גם וגם: השכונות המעורבות כובשות את הקיבוצים

קיבוצים רבים נמצאים היום בתהליכי צמיחה דמוגרפית ובונים שכונות חדשות ואחת השאלות המהותיות היא לגבי הרכב הנקלטים. האם לקלוט רק בנים ממשיכים? האם לקלוט "גם וגם" – גם בנים ממשיכים וגם נלקטים שאינם בני הקיבוץ? בסופו של דבר מה שיכריע יהיו השיקולים הדמוגרפיים של כל קיבוץ וקיבוץ. נוקי אומנסקי, מנהלת הקהילה בקיבוץ חולדה, מספרת על השכונה המעורבת בחולדה וצחי ואורנה לוי מקיבוץ ארז, הבונים בימים אלה את ביתם בשכונת הכרם ה"מעורבת" מספרים על תהליך הקליטה.

בסופו של דבר מה שיכריע יהיו השיקולים הדמוגרפיים של כל קיבוץ וקיבוץ. (צילום: קורום הנדסה)

מגמת הצמיחה בקיבוצים בעלייה – והמודלים מותאמים לצרכים

על פי סקר קליטה שנעשה ב-2020 על ידי התנועה הקיבוצית ושפורסם בתחילת 2021, מגמת הצמיחה בקיבוצים ממשיכה וכ-97% מהקיבוצים נמצאים בתהליכי קליטה. כמו כן כ-60% מהמשיבים מעריכים שהמצב החברתי בקיבוץ השתפר במידה רבה או רבה מאוד בעקבות הקליטה. עוד עולה מהסקר כי ב-85% מהקיבוצים תמהיל הקליטה כולל משפחות של בנים ובנות ממשיכים לצד משפחות שאינן בני ובנות הקיבוץ.

"ברוב המקרים, ההחלטה על יציאה לתהליך של קליטה ובנייה נובעת מתוך צורך מיידי בהרחבת הקהילה אם זה בגלל הזדקנות האוכלוסייה, דור ההמשך שעוזב, ואם זה בגלל הצורך בחיזוק כלכלי", אומר נמרוד רבר, מנכ"ל קורום הנדסה וניהול, חברה המתמחה בבנייה ובהצמחת קהילות בקיבוצים, "כבר בהתחלה, בשלב אפיון הקהילה והכנת הסקר הדמוגרפי, מנהלת הקיבוץ והחברים נדרשים להחליט האם הם פותחים את שעריהם רק לבנים ממשיכים או גם לתושבי חוץ, לגבש את יעדי הקליטה ולבנות את תהליך הקליטה בהתאם. כמו כן יש לבנות את המערך הארגוני ושלביות התהליך הכולל בין היתר, צוות קליטה, מיון וקבלה, מנהל צמ"ד וועדת קליטה".

"גם וגם"

בקיבוץ חולדה, החליטו על קליטה מעורבת לשכונה החדשה מתוך ראייה ארוכת טווח לגיוון הקהילה. נוקי אומנסקי, מנהלת הקהילה בקיבוץ חולדה: "מעל לעשור שהקהילה בחולדה במגמת התרחבות וצמיחה ומׅנהלת הקיבוץ רואה חשיבות גדולה להמשיך במגמה זו. כמו כן אנחנו מעודדים קליטה של בני ובנות הקיבוץ ורואים בכך תהליך טבעי המאפשר להם להמשיך את המורשת וליהנות ממעגלי התמיכה המשפחתיים והקהילתיים. התמיכה היא כמובן הדדית ומשרתת את שני הצדדים שרוצים לגור אחד על יד השני. במקביל, הקיבוץ מעודד גם קליטה של משפחות מחוץ לקיבוץ כדי לגוון את הקהילה, לפתח את ההון האנושי ולאפשר למשפחות נוספות, שהחיים בקיבוץ והשותפות בחיי קהילה קוסמים להם, לממש את החלום בחולדה.



המשפחות הנקלטות הן מנוע הצמיחה החברתי

"בתהליך הקליטה והמיון", מוסיפה אומנסקי, "אנחנו מזהים את הגישה של האנשים ואת הרצון שלהם להשתלב בחיי קהילה, עם כל מה שזה אומר, לתרום לקהילה על פי יכולותיהם, להאמין בחינוך ערכי, ערבות הדדית, מעורבות חברתית ועוד.

בפרויקט השכונה החדשה "לוטם", המנוהל על ידי חברת קורום, ייבנו 40 יחידות דיור, על פי שלושה דגמים צומחים, ויגורו בה גם בני הקיבוץ וגם משפחות שנקלטו מבחוץ. אנו רואים פוטנציאל גדול בשילוב כזה שמוביל ליצירת שותפויות וכבר עכשיו אנחנו עדים להתארגנויות פנימיות, לבחירת נציגות דיירים שתייצג את ההחלטות מול המנהלת בכל שלבי הפרויקט. במקביל, ועדת הקליטה מזמינה את המשפחות לכנסים ייעודיים ולהשתתף בכל אירועי התרבות והפנאי. אנו רואים במשפחות הנקלטות את מנוע הצמיחה החברתי של הקיבוץ ב-20 השנה הבאות וגאים על הגשמת החזון של הקהילה, ערבות הדדית והתיישבות". 

הבית וההשתקפות של המבנה החברתי

צחי ואורנה לוי, הורים לשניים, התאהבו באזור הנגב המערבי והחליטו להיקלט בקיבוץ ארז ולבנות בו את ביתם. צחי, גדל ביובלים, ואורנה, ילידת נהלל, הגיעו לשער הנגב לפני כעשור בעקבות עבודתו של צחי. צחי: "גרנו כמה שנים באחד הקיבוצים במועצה ונקשרנו מאוד למקום ובמיוחד לחיים הקהילתיים שהאזור מציע. מהרגע הראשון היה לנו ברור שאנחנו נרצה לגדל את הילדים שלנו כאן. וכשיצאנו לשליחות של שנתיים בוושינגטון התחלנו לחשוב ברצינות על קליטה באחד מהיישובים בשער הנגב. שמענו מחברה טובה שיש קליטה לשכונה חדשה בארז, והשאר היסטוריה.

ב-2019 חזרנו לארץ והתחלנו את תהליך הקליטה, זה היה תהליך משמעותי ביותר עבורנו שהכניס אותנו בצורה חלקה לחיי הקהילה. עטפו אותנו בהוויה הקיבוצית והרגשנו שייכים כבר מהרגע הראשון, השתתפנו במפגשים רבים והכרנו את החברים שבשיתוף ובערבות הדדית הקימו קהילה עם מורשת מפוארת. התקבלנו לחברות והיום אנחנו בתהליך מרגש של בניית הבית שלנו בשכונת הכרם. בניית בית עבורנו מסמלת לא רק את המבנה הפיזי אלא גם את ההשתקפות של המבנה החברתי ולבנות בית בארז זה להיות חלק בלתי נפרד מהקהילה.

"בניית בית עבורנו מסמלת לא רק את המבנה הפיזי אלא גם את ההשתקפות של המבנה החברתי". משפחת לוי (צילום: פרטי)

17 משפחות בונות את בתיהן בשכונה והן מאוד מגוונת, ביניהן בנים חוזרים, נקלטים מן החוץ, משפחות עם ילדים וזוגות ללא ילדים מבוגרים, צעירים ועוד. אנחנו חבורה בהחלט מגוונת אך מאוד מגובשת. התגבשנו סביב תהליך הקליטה ועכשיו אנחנו מגובשים סביב תהליך הבנייה. לבנות בית זה לא סיפור פשוט אבל במקרה שלנו שלושת הגורמים המעורבים בפרויקט: חברת הניהול - קורום, מנהלת הקיבוץ והדיירים הבונים – יוצרים משולש השואף לאיזונים הנכונים כדי להתחשב ברצונות, בצרכים ובחלומות של כל הגורמים המעורבים".

נמרוד רבר: "בעשור האחרון בנינו עשרות שכונות בקיבוצים ומעל 700 משפחות נקלטו בהן, ביניהן עשרות רבות בעוטף עזה. ומתוך הניסיון הרב שצברנו אנחנו יכולים להגיד כי ישנה דינמיקה שונה בשכונות מעורבות לעומת שכונות של בנים ממשיכים ומבלי לשפוט מה עדיף, בשני המודלים אנו רואים את ההתיישבות כחלק מהגשמת החזון הציוני וזה מאוד מרגש".