אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

נאבקים על איכות חיים

הסיפור הזה ודאי מוכר לחלק מתושבי המגזר הכפרי: האווירה פסטורלית, המרחבים ירוקים ונעימים אבל מפגע סביבתי משמעותי מפר תמידית את שלוות הנפש. זהו המאבק של חלק מהיישובים הללו, בטחנות הרוח הבירוקרטיות

09.12.2020|נטלי שרון

בנובמבר 2019 אישרה הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה למתחמים מועדפים לדיור את התוכנית שקודמה על ידי רשות מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון בשטח מחנה סירקין בפתח תקווה. דובר על תכנית ענק הכוללת 8,500 יח' דיור. בעקבות כך התעוררה מחאה נרחבת של תושבי כפר סירקין על הבעיה העיקרית שהתכנית תוליד איתה - פקקי ענק בסמוך למושב שכבר ממילא קיימים היום. מטה המאבק רשם לעצמו הישג משמעותי בשבוע שעבר, לאחר שהעתירה המנהלית שהגישו נגד הותמ"ל, רמ"י וגורמים נוספים לבית המשפט המחוזי בלוד שקבע את פסק הדין: לא ינתנו היתרי בנייה ליותר מ-2,700 יחידות דיור, אם לא ימצאו פתרונות תחבורה שיצדיקו את המשך הבנייה. עוד נכתב בפסק הדין כי במידה ויוצג פתרון היתכנות תחבורתית, היא תפורסם לציבור ותאפשר 30 יום להגשת התנגדויות.

תושבי כפר סירקין יכולים לנשום מעט לרווחה, אך לא כך בישובים נוספים במרחב הכפרי הסובלים ממפגעים סביבתיים חמורים. ברחבי הארץ התגבשו לא מעט קבוצות מאבק שמטרתן למחות על החלטות ממשלתיות והחלטות מועצה המאיימות להפוך את חייהם של תושבי הקיבוצים והמושבים לסיוט של ממש.

 
הישג משמעותי במחאת התושבים בכפר סירקין (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק "מטה המאבק לבינוי שפוי")


מעז יצא מתוק -  מחירי הנדל"ן מזנקים

דוגמא לכך ניתן לראות בקיבוץ ברקאי, ממוקם מזרחית לפרדס חנה, סמוך לכביש 6. נוסד ב- 1947 ועבר שינויים רבים מאז שהוקם. במהלך השנים האחרונות החלו להתלונן תושבי הקיבוץ על ריחות לא נעימים שעלו ממפעל מחזור הפסולת הנמצא בקרבת מקום. מפגע נוסף אשר פוגע באיכות החיים של חברי הקיבוץ הוא הרעש והאבק המגיעים מהעבודות על הכבישים המקיפים. בנושא זה היו ידיהם של החברים כבולות ולא היה ניתן למזער את נזקי המטרד. בנוסף, פועלת בקרבת מקום גם מחצבה המהווה את המפגע העיקרי בקיבוץ. תחנת ניטור של איגוד ערים יושבת ממש ליד בתי המגורים ומנטרת את החלקיקים המגיעים מכיוון המחצבה, האזור והכבישים. אם יש חריגה כלשהי - היא מתריעה.

ובדיוק השנה כאשר הקיבוץ חגג 70 שנה להיווסדו, התפרסם דוח של ארגון גרינפיס העולמי שקבע: ברקאי הוא היישוב המזוהם ביותר בישראל בערכי זיהום אוויר. הארגון בדק מזהם אחד שהתמקד בחלקיקים המכונים PM2.5 המורכבים מחומרים שונים: כימיקלים אורגניים, אמוניה, סולפטים, מתכות, פחמן שחור ופחמן אורגני, ניטרטים וחלקיקי קרקע.

"התושבים עצמם מנהלים מאבק מול המחצבה ועושים קמפיין פנימי שלהם. הם מקבלים מאיתנו תמיכה של הקיבוץ ברעיון. המטרה של הקמפיין היא למנוע את זיהום האוויר שנגרם כתוצאה מפעילות המחצבה. זה כנראה ייאלץ את המחצבה לעשות צעדים" מספר מושקו, מנהל הקליטה בקיבוץ. נרשם הישג משמעותי במאבק, כאשר בעקבות צעדים שנקטו החברים, כבר מתחילת השנה המפעל אינו פעיל.נשאלת השאלה האם המפגעים האלו אכן משפיעים על היקף הקליטה, אך נדמה כי בברקאי המצב בדיוק הפוך. "מי שבא, אנחנו מציגים לו את האמת לאמיתה. יש מספר פניות מטורף, אני התעסקתי עם 250 פניות רק בחודש האחרון, מתוכן רק שניים שאלו על זיהום האוויר שפורסם ומה המשמעויות שלו", מוסיף מושקו.

בניגוד לצפייה המתבקשת שערך הנכס יירד בעקבות שלל המפגעים באזור, קיבוץ ברקאי דווקא מציג תמונה הפוכה לגמרי. "לא רק שלא ירד הערך, לצערי הרב המחיר דווקא עולה פה כל הזמן. ברגע שרוצים להתקדם לשיוך דירות, אנחנו שומעים רק שהמחירים עולים ועולים. כרגע יש מקום ל-23 מגרשים והביקוש רק עולה על ההיצע. מדובר בפרויקט של 55 מגרשים שכל יתר המגרשים כבר נמכרו."

 
 למרות זיהום האוויר הביקוש גבוה. קיבוץ ברקאי (צילום: מיכאל יעקובסון)


לא רק חיי אדם

אנחנו עושים את דרכנו צפונה לכפר קיש, שם מוקם כבל מתח גבוה שהתוואי שלו תוכנן בצורה לקויה וכעת הוא עובר ממש ליד בתי ההרחבה העתידים לקום באזור. הקו יוצא מתחנת הכוח חדרה ומסתיים בתחנת מיתוג רביד, כאשר בדרכו, כאמור, עובר בסמיכות לבתים בהרחבה של כפר קיש. לקו החשמל השלכות בריאותיות וסביבתיות והגילוי אודותיו נעשה רק לאחר שנרכשו המגרשים, מה שקומם מאוד את התושבים שהשקיעו זמן רב בתהליך הארוך של רכישת הקרקעות והקמת ההרחבה.

מעבר לפגיעה באיכות חיי האדם, הקמת הכבל תפגע באופן קשה גם בבעלי החיים והעופות הנהנים מהטבע הפתוח. הקמה של הקו והצבת עמודים בנחל קמה תשבש את המרחב הטבעי הפתוח ותהווה גורם סיכון לכלל בעלי החיים והעופות באזור. כרגע מתנהל מאבק של התושבים נגד התוואי הנוכחי ומפגינים רבים יוצאים למחות על ההחלטה המקוממת של בנייתו, בשאיפה להגיע אל מקבלי ההחלטות ולהצליח להסית את התוואי 400 מטר הצידה, בכדי לאפשר לתושבים שכבר רכשו מגרשים איכות חיים טובה ובריאה יותר עבור משפחותיהם.


הקמת נתב"ג 2 – נכס או אסון?


השיח על הקמה או סגירה של כל נמל תעופה באשר הוא, הוא תמיד מורכב. אנחנו מכירים את זה היטב משדה דוב, שההחלטה על סגירתו לקחה שנים והייתה שנויה במחלוקת – מצד אחד נדל"ניסטים שרק חיכו לעוט על השטח היוקרתי ומנגד רופאים ותושבי האזור ששדה דוב היה עבורם הצלה של ממש. יש כל כך הרבה יתרונות וחסרונות וברוב המקרים פשוט קשה להכריע. את נתב"ג 2 טרם הוחלט איפה יקימו, כאשר הצבא רוצה בצפון ואילו התושבים מבקשים בדרום. כרגע שתי האלטרנטיבות עדיין עומדות על הפרק, אך הרוחות נושבות חזק יותר לכיוון צפון ותמיכה בהצעה של חיל האוויר להקים את השדה בבסיס רמת דוד.

נכס או אסון? מאבקם היצירתי של תושבי העמק (צילום: עודד לוויטה)

תושבי הצפון מתנגדים בכל תוקף להקמה של השדה ברמת דוד. מדובר על קבוצה ההולכת וגדלה מדי יום, המורכבת מפעילי ציבור ומתושבי העמק ומונה כיום מעל 14 אלף חברים שכבר הצטרפו למאבק. את ההתנגדות הנחרצת לתכנית בניית שדות תעופה בעמק מנמקת הקבוצה בכך שהיא בניגוד לעקרונות תמ"א 35 תכנית המתאר הארצית המשולבת לבניה, לפיתוח ולשימור, אשר קודמה על ידי מינהל התכנון ואושרה על ידי הממשלה בסוף שנת 2005. מטרתה העיקרית של התכנית היא לתת מענה לצורכי הבנייה והפיתוח של המדינה תוך שמירה על השטחים הפתוחים ועל עתודות הקרקע לדורות הבאים. לטענת הקבוצה, בניית שדה התעופה בדרום תביא לפיזור הישוב והתשתיות, לחלוקה נכונה של העומס התעבורתי בכבישים ולסיוע בפיתוח הנגב והפריפריה.

מלבד ההיבטים המובנים מאליהם הכרוכים בהקמה של שדה תעופה בלב ליבו של העמק, ישנן גם השלכות רחבות יותר שמעגלי ההשפעה שלהן אדירים. "ההשפעות של בניית שדה התעופה בצפון הן על אוכלוסיה של מאות אלפים. מי שייפגע אלו לא רק המושבים הקרובים, אלא יישובים נוספים בטווח ענקי. מעבר המטוסים יהיה מעל אוכלוסייה ממש גדולה, שזה בעצם כל העמק. מי שעוזרת לנו במאבק היא פרופסור שלומית פז, ראש החוג ללימודי סביבה באונ' חיפה. אחד הדברים שהיא מדברת עליו זה שאם התכנית תצא לפועל זה יהפוך את האזור כולו מעפולה עד חיפה למטרופולין תוך עשור או שניים, מה שיוביל להרס של כל האזור הכפרי הירוק", מספרת צוף מויססקו יפלח, ממובילות המאבק.

 
 מאבק על שמירת השטחים הפתוחים ועתודות הקרקע (צילום: מטה המאבק נגד הקמת שדה"ת בעמק יזרעאל)


עוד במדור: מנשימים תרבות בכפר >>

נלחמים גם על הטבע

מלבד הפגיעה בחיי הקהילה באזור, הקמה של נמל התעופה ישפיע באופן משמעותי גם על משאבי הטבע. עמק יזרעאל מהווה מסלול נדידת ציפורים מהגדולים בעולם. בכדי לאפשר הקמה של שדה התעופה באזור, הדרישה היא שלא יהיו ברדיוס של 3 ק"מ ממסלולי ההמראה והנחיתה רפתות ומאגרי מים המושכים אליהם ציפורים. המשמעות של הדרישה הזו היא סגירה של 57 רפתות, 55 מאגרי מים והשבתה של 282 אלף דונם המיועדים לטובת גידולים.

על ההצהרה של מירי רגב בדבר הקמת שדה התעופה החדש בדרום אומרת צוף "זה מאבק שהוא מאוד ארוך, חוצה מגזרים ומפלגות. המטה שלנו הוא א-פוליטי לגמרי, יש לנו פעילי ליכוד ופעילי שמאל שעוזרים לנו. אנחנו מאמינים שמירי רגב נרתמה לכך שזה ייבנה בנבטים מתוך מחשבה לחזק את הנגב. אנחנו מברכים אותה על זה ויש לנו שיתוף פעולה הדוק ומתמשך איתה. מקווים שהיא תוציא את זה לפועל."

ואכן כך, בניגוד לתושבי הצפון, תושבי הדרום דווקא מברכים על ההחלטה ורואים בה יתרון אדיר בחיזוק הנגב והכלכלה, העתידה לצמוח בעשרות מיליארדי שקלים. כמו כן פתיחת הנמל תוביל ליצירה של 10,000 משרות חדשות ולפריחה של ענף התיירות בדרום. אם כך להחליט האם מדובר במפגע או בדבר נפלא, זה כנראה עניין של השקפה ואינטרסים.

כתבות נוספות בנושא:

"חקלאות" זה שם המשחק

בלב ליבו של עמק המעיינות עושה "ארץ ישראל הישנה" סוג של קאמבק: מאות משוחררי צבא טריים המתנדבים להחיות את מפעל החקלאות ההולך וגווע

קלטו את משפחת ליטבינוף

תדמיינו לכם שאת הדרך לעבודה תעשו כשמצד אחד הכנרת ובצד השני מטעים ונוף ירוק. כך משפחת ליטבינוף פותחת כל בוקר. הנה הסיפור שלהם

קלטו את משפחת סיגל

משפחת סיגל בנתה את ביתה במעוז חיים ונהנית מחיי קהילה, חינוך ומרחבים אינסופיים. הנה הסיפור שלהם