה. זה עניין חברתי, סוציולוגי. זו תפיסה לפיה כל אחד מהחברים צריך להיות שם בשביל האחר. בין אם אלה בני נוער שהפעילו את הילדים בפעילות אלטרנטיבית עם סגירת מערכת החינוך, ובין אם זה הגעה לבני הגיל השלישי עם תרופות, אוכל וכל עזרה אחרת. "הקורונה הוכיחה לנו שוב שיש בנען ערבות הדדית במיטבה".
הקיבוץ חזר אפילו למסורת עתיקה עוד יותר של הפצת ירחון קהילתי אחת לחודש. הירחון התגלה כהצלחה מסחררת ורעיה בטוחה שהוא ימשיך ויתפרסם הרבה אחרי שהקורונה תחלוף מהנוף הישראלי. מה שעבר על נען מליל הסדר המוזר של הגל הראשון, ועד לחג האביב מודל 2021, מספר במידה רבה על תהליכים רוחביים שאפיינו מאות קיבוצים אחרים בישראל. תקופת הקורונה, וכתבנו על זה לא מעט, יצרה אתגרים שהפכו להזדמנויות.
מעבר לכך שברור שבימי הסגר הדרמטיים היה עדיף להיות ביישוב כפרי עם נופים ושטחים פתוחים (על פני דירת ארבעה חדרים במגדל), העוצמה הקהילתית והחברתית באו לידי ביטוי ביתר שאת. קיבוצים רבים "גילו את עצמם מחדש" ויש לקוות כי התגליות הללו ימשיכו להיות חזקות גם בעתיד. ללא תלות במגפה או נגיף קטלני. מעניין לראות כיצד בקיבוצים רבים – כמו נען לדוגמה – הקורונה היוותה קרש קפיצה להשבת ימי העבר כקדם. בין אם זה ירחון קהילתי או חג קציר שהוצא מן הנפטלין אל האוויר הפתוח.



