המשפחות החדשות בקיבוץ גשר

בעמק המעיינות הפסטורלי, 10 דק' מהכנרת, שוכן בשלווה אחד הקיבוצים המפורסמים בישראל. ברוכים הבאים לקיבוץ גשר, אשר שביליו מתפתלים בין נוי מטופח ואוויר צלול. השבילים האלו מספרים סיפור ייחודי על התיישבות, ציונות, חלוציות והגשמה. כעת, כמו קיבוצים רבים באזור, גם גשר פותח שעריו לחברים חדשים.

מהיכן הם מגיעים ומדוע הם בוחרים דווקא בגשר? מה הופך את הקיבוץ בעמק המעיינות לכל כך מבוקש? אז נסענו לקבל תשובות לשאלות מכמה משפחות שנקלטו כאן לאחרונה. מבת הקיבוץ שחזרה הביתה לאחר שגרה בערים הגדולות בעולם, ועד לזוג היי-טקיסטים שהחליטו לעשות רה-לוקיישן לתא המשפחתי, נדמה כי קיבוץ גשר מצליח לדבר לליבם של רבים.

שבילים ציוריים לצד אוויר צלול. קיבוץ גשר (צילום: רחלי ברנדשפט)

מהערים הגדולות בעולם לקיבוץ בעמק

משפחת מורן, זוג+1:
גלית – מטפלת רב תחומית במגע
יובל – פקח ברשות הטבע והגנים וצלם עצמאי
במקור? גלית בת קיבוץ גשר ויובל בן קיבוץ בית השיטה
כמה זמן בגשר? שש שנים

תחילה פגשנו את גלית הלר-מורן. בת הקיבוץ אשר עזבה את עמק הירדן בגיל 18 וחזרה להקים בו את ביתה. גלית היא מטפלת רב תחומית במגע בטכניקות כמו שיאצו, רפלקסולוגיה, ארומתרפיה ודיקור יפני בשיטת Y.N.S.A. אנחנו נפגשים בקליניקה הפרטית שלה שהיא הקימה בקיבוץ.

"גרתי בערים הכי גדולות ותוססות בעולם אבל אין כמו בבית" היא אומרת בעיניים בוהקות, "הקהילתיות, ההון האנושי והערבות ההדדית, הם אלו שגורמים לנו לרצות לחיות פה ולבנות בגשר את ביתנו. זו הקהילה הטובה ביותר שאתה יכול לגדל בה ילדים. החזרה הביתה היא החלטה שקיבלתי לא רק בשבילי אבל גם בשביל המשפחה. מאחר שבעלי יובל הוא בן קיבוץ בית השיטה, הבחירה בחיי קהילה-קיבוציים הייתה קלה. יש כאן שילוב מושלם בין תבנית נוף ילדות למשהו חדש מתחיל".

כשקיבוץ גשר החליט לעודד בשנים האחרונות בנים חוזרים לשוב הביתה, גלית ידעה שהזדמנות מגיעה בעיתוי מצוין. כבר שש שנים שהיא גרה בגשר ומעורבת בקהילה בתחומי החינוך והתרבות. "מרגש אותי לראות את הבת שלי עופרי מתחנכת וגדלה במקום שבו גדלתי, בסביבת המשפחה המורחבת ואנשים שהם כמו משפחה". מלבד היתרונות של הבית וההורים, גלית מדגישה את הצמיחה וההתעוררות של גשר. "אין ספק שהקיבוץ בתנופה חברתית, כלכלית וערכית. אני מקווה שבעקבותינו יגיעו עוד משפחות צעירות שרואות את חייהן בקהילה רב-דורית גדלה ומתחדשת".

"הקהילה הטובה ביותר לגדל בה ילדים". משפחת מורן (צילום: קיבוץ גשר)

מהיי-טק לבריכות הדגים

משפחת הוניג, זוג+2:
רונית – בעלת עסק פרטי לשירותי קייטרינג
אברי – עובד במשק החקלאי של הקיבוץ
במקור? קריית אתא (רונית) ואפרת (אברי)
כמה זמן בגשר? חמש שנים

אנחנו ממשיכים את הסיור בקיבוץ ופוגשים את רונית ואברי הוניג. כאן, זהו שיר אחר לחלוטין. שלא כמו גלית ויובל, בני הזוג הוניג, עם ילדיהם המקסימים כפיר בן השמונה וזאב בן השבע, הגיעו לעמק הירדן המעיינות מהעיר. ממשרה בהיי-טק באזור השרון לעסק עצמאי (רונית) ועבודה בבריכות הדגים בקיבוץ (אברי).

"אפשר לומר שעשינו חישוב מסלול מחדש", צוחק אברי, "מעבודות משרדיות וחיים תחת הלחץ, שינינו תפאורה מקצה לקצה. המעבר לגשר היה תוצאה של שתי החלטות הרות גורל שקיבלתי. לא להיות חלק ממה שאני מגדיר שוק העבדים של ההיי טק, ולבלות יותר זמן עם המשפחה ופחות עם המכוניות שלצדי בפקקים בדרך לעבודה וחזרה. את שתי המטרות הגשמתי בהצלחה בעמק המעיינות.

רונית, אשתו, מצטרפת לדברים. "המעבר לאזור הכנרת והירדן עשה לי רק טוב. מעובדת שכירה בחברת תוכנה אני מגשימה חלום ויש לי – ביחד עם שותפה - עסק שהולך וצומח. זה התחיל בקטן מהמטבח בבית אך בזכות ההצלחה אנחנו פועלות מחדר האוכל הישן של הקיבוץ שחזר בעזרתנו לעבוד במרץ".

בני הזוג הוניג מדגישים שהמעבר היה בעיקר טוב לילדים. "לראות את כפיר וזאב מתרוצצים בשבילים של הקיבוץ, לא דואגים ממכוניות והולכים יחפים לחברים, זה פשוט תענוג", אומר אברי, "הם כמו קיבוצניקים מאז ומעולם. אין בכלל מה להשוות את זה לעיר". כיום, בעוד רונית מפעילה בהצלחה את עסק הקייטרינג הפרטי – "קישרונית" – אברי השתלב בענפים החקלאיים של הקיבוץ. לאחר תקופה של כשנה וחצי בגינון ובנויבנין, הוא עובר כעת לעבוד במדגה ונהנה מכל רגע.

עשו חישוב מסלול מחדש. משפחת הוניג (צילום: מתוך אלבום משפחתי)

בעקבות סיפורי הילדות

משפחת מועלם, זוג ללא ילדים:
תומר – עובדה בחברה בתחום ציוד הבטיחות
עופרה – עובדת בבית השקעות
במקור? עופרה בת קיבוץ גשר ותומר חיפאי
כמה זמן בגשר? שלושה חודשים

רגע לפני שעזבנו פגשנו בחור נחמד בשם תומר מועלם. תומר עבר לגשר לפני שלושה חודשים בעקבות סיפורי הילדות של אשתו עופרה, בת הקיבוץ. "אני גדלתי בכלל בחיפה", הוא אומר, "אבל אפשר לומר שתמיד חלמתי על בית ביישוב כפרי עם קהילה קטנה ושטחים פתוחים לילדים". למרות המעבר, תומר ממשיך להחזיק במשרתו הקודמת באזור החוף. הוא עובד בחברה בתחום ציוד הבטיחות ומנהל בה את מחלקת האוניות. בכל יום הוא נוסע מרחק של כשעת נסיעה לכל צד.

"לכאורה זה נראה שאני מתפשר על איכות החיים לטובת המגורים בקיבוץ. בפועל זה ממש לא ככה", מדגיש תומר מבלי למצמץ, "אין כאן שום וויתור. גם בתל אביב והרצליה אנשים נוסעים לעבודה שעה בכל יום. ההבדל הוא שאני לא תקוע בפקקים אלא חולף בדרך על פני נוף פתוח. במקביל אני גר בקיבוץ מקסים ואיכותי עם הון אנושי נפלא וקרקע נהדרת לגדל עליה משפחה וילדים".

עופרה, אשתו, מסכימה בהחלט. "אני בת קיבוץ גשר ולכן לא היה קשה לשכנע אותי לחזור לעמק. כאן זה הבית שלי, תמיד היה ותמיד יהיה. זה נהדר לראות בשנים האחרונות בנים ובנות בני גילי חוזרים לגור בקיבוץ עם המשפחות והילדים. תחושות של המשכיות ושותפות גורל ניבטות כאן מכל פינה ושביל". לאחר המעבר, עופרה מצאה עבודה בבית השקעות "ד"ש" בקיבוץ אשדות יעקב וגם במשפחת מועלם לא מביטים מערבה.

"גם בת"א והרצליה אנשים נוהגים שעה לעבודה". בני הזוג מועלם (צילום: קיבוץ גשר)

אז 70 שנים לאחר שקיבוץ גשר רשם את שמו על דפי ההיסטוריה הציונית במסגרת הקרב על קיבוץ גשר, היישוב הוותיק נתון בפריחה מחודשת. בנים ובנות שעזבו את עמק הירדן לפני שנים חוזרים אליו עם משפחותיהם, ועמם תושבים חדשים שמגיעים בכלל מהעיר ומוצאים בגשר בית חם וקהילה. הקיבוץ ממשיך להיות מוקד התיישבותי חשוב בצפון ובדומה ליישובים אחרים באזור מביט קדימה בתקווה. המשפחות הצעירות שנקלטות בגשר עוזרת להצעיר את האוכלוסייה המקומית ומזריקות דם חדש ורענן לקיבוץ הוותיק.

חולמים לגור בעמק המעיינות? לחצו כאן