שופט בית המשפט העליון דוד מינץ דחה את ערעורם של יצחק ועמליה קלקודה מהמושב כפר טרומן, ובהחלטה תקדימית קבע כי נחלה שנעשה בה שימוש מסחרי נרחב על ידי בעליה, תהיה החובה להשיבה לרשות מקרקעי ישראל ללא זכות לקבלת פיצוי בגין מבנים שכבר נבנו על הקרקע.
המושב כפר טרומן ממוקם ליד נתב"ג והוקם על קרקע מדינה. הקרקע מנוהל על ידי רשות מקרקעי ישראל אשר השכירה אותה לאגודה השיתופית כפר טורמן, בה חברים כמובן בני הזוג קלקודה שעתירתם נדחתה. בהסכם בין המושב לרמ"י (רשות מקרקעי ישראל), סוכם כי הקמה של מבנים על הקרקע יתאפשרו למטרות חקלאות בלבד, וכן נאסר על האגודה או מי מחבריה להעביר זכויות בקרקע לצדדים שליליים לרבות בדרך של שכירות. עוד צוין, כי הפרה של התנאים תאפשר לרמ"י לקבל אליה בחזרה את הקרקע מבלי לתת פיצוי לבעלים.
 |
| בהסכם בין המושב לרמ"י נקבע כי הקמה של מבנים על הקרקע יתאפשרו למטרות חקלאות בלבד (צילום: Depositphotos) |
בני הזוג קלקודה בנו על שתי הנחלות שלהם מבנים בלתי חוקיים שהושכרו לצדדים שלישיים, וכן הפעלה של חניון כלי רכב, מתחם צימרים ופעילות רחבה בהיקפים גדולים. במשך השנים ננקטו נגדם הליכים משפטיים רבים, הן פליליים והן אזרחיים, אך הם לא חדלו מפעילותם הבלתי חוקית. הערעור אותו הגישו לבית המשפט העליון, ערעור שכאמור נדחה, הוגש לאחר שבית המשפט המחוזי מרכז קיבל את טענותיה של רמ"י אשר יוצגה על ידי הפרקליטות והורה על השבת הנחלות למדינה, הריסת המבנים הבלתי חוקיים וחיוב הנתבעים בדמי שימוש בגין השימושים הבלתי חוקיים.
בדחיית הערעור בבית המשפט העליון, קבע השופט מינץ כי "בלתי מתקבל על הדעת כי בעל זכויות במקרקעי ציבור יפר באופן בוטה את התחייבויותיו על פי ההסכם, יפעל בניגוד לצווי בית המשפט ובניגוד להתחייבויותיו שלו, ויצפה כי לא ניתן יהיה לשלול את זכויותיו על פי ההסכם". עוד ציין השופט כי "דבר לא עזר. חרף כתבי האישום, ההרשעות, גזרי הדין וההסכמות – המשיכו המערערים לבצע הפרות בוטות ושימושים חורגים במקרקעין שלא כדין. וכל זאת, תוך הפקת רווחים עצומים על חשבון הציבור".
באשר לטענה כי החזרת הנחלה לרמ"י צריכה להישמר למקרים קיצוניים בלבד, אמר כי "תכליתו העיקרית והיסודית ביותר של הסכם המשבצת היא ניצול הקרקע למטרות חקלאיות בלבד. מקום בו מופרות הוראות הסעיף בקשר ליכולת העברת הזכויות בה, נפגעת תכלית ההסכם ולמעשה נשמט היסוד הבסיסי ביותר להתקשרות בו. זאת, בין אם מדובר בהפרה חד-פעמית ובין אם בהפרה ממושכת; בין אם מדובר בהפרה 'קלה' ובין אם חמורה; בין אם מדובר בהפרה שהופסקה לפני שנים רבות ובין אם לאחרונה; בין אם מדובר בהפרה בשולי המקרקעין ובין אם בכולם. מקום בו תכלית ההסכם אינה מוגשמת, יש להותיר בידי רמ"י – האמונה על שמירת המשאב הציבורי המוגבל ויקר הערך של מקרקעי ישראל – את הכלים לבטלו".
בני הזוג קלקודה חויבו בתשלום בסך של 7 מיליון ₪, דבר המעיד על העושר שהתעשרו כתוצאה משימוש בלתי חוקי בקרקע ציבורית. בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות כי יש לכלול בחישוב דמי השימוש גם את רכיב הרווח היזמי. כמו כן, בפסק הדין נקבע כי ההסכם יבוטל בכל שטחי הנחלה של הזוג, גם בשטחים החקלאיים.
.jpg) |
| "תכליתו העיקרית והיסודית ביותר של הסכם המשבצת היא ניצול הקרקע למטרות חקלאיות בלבד" (צילום: shutterstock) |
*מחפשים נחלה למכירה? כנסו ללוח הנחלות למכירה שלנו >